במשך הרבה שנים המגזר הדתי לאומי היה טרוד ומודאג ממספרם ההולך וגדל של רווקים ורווקות שלא מוצאים את שאהבה נפשם. הרווקות המאוחרת הציבה אתגרים ושאלות בנושאים שבעבר נחשבו 'טאבו' בעולם הדתי, כמו שמירת נגיעה ושימור פוריות. לאחרונה, דווקא כשנדמה שהמגזר הסרוג השלים עם רווקותו כחלק מהחיים המודרניים, צצה לה תופעה חדשה ובעייתית בעולם ההיכרויות – תחקיר מיני לפני דייטים או במהלך הדייט ראשון. אין הכוונה רק לשאלה הכללית של שמירת נגיעה, אלא מדובר בחדירה למקומות הכי אינטימיים ואישיים.
מי שהייתה בין הראשונות להציף את הנושא וחטפה על זה לא מעט תגובות, היא ענהאל שמואלי, פליטת "המרוץ למיליון" ואושיית רשת. שמואלי סיפרה בחשבון האינסטגרם שלה כי לעתים קרובות היא נתקלת בדרישה של גברים רווקים לאישה ללא עבר מיני. "מכל רשימת הדרישות והבקשות, זה מה שהיה לו לבקש?", היא תהתה, "זה יהיה מאוד מיתמם לומר שאישה לא בתולה היא אישה פסולה. ובכלל, למה זה מדד למשהו? יש מקרים קיצוניים מאוד שמראים קשר בין המגע להתנהגות של האדם. לרוב זה בסך הכל אדם שרצה לבטא את אהבתו או את תשוקתו".
אלינור רחימי: "אם את שומרת נגיעה בגיל מאוחר, אז את כאילו מוזרה ומה הבעיה שלך, ואם את לא שומרת אז את מופקרת. אין אמצע"
"הכעיס אותי שעבר מיני זה בכלל קריטריון", מסבירה שמואלי. "אם הוא היה אומר לי שמפריעה לו בחורה קמצנית או עצבנית הייתי מקבלת באהבה, אבל קריטריון כזה לא מעיד על הבחורה. בתגובות לפוסט בנות ענו לי- 'מה? אבל זה כן מעיד על הרמה הדתית'. אז בעיניי לא, אני מכירה הרבה בנות שבעבר לא הקפידו מסיבותיהן האישיות, והיום הן דוסיות מאה שערים. בעייני זו לא שאלה לגיטימית".
"זה כאילו יש קטע כזה, שאנחנו צריכות לספק את הסחורה", טוענת אלינור רחימי, גרפיקאית וכותבת ברשת. "אנחנו צריכות לספק מידע כמה שיותר מפורט כדי להראות שאנחנו בסדר. מבחינתי, גם לשאול אותי אם הקפאתי ביציות זאת ממש חדירה לפרטיות, וזה משהו שמגיל 30 גברים מרשים לעצמם לברר, אבל השאלה שהכי אוהבים לשאול אותי היא – האם אני 'שמורה'?. שאלה שמגיעה בכל מיני וריאציות. זה למעשה כינוי מכובס, שם קוד לשאלה האם אני בתולה.
"הקטע הכי דפוק זה שהשאלה הזו תמיד מגיעה מגברים שאת יודעת שהם עשו מה שהם רצו בעבר, ועכשיו החליטו שהם רוצים את מריה הקדושה כדי להתחתן איתה. פעם חשבתי שאלו רק הגברים הפרימיטיביים, אבל היום אני רואה שזה נהיה יותר רווח".
איך את מגיבה כשאת נשאלת על זה?
"אני תמיד מחזירה להם באותה שאלה, ולרוב הם עונים לי שלא. ואז אני עונה להם בעקיצה שאני מחפשת 'רק בחור שמור'. הבחור האחרון ששאל אותי על זה, שאלתי אותו בחזרה, והוא ענה שרוב החיים שלו הוא לא שמר, אבל עכשיו הוא מאוד משתדל. פתאום הוא נזכר להיות צדיק. אגב, זה הולך גם לשני הכיוונים – יש את אלה שישר שואלים אם את שומרת נגיעה כי הם רוצים לדעת אם הם יכולים לבנות עלייך בקטע הפיזי, גם זה קורה הרבה".
הדינמיקה האכזרית של עולם הדייטים
אביבית בורר (39) אדריכלית מחיפה, נשואה כבר לא מעט שנים, אבל גם היא נתקלה בשאלות דומות בתקופת הדייטים. "אני חושבת שזה מתקשר לכל החוויה של הדייטים כולל התחושות שאת מקבלת גם משדכניות. אני זוכרת שנסעתי פעם לשדכנית כלשהי, שגרה ממש רחוק ממני. היא פגשה אותי במרכז הבית שלה וכל הילדים שלה חלפו לידנו תוך כדי שאנחנו מדברות. ראיתי והרגשתי שאני לא ממש מעניינת אותה. היא שואלת אותי שאלות אישיות ותוך כדי הילדים שלה מסתובבים בינינו והשיפוצניק שם שואל אותה שאלות. אפילו כוס מים היא לא הציעה לי. את מרגישה בסיטואציה כזו שכל הפרטיות שלך נרמסת".
ענהאל שמואלי: "אני מכירה הרבה בנות שבעבר לא הקפידו על נגיעה מסיבותיהן האישיות, והיום הן דוסיות מאה שערים. בעייני זו לא שאלה לגיטימית"
בדייטים עצמם גם הרגשת שהפרטיות שלך נרמסת?
"כן. היה למשל בחור ישיבה שיצאתי איתו ותוך כדי הדייט הוא פתאום הציע לי כל מיני דברים. הוא שאל אותי – 'את שומרת נגיעה? לא חייבים לשמור נגיעה'. ואני רואה מולי בחור שנראה לגמרי דוס! זה הפתיע אותי לגמרי! אני גם יודעת שיש הרבה גברים ששואלים על שימור פוריות. מגיל מסוים זה נשמע לאנשים לגיטימי. יש לי חברה שבגיל די צעיר עשתה שימור פוריות אחרי שמישהו בדייט שאל אותה על זה. נראה לך שהיא שאלה אותו בחזרה אם הוא עשה ספירת זרע?!".
יכול להיות שגם הגברים חווים שאלות חודרניות דומות, למשל לגבי המשכורת שלהם. אולי פשוט זו הדינמיקה האכזרית של עולם הדייטים?
"זו שאלה מעניינת. אני לא זוכרת שאי פעם הבאתי דרישות כאלה כלפי הצד השני, לא חושבת שאי פעם שמתי את העניינים האלה בראש סדר העדיפויות. כמובן שנעשות לפעמים טעויות משני הכיוונים. לכל אחד יש דרישות, ולפעמים מתבגרים ומבינים תוך כדי מה לגיטימי ומה לא. אבל לצערי הרב אני חושבת שהבחורות, ובעיקר אלו השמרניות, יותר באים בדרישות אליהן. הבחורה היא זו שצריכה לתת את המענה".
המלכוד הגברי
כאשר תחקיר אינטימי ושאלות על שימור פוריות הופכים להיות דבר לגיטימי – נשאלת השאלה, כיצד אווירה מעין זו משפיעה על האופן בו נשים בוחרות להתנהל בתקופת הרווקות ואיזה מתח פנימי נוצר אצלן?
"לא משנה מה תעשי, אין דרך להיות בסדר", אומרת רחימי. "אם את שומרת נגיעה בגיל מאוחר, אז את כאילו מוזרה ומה הבעיה שלך, ואם את לא שומרת אז את מופקרת. אין אמצע. הייתה לי שיחה על זה עם רב והוא אמר לי 'אם הוא לא שומר נגיעה, אל תפסלי על זה. ואם הוא מבקש ממך לקיים יחסים, תפני אותו אליי ונראה מה לעשות'. כלומר, אפילו הם מקבלים את התפיסה הזאת כעובדה נתונה. אני בעצמי מנסה להבין איפה אני רוצה לשים את הגבולות שלי, זו שאלה קשה, אבל למוסד הרבני אין תשובות לדברים האלה, הם לא כל כך רוצים לעסוק בזה.
שירת מלאך: "יש סירוס של גברים בתוך מערכות יחסים. כל כך הרבה מרכיבים רומנטיים שבנות כמהות אליהם נעלמים בתוך המרחב הזוגי, כי הגברים לא רוצים להיתפס כמטרידים"
"זה כמו הדיון על טבילת רווקות, אף אחד לא רוצה לדבר על זה. נכנסתי פעם לפורום של נשים שעוסק במיניות. מישהי שאלה שם על טבילת רווקות. ענתה לה איזו מדריכת כלות שאין שום היתר לקיים יחסים לפני החתונה, שזה זנות. הייתי בשוק. מה את מבינה? מה חווית? התחתנת בגיל יומיים, מה את כבר יודעת על ההתמודדות הזו?".
שירת מלאך, מנחת סדנאות ומלווה רווקים ורווקות בדרך לזוגיות, לא מופתעת כשהיא שומעת על החוויות האלה. "זה תיאור שאני פוגשת אותו לעתים קרובות, ובעיניי הוא ממש מזעזע, פולשני ולא מותאם לסיטואציה", היא אומרת, "זה קיים בכל הרצף. השאלה הרווחת – 'האם את שומרת נגיעה?' – יכולה במצבים מסוימים להיות לגיטימית לצורך תיאום ציפיות ועמדות. עם זאת, לשאול עד כמה את שומרת נגיעה זה סוג של חציית גבול, שהמון פעמים גם לא באה בהלימה לגבולות ההלכתיים או המיניים שגברים שמים לעצמם.
"כל השיח של הטרדות מיניות בדייטים, יש לו המון מקום והוא מציף תופעות שטוב שידונו בהן", מבהירה מלאך אך ממהרת גם לסייג: "לצד זה אני חייבת לציין שבשיחות שאני מנהלת אני מגלה שיש ממש סירוס של גברים בתוך מערכות יחסים. הרס הספונטניות והחיזור והיכולת לפלרטט קצת. כל כך הרבה מרכיבים רומנטיים שבנות כמהות אליהם נעלמים בתוך המרחב הזוגי, כי הגברים לא רוצים להיתפס כמטרידים חלילה או פולשניים.
"צריך לזכור שרוב מוחלט של הגברים הם הגונים ורגישים והם רק רוצים שהמגע יהיה מסונכרן ומותאם. הם לא מרשים לעצמם לעשות כלום כי הם ממש פוחדים להיתפס בצורה מסוימת, ואז על כל צעד ושעל הם צריכים לשאול שאלות, לכן גם קשה לי עם הדבר הזה. לדעתי התופעה הזאת הורסת תהליכים זוגיים. כל המרחב המעומעם שיש לו גם מקום בתוך קשר, לאט לאט הוא נעלם, כי כל דבר הגבר צריך לשאול ולברר ולדייק. הרצון הזה של 'יאללה, תעוף עליי', כבר אין לו מקום יותר. זה כמובן לא מסביר בשום צורה את השאלה הראשונית על העבר המיני או מידת ההקפדה. לברר פרטים אינטימיים כאלו זה עניין שיש לי הבנה אליו בתוך משהו שהתחיל להיות מערכת יחסים. אחרי שהכרנו אפשר להכניס את השאלות האלה לתוך המרחב, רק כששני הצדדים מוכנים לכך".
