כשהייתי בגן לימדו אותנו שלחודש חשוון יש כינוי 'מר חשוון' ואכן, אחרי החגיגות של תשרי חשוון בהחלט יכול להחוות כ'מר'.
אז מה הזמן הזה מסמן לנו? מה אפשר ללמוד מחודש שהוא נטול חגיגיות?
בדיוק את מה שאנחנו כמהות ללמוד לגבי כל הרגעים בחיים שלנו שהם נטולי חגיגיות חיצונית ועלולים להרגיש מרירים. חודש חשוון הוא הזמן שלנו להתאמן ולחזק את היכולת שלנו להביא טעם לחיים מבלי שיש התרחשות חיצונית שמעוררת את זה.
מטבענו, אנחנו תמיד רוצות ושואפות להרגיש טוב. ישנן פנים רבות ל'טוב' והמשמעות של מונח זה משתנה מאדם לאדם. שמחה, הצלחה, ביטחון, שלווה ועוד- תחושות אלו הן חוויות שמורגשות בגוף ובנפש ונתפסות בעינינו כ'טובות' וחיוביות.
לצד זאת, הורגלנו בעולם הצרכני והמודרני לכך ש'הטוב' תלוי לרוב בהתרחשות חיצונית: אם יהיה אירוע משמח, משהו שאני מחכה זמן רב שיקרה– אז אני אהיה שמחה. תגיע התשובה שלה אני מייחלת – אז אני אהיה רגועה. יהיה לי נכס – אז אני ארגיש בטוחה. יחמיאו לי – אז אני ארגיש יפה. יהיה לי הרבה כסף – אז אני ארגיש מצליחה. תהיה לי זוגיות – אז אני ארגיש אוהבת וכן הלאה.
התחושה שהביטחון, השמחה או השלווה שלנו תלויים באירוע חיצוני, ש'הטוב' הוא מותנה, היא בעצמה גורמת לנו להרגיש לא טוב, כי התרחשויות חיצוניות אינן נתונות לשליטתנו. ההרגשה הטובה שלנו הופכת להיות תלויה במשהו שאולי יקרה ואולי לא, מה שכמובן מייצר מתח.
אז בא חודש חשוון ומזמין אותנו להיזכר שההרגשה הטובה שלנו תלויה רק בנו. זו לא סיסמא, זו האמת. רגשות כמו אהבה, שמחה ורוגע וגם תחושות כמו הצלחה ובטחון – מתקיימות בתוכנו כל הזמן, בלי קשר למה שמתחולל בחוץ. דמיינו אותן כמו קפסולות כאלה שמונחות על מדפי ליבנו. התרגלנו לכך שמישהו מבחוץ לוחץ על כפתור ההפעלה שלהן ומזרים אותן, אבל אנחנו יכולות להיות אלו שלוחצות על הכפתור ומזרימות אותן על פי בחירתנו. התחושה הפנימית לא חייבת להיות קשורה אחד לאחד להתרחשות החיצונית. התחושה הפנימית היא במהותה בלתי תלויה.
איך מעוררים תחושות רדומים ככה סתם?
בעזרת המוח שלנו, בעזרת המחשבה. המוח שלנו לא יודע להבחין בין דמיון למציאות. מה שאני חושבת עליו הוא המציאות. זו הסיבה שמחשבות מפחידות או זיכרונות מפחידים גורמים לדפיקות לב מואצות גם כשאנחנו נמצאות באותו הזמן במרחב בטוח.
עכשיו תשאלו את עצמכן – מה אני רוצה להרגיש היום? עכשיו? כשיש לכן את התשובה רשמו אותה על דף. נניח והתשובה הייתה שאת רוצה להרגיש רגועה, עכשיו עצמי עיניים, ושאלי את עצמך האם יש לך זיכרון שלך מרגישה כך? תמונה שעולה בראשך שמעוררת בך רוגע? האם יש משפט שכשאת חושבת עליו את מרגישה רגועה? ייתכן ותזכרי ברגע מיוחד מהעבר שבו הרגשת שלווה אינסופית, או שתעלה בראשך תמונה של שדה פרחים ססגוני. ייתכן שתזכרי במשפט שאמא שלך נהגה לומר לך כשהיית ילדה ואפילו שאת כבר לא ילדה עדיין כשאת שומעת בדמיונך את הקול שלה- משהו בך נרגע. כתבי על הדף את הזיכרון, התמונה ואת המסר המחשבתי שמרגיע אותך. תאמיני או לא – בעודך נזכרת וחושבת את המחשבה הזו כפתור תחושת ה'רגועה' נלחץ וההרגשה הזו מתחילה לזרום בתוכך. כך לגבי כל אחת מהתחושות שתרצי להרגיש.
נמצא שהטעם המר של חשוון הוא למעשה הזמנה לא חגיגית להפוך את המר למתוק עבורנו, בכל יום ויום מחדש.
