הנתונים המדאיגים על השמנת יתר בקרב ילדי ישראל

במשך שנים חשבנו שיש דאגה אחת בעולם שלא שייכת אלינו והיא – השמנת יתר. מראשית שנות האלפיים חלה עלייה חדה ומדאיגה בכמות הילדים בעולם הסובלים מהשמנת יתר וסיבוכים שונים כתוצאה מכך, כולל מחלות קשות ותמותה מוקדמת. למרות הנתונים הללו, המשכנו להאמין שאנחנו מדינה בריאה ושהצרה הזו פסחה מעלינו. נתונים מהשנים האחרונות מוכיחים שטעינו.

לפי נתוני ארגון הבריאות העולמי, 59 אחוזים מהמבוגרים באירופה לוקים בעודף משקל. בארצות הברית 52 אחוזים מהאוכלוסייה סובלת מהשמנת יתר. לא הרבה מאחוריהם נמצאת מדינת ישראל, בה 48 אחוזים מהאוכלוסייה סובלים מעודף משקל. בעוד באירופה נעשים צעדים רבים כדי לחנך מחדש את הציבור, התחושה היא שאנחנו עדיין מדשדשים מאחור. בימים אלו, ארגון הבריאות העולמי דורש להגביל שיווק מזון מעובד ובמקביל לסבסד מזון בריא, בעיקר לטובת ילדים הסובלים מהשמנה. האם השינוי המיוחל ייראה במחוזותינו? מוקדם לדעת.

 יעל חן רביע: "הורים עסוקים בקריירה והילדים מנהלים את עצמם. היום גם גברים וגם נשים עסוקים שעות רבות מחוץ לבית. הילדים מבלים רוב הזמן מול המסכים ואוכלים אוכל אולטרה מעובד"

אחד מכל שלושה בני נוער סובל מבעית אכילה

השמנת יתר מוגדרת כמחלה כרונית הפוגעת במערכות רבות בגוף, מקצרת את תוחלת החיים וגורמת לפגיעה אנושה באיכות החיים. עודף משקל מגביר את הסיכוי לחלות במחלות לב, סכרת, יתר לחץ דם, מחלות  דרכי הנשימה וסרטן. לפי נתוני הלמ"ס קיים קשר ישיר בין עודף משקל בגיל צעיר לבין סיכון לעודף משקל בגיל מבוגר. אחוז הילדים שסבלו מהשמנת יתר בשנת הלימודים תשפ"א (2020-2021) עמד על 9.7% בכיתות א' ועל 15% בכיתות ז'. מדובר בעליה משמעותית בהשוואה לשנים קודמות. על 2022 אין עדיין נתונים ברורים, אך לדעת חוקרים ואנשי מקצוע ששוחחנו עימם- המצב הולך ומחמיר.

"אחד מכל חמישה ילדים עד כיתה ז' סובל מעודף משקל והשמנה. מכיתה ז' ועד י"ב- אחד מכל שלושה סובל מהשמנת יתר", מציינת יעל חן רביע, תזונאית קלינית לילדים ונוער, מרצה ומנחת סדנאות, דיאטנית ורכזת תחום תזונת ילדים בקופת חולים כללית.

 

מה הסיבה לעליה המשמעותית בהשמנת יתר בקרב ילדים ומבוגרים?

"יש הרבה סיבות להשמנה שנובעות בעיקר מצריכת שפע מזון מעובד והימנעות מפעילות גופנית. ילדים ותינוקות נולדים בדרך כלל בריאים מבחינת יכולת הוויסות של כמויות האוכל לפי תחושות רעב ושובע. המנגנון 'מתקלקל' אחר כך כי בעידן שלנו קיימים המון פיתויים".

על מנת למנוע את התופעה, חן רביע יצרה ופיתחה את "מילון התיאבון" הכולל תכנית וערכה חווייתית לפיתוח מודעות להרגלי אכילה נבונים, הפונה לילדים. המילון נמצא בתכנית גפ"ן (גמישות פדגוגית וניהולית) של משרד החינוך וחן רביע מסתובבת בין בתי ספר ומנחה סדנאות שהיא רואה בהן שליחות. בין היתר היא מנחה ומלווה צהרונים של רשויות מקומיות- בני ברק, פתח תקווה, רמת גן  ובימים אלה ברעננה וביוקנעם.

לשנות את ההרגלים בבית

לאור ניסיונה המקצועי היא מבהירה את החשיבות של דפוסי ההתנהגות במשפחה. "הורים עסוקים בקריירה והילדים מנהלים את עצמם. היום גם גברים וגם נשים עסוקים שעות רבות מחוץ לבית. הילדים מבלים רוב הזמן מול המסכים ואוכלים אוכל אולטרה מעובד. הכי קל לחטוף חטיפים ולאכול אוכל  מוכן, דהיינו, רק לחמם ולהגיש. זהו אוכל שרחוק מצורתו הטבעית, אוכל עמוס בפחמימות ריקות ובשומן רווי ואין בו ויטמינים. כך יצא שכרינו בהפסדנו. זה מזיק לא רק בתחום המזון. באורח החיים הזה הסמכות ההורית הולכת ופוחתת וזה יוצר בעיות כמו קושי לשים גבולות לילדים. ומה גם שכתוצאה מהרדיפה אחרי מזון מוכן, כשהכול צריך להיות כאן ומהר, לילדים קשה לדחות סיפוקים".

זה אומר שבעצם המציאות הזו היא תוצאה של אורח החיים האינטנסיבי של ההורים?

"אין כאן עניין של אשמה. הורים רוצים בטובת הילדים. חשוב לחנך ילדים לאורח חיים בריא. חשוב להרגיל ילדים לשתיית מים כבר מהגיל הרך, להימנע ממשקאות מתוקים. אם מתרגלים לטעם המתוק, זה הופך להתמכרות. ההמלצה שלי היא לאכול ולשתות רק מה שהכי קרוב לטבע ולהקפיד יותר על בישול ביתי משולב בחומרי תיבול טבעיים".

מה דעתך על מהפכת התזונה של ג'יימי אוליבר ("השף הערום")?

"לפני מספר שנים הייתי בלונדון והופתעתי לגלות בסופרמרקטים פרסומות ענק בהן ג'יימי אוליבר המליץ לקנות מוצרי מזון בריאים ולבשל בריא. זה נראה לי מיזם יפה שכדאי לאמץ גם אצלנו בישראל".

חן רביע מציינת בהתלהבות גם את מיזם התזונה הנכונה של מישל אובמה- My Plate, אשר מסביר לציבור הרחב כיצד לחלק את המזון בצלחת כך שיכיל את כל הרכיבים המשמעותיים לתזונה בריאה, מזינה ועתירת ויטמינים. "באמצעות התוכנית של מישל אובמה הצליחו לבלום או להאט את קצב העלייה באחוזי השמנת יתר בקרב ילדים בארצות הברית, לפני עידן הקורונה".

גם מישל אובמה וגם ג'יימי אוליבר ניסו להכניס למוסדות החינוך שינויים גסטרונומיים.

"ג'יימי אוליבר מאשים את ההורים ומספר שבבית הספר בו ניסה לחנך לתזונה נכונה, נקיה מג'אנק פוד, היו הורים שכעסו וטענו שאסור למנוע מילדיהם ממתקים ומזונות אהובים עליהם. היו הורים שהעבירו לילדים בהפסקות דרך הגדר ממתקים, פיצות והמבורגר, בניגוד לשינוי שבית הספר ניסה ליישם. גם אני מצפה שהורים ייקחו אחריות. אם הורים לא ייקחו אחריות שום דבר לא ישתנה. הורים צריכים להבין שגם אם הילד שלהם היום במשקל תקין זו לא תעודת ביטוח".

מחקרים מראים שאם ההורים מתערבים יותר מדי ואוסרים אכילת ממתקים תוך אזהרות  חריפות, מקבלים תוצאה הפוכה.

"נכון. לכן צריך למצוא את שביל האמצע ולשים גבולות לא בצורה חודרנית מידי. אם ההורים מקפידים על תזונה נכונה בבית הם חוסכים הרבה בעיות, כי הילדים בדרך כלל אוכלים מה שיש בבית. כמו בתחומים רבים גם בתחום הזה חשובה הדוגמא האישית. שההורים יובילו את השקפת העולם התזונתית".

 ד"ר שירי שרף-דגן: "בקרב האוכלוסייה החרדית שיעורי ההשמנה גבוהים יותר משיעורי ההשמנה באוכלוסייה הכללית, כאשר הסיבות לכך טמונות בין השאר בחוסר מודעות להתנהגות מקדמת בריאות ובחירות תזונתיות לקויות"

אז, תכלס, מה מומלץ לתת לילדים לאכול?

"אני ממליצה להתחיל את הבוקר בארוחה שמבוססת על מזון בריא כמו פרוסה עם אבוקדו או גבינה או חומוס וירק ליד. מומלץ גם לבן או יוגורט ופרי, וטוב מאד להגיש גם דייסת קוואקר. לבית הספר מומלץ לשלוח כריך ובתוכו טחינה, חביתה או גבינה. כמובן בכל ארוחה חשוב להוסיף פירות וירקות בשלל צבעים. מחקרים רפואיים גילו שלכל צבען (פיגמנט) תרומה שונה לבריאות. למשל באדומים יש ליקופן שמאד בריא ומצוי בכמויות גדולות בעגבניות, בפלפלים אדומים באבטיח ותותים. הסגולים כמו בצל סגול, סלק, או ענבים משפיעים לטובה על המוח והזיכרון.  חשוב לכלול בארוחות גם קטניות וגם סיבים תזונתיים שמועילים מאוד למערכת העיכול".

לא רק מה אוכלים חשוב, אלא גם איך

"בעולם התזונה הבריאה מרבים לדון בשאלה 'מה אוכלים?', אבל לא מספיק דנים בשאלה – 'איך אוכלים?'", אומרת ד"ר שירי שרף-דגן, דיאטנית ואפידמיולוגית, מרצה במחלקה למדעי התזונה באוניברסיטת אריאל ודיאטנית-חוקרת באסותא העוסקת בתחום ההשמנה והניתוחים הבריאטריים.

מה זה אומר- 'איך אוכלים', איך נכון לאכול?

"מומלץ לאכול ארוחות מסודרות עם מיעוט מסיחים. חשוב לקיים ארוחות משפחתיות לפחות מספר פעמים בשבוע, ללעוס היטב את המזון, ולהקשיב לאותות 'רעב-שובע' בהחלטה על מתי להתחיל את הארוחה ומתי לסיימה".

ממה לדעתך נובעת ההחמרה בבעיית ההשמנה בשנים האחרונות?

"העלייה בשיעורי ההשמנה נובעת מהעובדה שאנחנו חיים בסביבה אוביסוגנית (מקדמת השמנה) וחשופים למזון יותר מתועש וממכר. אנחנו חיים חיים יותר 'ישבניים', אנחנו נמצאים יותר מול מסכים, חשופים יותר לפרסום של מזון מזיק,  סובלים יותר מהפרעות שינה ומסטרס וחשופים ליותר כימיקלים שיכולים לשבש את המערך ההורמונאלי ולקדם השמנה. מדובר במחלה שנגרמת מגורמים גנטיים, תרבותיים וסביבתיים מרובים. קיים קשר הפוך בין מצב חברתי כלכלי לשיעורי ההשמנה בישראל. לדוגמא בקרב האוכלוסייה החרדית שיעורי ההשמנה גבוהים יותר משיעורי ההשמנה באוכלוסייה הכללית, כאשר הסיבות לכך טמונות בין השאר בחוסר מודעות להתנהגות מקדמת בריאות ובחירות תזונתיות לקויות כמו צריכת משקאות ממותקים ומזון אולטרה מעובד בשיעור גבוה יחסית".

חינוך לחיים בריאים מהגן

"הכל מתחיל ונגמר בחינוך", אומר פרופ' נעים שחאדה, מנהל המכון לסוכרת והשמנה מרכז רפואי רמב"ם, נשיא האגודה הישראלית לסוכרת, ומנהל המרכז לאורח חיים בריא בילדים ונוער. פרופ' שחאדה מודאג מאד מהעלייה המתמדת בשיעור ההשמנה בילדים וטוען – "הפתרון טמון בחינוך להורים ולילדים. החינוך לחיים בריאים צריך להתחיל מגיל הגן".

פרופסור נעים שחאדה: "חשוב להגדיל במערכת החינוך את שעות החינוך לחיים בריאים ולאוכל בריא. כיום אין שום התייחסות במערכת החינוך לתחום החשוב הזה של חינוך לאורח חיים בריא"

האם מחלת ההשמנה אופיינית לאוכלוסיות מסוימות?

"בעבר ההשמנה הייתה נפוצה בקרב עשירים. היום המצב הפוך. השמנת יתר אופיינית בעיקר בקרב אוכלוסיות מוחלשות. למשל בישראל התופעה אופיינית בעיקר באוכלוסייה הערבית המבוגרת – במיוחד הנשים"

לאור הניסיון המקצועי שלך, ולאור העובדה שאנחנו למודי דיאטות מומלצות שחלק מהן לא מניבות תוצאות, האם לדעתך יש דיאטה מומלצת?

"הדיאטה המומלצת ביותר היא הדיאטה הים תיכונית שכוללת הרבה ירקות, פירות קטניות דגים ועוף וכמובן שמן זית".

מה לדעתך יוביל לשינוי המיוחל?

"חשוב להגדיל במערכת החינוך את שעות החינוך לחיים בריאים ולאוכל בריא. כיום אין שום התייחסות במערכת החינוך לתחום החשוב הזה של חינוך לאורח חיים בריא. בנוסף, הרשויות המקומיות חייבות לדאוג למתקנים לפעילות גופנית בפארקים ובגינות ציבוריות. חשוב שיהיו מסלולי הליכה וחשוב שישתמשו בשלטי חוצות להעברת מסרים בריאותיים. אם משרד האוצר, משרד החינוך ומשרד הבריאות יתמקדו בתחום הזה וידאגו גם לסבסוד האוכל הבריא, התוצאה תהיה מהפך".