אחד הדברים שהורים מתמודדים איתם בדורנו יותר מאי פעם אולי הוא העומס הבלתי אפשרי. הגבולות בין העבודה לבית הטשטשו מאוד בעידן הדיגיטלי ועוד יותר אחרי תקופת הסגרים והבידודים. הציפיות של הורים מעצמם ושל החברה מהם גדולים מאוד, הטלפונים והזמינות האינסופית משתלטים על כל רגע פנוי, והחיים פשוט נהיו מאוד מוצפים ועמוסים. לפעמים העצה הכי טובה שאפשר לתת להורים היא לארגן את ניהול הבית טוב יותר – להביא עזרה, לשתף את הילדים במטלות, ליצור סדר יום. הרבה פעמים כשעושים סדר בצדדים הטכניים יורד הרבה מתח בצדדים הרגשיים וההתנהגותיים. אבל איך אפשר ליצור סדרים חדשים ולהטמיע הרגלים חדשים בבית שיש בו כמה נפשות ולכל אחד צרכים שונים?
הרגל הוא דבר שחוזרים עליו באופן קבוע והוא הופך לחלק משגרת הבית. פעולות קבועות וטקסים קבועים שמתרחשים בבית מייצרים תחושת יציבות וביטחון. הם מורידים מריבות ומתח ומאפשרים להגיע לתוצאות רצויות לאורך זמן. אם חשוב לכם לייצר שיח רגשי בבית תוכלו למשל ליצור הרגל של סבב שיתופים בארוחת הערב. אם חשוב לכם לא לצבור ערמות של כביסה תוכלו למשל ליצור הרגל של תורנות קיפול. אחרי תקופה מסוימת השיח הרגשי או הכביסה יהיו במקום אחר לגמרי. מחקרים מהשנים האחרונות מדברים על התרומה של הרגלים, שגרה וטקסים קבועים להגברת תחושת האושר. אנשים דתיים מכירים את כוחם של טקסים וקביעת עתים. כשיש דברים שלא צריך להמציא אותם כל פעם מחדש, יש יותר רווחה בחיי היום-יום.
אילו הרגלים נכניס הביתה?
אני מציעה לכם ההורים לשבת קודם בלי הילדים ולחשוב יחד מה הייתם רוצים שיראה אחרת בבית – פחות זמן מסך, יותר ארוחות משפחתיות, בית יותר מסודר וכו'. אם יצאה רשימה ארוכה התחילו מהדבר החשוב לכם ביותר וחשבו על כמה רעיונות להרגלים שיתמכו בשינוי הזה. בשלב הבא כנסו ישיבה משפחתית. לא תמיד קל למצוא זמן שכולם נמצאים, אבל ישיבות משפחתיות זה כיף אמיתי וצריך להתייחס אליהן בכבוד. קבעו יום ושעה שכולם משריינים לטובת העניין. אפשר להחליט מראש מה יהיה הכיבוד המפנק, ולהגיד מה הנושא או להציע למי שרוצה להציע נושאים משלו. שימו לב שהישיבה תתאים באורך ובהתנהלות לכל הגילאים.
בישיבה המשפחתית העלו נושא אחד או שניים – הסבירו לילדים את הרצון שלכם בשינוי ותנו להם להעלות רעיונות לביצוע. כדאי לכתוב את כל הרעיונות שעולים בלי להגיב, ורק אחר כך לדבר על כל רעיון ולבדוק את היישומיות שלו. תנו לילדים להעלות רעיונות יצירתיים, אתם בוודאי תופתעו לטובה. אפשר גם להחליט על תקופת ניסיון ולקבוע ישיבה משפחתית בעוד כמה שבועות כדי לבדוק איך זה עובד והאם רוצים לשנות משהו. וחשוב גם לעשות כבר באותה ישיבה צעד מעשי ראשון להטמעת ההרגל: לכתוב שלט במקום בולט, לעשות רשימת תורנות או כל דבר אחר שיעגן בתודעת בני הבית את ההרגל החדש.
אחרי הישיבה מגיע שלב הביצוע והוא כנראה השלב הכי מאתגר. להתחיל משהו חדש זה תמיד מאתגר, אבל להתחיל אותו בבית בו חיים כמה אנשים בגילאים שונים זה לא קל בכלל. זה השלב בו האחריות עליכם ההורים גדלה. נכון שישבתם יחד, החלטתם וכתבתם, אבל האחריות לביצוע היא עליכם. תצטרכו להזכיר לילדים את ההרגל החדש, לאכוף אותו ולקדם את הביצוע שלו בעצמכם. ילדים שגדלים עם ביטחון שההורים מחזיקים את מסגרת הבית והם שותפים לה, יכולים להתפתח אל השלב בו הם יקחו בעצמם אחריות. לעומת זאת ילדים שנותנים להם אחריות לא מותאמת ולא מתווכת עלולים להרגיש לבד מול המשימה ולפתח התנגדות פנימית ללקיחת אחריות. קחו אחריות על הטמעת ההרגל, אל תצפו מהילדים להתגייס לכך מהתחלה, והזכירו להם ולעצמכם את הערך הגדול שעבורו אתם מתאמצים עכשיו.
