
אחת הסוגיות הזוגיות שהופכת יותר ויותר נפוצה בקרב זוגות צעירים היא האם להחזיק חשבון בנק אחד משותף או להפריד חשבונות. כרבע מהזוגות בישראל מתנהלים בצורה כזו (ולא רק זוגות שנשואים בפרק ב') ויש לבחירה זו יתרונות וחסרונות רבים.
הנושא של כסף בזוגיות עלול להיות נפיץ, אך לא ניתן להתעלם מקיומו. כשהוא עולה לדיון זאת הזדמנות לעצור ולברר את הנחות היסוד שיש לנו ביחס לכסף וביחס לכסף במערכות יחסים. לעתים יש פערים שנובעים מרקע ותפיסות עולם שונות. רבים מהזוגות שמנהלים חשבונות בנפרד עושים זאת באופן אוטומטי ולעיתים מהשיקולים הלא נכונים. לכן לפני שרצים לקבל החלטה כדאי לברר עם עצמנו- מה מטרת הפרדת החשבונות והאם היא פועלת לטובתנו?
אז מה הם שיקולים נכונים להפרדת חשבונות?
הסיבה הראשונה והמוכרת היא כמובן נישואין פרק ב'. כאשר אדם בוחר להינשא בפעם השנייה, הוא מגיע עם נכסים והתחייבויות שלא ליוו אותו בפרק א'. דוגמאות לכך יכולות להיות אחזקת דירה נוספת, תשלום דמי מזונות, הלוואות, חסכונות עבור הילדים ועוד. במקרים כאלו פעמים רבות איחוד החשבונות לא יהיה נכון עבור בני הזוג הטריים ולכן הם בוחרים בהתנהלות נפרדת.
סיבה אובייקטיבית נוספת היא החזקת עסק עצמאי. במידה ואחד מבני הזוג מקיים עסק עצמאי, הבחירה להפריד בין החשבון העסקי לזה המשפחתי היא בחירה חכמה עליה ימליצו רוב היועצים העסקיים, וזאת במטרה לייצר בהירות וסדר על ידי הפרדה והבחנה בין ההוצאות המשפחתיות לאלו העסקיות.
מצב נוסף בו הנפרדות עשויה לשרת את בני הזוג (בפרק א' או ב') היא כאשר אחד מבני הזוג מגיע לנישואים עם חובות עבר. במצב כזה, איחוד בין החשבונות יביא גם את הצד השני להיות חייב ועלול להקשות מאוד על הזוגיות וההתנהלות הכלכלית והמשפחתית.
במידה ואחד מהמצבים האלו מאפיין את חיי הנישואים ובני הזוג בחרו להפריד את החשבונות, חשוב שתהיה רמה גבוהה של שקיפות הדדית. כלומר, עצם ההחזקה הנפרדת של החשבונות אין פירושה הסתרה או העלמת מידע מבן הזוג, מכוונת או לא. בחירה בשקיפות מחזקת את האמון בין בני הזוג והופכת את הפרדת החשבונות לצורך טכני ולא לאמירה זוגית.
מה זו הפרדת חשבונות כאמירה זוגית?
במידה ואף-אחד מהמצבים האלו לא מאפיין אתכם, כלומר, אם אין צורך אובייקטיבי להפריד חשבונות- הייתי ממליצה להימנע מכך. הבחירה להינשא היא הבחירה לאחד את חיינו: לבנות בית משותף, להקים יחד משפחה, להתמודד עם אתגרי החיים יחד- בטוב וברע. בעבר הבנה זו הייתה ברורה מאליה, וזוגות לא שקלו את אופציית הפרדת החשבונות, ולא בחירות אחרות שיש בהם אמירה סמויה של הפרדה (זה שלי וזה שלך). כיום ניתן להצביע על שינוי במציאות הזוגית: זוגות רבים, צעירים ומבוגרים, מבטאים בדרכים שונות גישה של 'נפרדות יתר' בזוגיות. כמובן הצורך לשמור על עצמיות בתוך הזוגיות הוא מובן והכרחי, אבל כאשר רוח זו מרחפת מעל תחומים זוגיים רבים היא מעצבת תפיסה זוגית לפיה יש בינינו אהבה, אבל החיים שלנו (חיי הנפש והמעשה) הם לא משותפים, אנחנו לא חולקים אותם עד הסוף.
בחירה זו היא לגיטימית כמובן, וכל זוג או אינדיבידואל יכול לבחור בה כרצונו, אך צריך לדעת שהיא מגיעה עם תג מחיר: הוויתור על תחושה עמוקה של יחד עד הסוף, שהחיים שלך ושלי ארוגים זה בזה. פה מונחת העוצמה של הבחירה ביחד, ולכן החלטה על נפרדות היא דבר שאנחנו צריכים לבחון אותו ולא לזרום אליו. אנחנו צריכים להחליט מה התפיסה הזוגית שלנו ולאילו עומקים אנחנו רוצים שהיא תגיע.