השאלה הבאה איננה פוליטית. גם לא חברתית ולא מגזרית. היא שאלה בריאותית טהורה. האם יש הצדקה למיסוי על השתייה הממותקת? בוודאי שכן, והיא נובעת מתוך מודעת להשפעה המזיקה של הצריכה המוגברת של סוכר וקלוריות על הבריאות.
מחקרים מלמדים כי המשקאות הממותקים אחראים לכשליש – ואף יותר – מצריכת הסוכר המוסף (שאינו ממקור טבעי) בתפריט היומי של רבים מאזרחי המדינה. כן, אפשר לשקול להפחית את המיסוי על המוצרים החד-פעמיים, אבל ממש מומלץ לבטל את המיסוי על משקאות ממותקים, בדיוק כמו שיש מיסוי על סיגריות או שתיה חריפה.
כרבע מהציבור הישראלי לוקה בהשמנה. ישראל היא המדינה השלישית מבין 44 מדינות בהן רווח עודף משקל במבוגרים, והחמישית בילדים. למעלה מחצי מיליון אזרחיה חולים בסוכרת. השמנה קשורה במגוון רחב של מצבים רפואיים כדוגמת סוכרת סוג 2 ומחלה קרדיווסקולרית ולפיכך אחראית לשיעורים גבוהים של תחלואה ותמותה.
בין שאר הבעיות הקשות שיוצרת השנת היתר קשורה להריון ולידה. השמנה בהריון היא מחלה שמשפיעה הן על בריאות האם, הן על בריאות העובר, והן על מהלך ההריון והלידה. קיימת עליה ניכרת בתחלואה בהריון המתבטאת ביתר לחץ דם הריוני, בסוכרת הריון, בהפרעת שינה חסימתית, בכאבי גב, בטרומבוזות (פקקת ורידים), בהשמנה עוברית, ועוד. במהלך הלידה עלולים לקרות ליולדת הסובלת מעודף משקל סיבוכים רבים, הרבה יותר מאשר אצל יולדת אחרת, כגון מקרים רבים של פרע כתף של העובר, קרעים בתעלת הלידה, שכיחות יתר [פי שלוש!] של ניתוחים קיסריים ובעקבותיהם גם יותר זיהומים באזור פצע הניתוח, לידות מכשירניות, ועוד. כמו כן בריאות הילוד לאחר הלידה עלולה להיפגע, כגון בירידה בערכי הסוכר בדם הילוד, הפרעות נשימתיות של הילוד, מומים עובריים, צהבת הילוד, ועוד. כחמישים אחוז מהנשים שנפטרות בתקופת ההריון הן נשים שמנות.
אז מה עושים? קודם כל – מראים לאישה ההרה הרבה אמפתיה, מה שסביר להניח שהיא לא זוכה לקבל מרוב הסובבים אותה. מחקר שבוצע באוניברסיטת ג'ון הופקינס העלה כי רופאי משפחה מפתחים פחות אמפתיה ורגישות כלפי אנשים עם השמנת יתר ומשקל עודף, יחסית למטופלים האחרים שלהם שהם במשקל תקין. המחקר הראשוני הזה הקיף את מרפאותיהם של כארבעים רופאי משפחה בארה"ב וכמאתיים ממטופליהם. פרמטר חשוב שנבדק היה נושא האמפתיה שהרופא הפגין בטבעיות מול מטופליו, כאשר ידוע שהפגנת אמפתיה מעלה באופן משמעותי את היענות הפציינט להוראות הרופא ולטיפול תרופתי. ואכן, נמצאו פערים משמעותיים בהתנהלות ובקשר הרגשי בין הרופא ומטופליו ביחס ישיר למשקלם.
כדאי בזהירות וברגישות להעלות את נושא השינוי בתזונה, במגמה של הימנעות מעליית משקל ואף של ירידה מבוקרת. בדרך כלל, ישנה ציפייה שאשה בהריון תוסיף כ-10-12 ק"ג למשקלה במהלך ההריון. באשה עם השמנת יתר (BMI מעל 30) יש לעשות כל מאמץ שהעליה במשקל תהיה של חמישה ק"ג בלבד, ואם ישנה השמנת יתר משמעותית יותר (BMI מעל 35) אף מומלץ שלא תעלה כלל במשקל המהלך הריונה. מומלצת הדרכה תזונתית, כאשר ישנה שאיפה לצריכת מזונות עם ערך גליקמי נמוך, הימנעות מוחלטת מסוכר לבן ומקמח לבן, ארוחות קטנות לעיתים קרובות (מדי שלוש שעות) ופיזור של הרכב הפחמימות לאורך כל היום.
גם פעילות גופנית תיטיב מאד עמה, אך כמובן שפעילות גופנית לא תמיד נוחה בשלבי ההריון המתקדמים. לכן שחייה מומלצת מאוד לנשים בהריון, כיוון שהיא אחד מתחומי הספורט המתאימים ביותר להריון, הספורט הזה דווקא אמור להתאים ולהיות להן נוח ומועיל הרבה יותר מכל ספורט אחר.
וכרגיל, הטוב מכל – הוא מניעה; בנשים עם השמנה ניכרת, כדאי גם לשקול בחיוב ניתוח בריאטרי לפני הכניסה להריון. סיכויי ההצלחה של כניסה להריון ומניעת סיבוכי הריון בלתי רצויים, בעיקר סוכרת הריון, ומניעת הופעת סוכרת בכלל, יעלו פלאים בעקבות הניתוח הזה.
לאחרונה, בעבודות על חולדות, נמצא כי השמנת יתר מגבירה את עצמה במעין מעגל קסמים, על ידי דיכוי הורמון שאחראי על דיכוי התיאבון ושריפת קלוריות. החוקרים פיתחו תרופה שסייעה לחולדות אלו לפתח חלבונים רצויים להפחתת השמנה, והפעולה הזאת הועילה להן; כעת בפיתוח תרופה אנושית שתעבוד על אותו עיקרון, אבל עד שהתרופה הזו תצא לשוק יקח עוד שנים.
מלבד כל הפתרונות האלו יש לציין: גם הרובד הרגשי הוא קריטי בטיפול בהשמנת יתר. חשוב מאוד להתייחס לאישה ולגופה בכבוד ובאמפתיה, ולתת לה תחושה טובה וחיובית שתעצים אותה ותחבר אותה, באופן חיובי וטוב אל הגוף שלה.
