כמדי שנה, לקראת חג הפסח, צריכת הכלים החד פעמיים מגיעה לשיא ועולה ב-50 אחוז לעומת הצריכה הרגילה. השנה בעקבות ביטול המס על כלים חד פעמיים, הנושא הרגיש עלה שוב לכותרות ולא בכדי: מדינת ישראל, למרות גודלה, היא הצרכנית השנייה בעולם של כלים חד פעמיים פר נפש.
על פי נתוני המשרד להגנת הסביבה, בישראל היקף הצריכה הביתית של כלים חד-פעמיים מפלסטיק עומד על 7.5 ק"ג לנפש בשנה – פי חמש מהמצב באירופה. ועל פי נתוני מרכז המידע והמחקר של הכנסת, ב־2020, למשל, נצרכו בישראל כ־11 מיליארד פריטי כלים חד־פעמיים מפלסטיק, כ־1,200 בממוצע לאדם בשנה. אין ספק כי מדובר בנתון מדאיג שיש בו עיוורון מוחלט להתחממות הגלובלית שההשלכות שלה על דורות העתיד הן הרות גורל. ואל תאשימו רק את החרדים. מסתבר ש- 95 אחוז מהישראלים, מכל קבוצות האוכלוסייה, קונים חד"פ. עם זאת, לפי נתונים סטטיסטיים החרדים צורכים פי שלוש לנפש לעומת המגזרים האחרים.
השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: "בשבועות האחרונים ירדתי לעומקם של דברים ונחשפתי ביתר שאת לנזקים העצומים של הכלים החד-פעמיים בכלל הרבדים הסביבתיים והבריאותיים"
את הציווי לשמור על הבריאה כפי שקיבלנו אותה אנחנו פוגשים כבר בבראשית ב' פסוק ט"ו כתוב: "ויקח השם אלוקים, את האדם, ויניחהו בגן עדן לעבדה ולשמרה". בקהלת רבא ט' נכתב: "…ראה, מעשיי כמה נאים ומשובחים הם. וכל מה שבראתי, בשבילך בראתי. תן דעתך שלא תקלקל ותחריב את עולמי, שאם קלקלת, אין מי שיתקן אחריך". עולם יפה ברא לנו הקדוש ברוך הוא ואנחנו בני האדם מקלקלים אותו. למה? כי בין היתר נוח וקל לנו יותר להשתמש בכלים חד פעמיים שמזהמים את האוויר הים והיבשה בחלקיקי ננו פלסטיק וגם כי אין הלכה או חוק שיאסרו זאת.
לביטול המיסוי על חד פעמי השלכות קשות
עידית סילמן השרה להגנת הסביבה מאד מודאגת מהנתונים ואומרת "מאחר והמס הוכיח את עצמו והביא להפחתה משמעותית בצריכה ולצמצום הנזקים הסביבתיים והבריאותיים שנגרמים מהשימוש בכלים חד פעמיים, ומתוך מחויבות לסביבה ולבריאות הציבור אין לבטל מיסוי זה ללא חלופה ראויה".
כזכור סילמן יצאה נגד המשמעת הקואליציונית והצביעה נגד ההצעה של שר האוצר בצלאל סמוטריץ' לביטול המיסוי על כלים חד פעמיים. "אני ערה להסכמים הקואליציוניים ולמחויבות של חברי הממשלה לקיומו. בשבועות האחרונים ירדתי לעומקם של דברים ונחשפתי ביתר שאת לנזקים העצומים של הכלים החד-פעמיים בכלל הרבדים הסביבתיים והבריאותיים".
חשוב לציין שמגפת הפלסטיק כוללת לא רק כלים חד פעמיים, אלא גם אריזות מזון, בקבוקי תינוקות ואפילו ביגוד סינטטי. מכל אלה אנחנו סופגים לתוך גופנו מיקרו-פלסטיק (חלקיקים קטנים מ-5 מילימטר) וננו-פלסטיק (קטנים מאלפית המילימטר). התוצאה היא שהחלקיקים הקטנטנים האלה חודרים לריאות, לרקמות ולתאי הגוף, ממש כמו אסבסט או חלקיקי זיהום אוויר שגורמים לעיתים קרובות למחלות קשות כולל סרטן.
חיידקים מפרקי פלסטיק
מגפת הפלסטיק שמאיימת על הסביבה ועל בריאות האדם מדאיגה מאוד גם את המדענים בארץ ובעולם. פרופ' ברטה סיוון לבבי מהפקולטה לחקלאות מזון וסביבה מתריעה: "לפי מחקרים מדעיים עולה שמי שאוכל בכלי פלסטיק ושותה מבקבוקי פלסטיק מכניס לגופו במשך חודש ימים כמות פלסטיק ששווה לכרטיס אשראי. תחשבו כמה כרטיסי אשראי הצטברו בגופכם"…
כולם מדברים על הסכנות שבעליה המתמדת בשימוש בכלים חד פעמיים. מה ניתן לעשות לשיפור המצב?
"למשל, להשתמש בכלי פלסטיק מתכלים שעדיפים על כלים חד פעמיים שלא מתכלים, גם אחרי שמשליכים אותם לפח. הבעיה היא שהכלים המתכלים יקרים. לכן, צריך לפנות לממשלה ולבקש – תורידו מחירים ותפנו משאבים למחקר לפיתוח כלי פלסטיק מתכלים זולים.
"אילו הייתי הרגולטור הייתי משקיעה בחינוך ובמודעות מגיל הגן. כבר בגיל הרך צריך להרגיל ילדים לשתות בכוסות זכוכית ולאכול בצלחות רב פעמיות".
פרופסור לבבי מספרת על מחקר חדש שנערך בימים אלו שמנסה לפתור את בעיית הפלסטיק מכיוון אחר- דרך חיידקים מפרקי פלסטיק. "המטרה היא להציב ברחובות פחים מיוחדים לכלי פלסטיק חד פעמיים, שבתוכם יחיו חיידקים. לתוך הפחים האלה הציבור יתבקש להשליך את הכלים החד פעמיים והחיידקים פשוט יאכלו אותם. כפי שיש פחים לנייר ופחים לאריזות קרטון יהיו גם פחים לאריזות פלסטיק לתוכם יוחדרו החיידקים המיוחדים שאוכלים פלסטיק".
לבבי בשלב מסוים בשיחה מתוודה ומגלה ש"בעבר גם אני ובני משפחתי השתמשנו בכלים חד פעמיים- בפסח, לאירוח וממש כל יום. אין ספק זה נוח וקל. אין צורך בשטיפת כלים. אחרי הארוחה פשוט אוספים ומשליכים לפח. אחרי שקראנו בעיתונות המדעית המקצועית על הנזקים הנוראים שזה גורם לאדם ולטבע, הפסקנו".
פרופ' ברטה סיוון לבבי: "לפי מחקרים מדעיים עולה שמי שאוכל בכלי פלסטיק ושותה מבקבוקי פלסטיק מכניס לגופו במשך חודש ימים כמות פלסטיק ששווה לכרטיס אשראי"
"היום אני מאד אדוקה בתחום הפלסטיק. פלסטיק זה דבר רע", היא מדגישה וממהרת להוסיף- "אמנם נכון, יש דברים שהם בלתי נמנעים, כמו מכשור רפואי בבתי חולים אשר מיוצר מפלסטיק. לפני השימוש בפלסטיק השתמשו בבתי חולים בכלים רב פעמיים שגרמו להרבה מאד זיהומים ולהרבה מקרי מוות. לכן בבתי חולים עדיפה סכנת הפלסטיק על סכנת הזיהומים. אבל על כלי אוכל חד פעמיים אפשר בהחלט לוותר".
להתחיל בהסברה ושינויים בחקיקה
ידוע שפלסטיק מזהם גם את הקרקע, את מי התהום, ואת קרקעיות הימים והאוקיינוסים. על פי מחקר של האו"ם, בכל שנה דולפים לאוקיינוסים יותר מ־8 מיליון טון פלסטיק. מדו"ח שפרסמה קרן אלן מקארטור הפועלת לקידום מחזור פלסטיק, עולה תחזית מפחידה לפיה בשנת 2048 יהיה בים יותר מוצרי פלסטיק מאשר בעלי חיים.
פסולת הפלסטיק גורמת נזק עצום גם לבעלי החיים הימיים שחלק מהם מסתבכים ובולעים חלקיקי פלסטיק וחומרים כימיים, וכתוצאה מכך נחנקים ומתים מהרעלה.
"ככל שיש יותר פלסטיק בים, יש בו פחות דגים", מציינת פרופ' לבבי אשר פיתחה שיטה לגידול דגי בריכות שבזכות השיטה שלה גדולים ב- 25 אחוז מגודלם הטבעי . התגלית שלה- שכוללת זיהוי מולקולות זעירות המופרשות במוחם של דגים- זיכתה אותה בפרסים רבים בארץ ובעולם.
מדו"ח שפרסמה קרן אלן מקארטור הפועלת לקידום מחזור פלסטיק, עולה תחזית מפחידה לפיה בשנת 2048 יהיה בים יותר מוצרי פלסטיק מאשר בעלי חיים
היא מאמינה מאד בהסברה כאמצעי להפחתת השימוש בפלסטיק. "חשוב להשתמש במובילי ומובילות דעת קהל. ההסברה צריכה להיות בהתאם לאוכלוסיות החברתיות. למשל בקרב חרדים- חשוב להשקיע משאבים בהסברה בקרב הרבנים". בנוסף לכך היא תומכת בחקיקה כמו החוק להטלת מס על כלים חד פעמיים: "אין ספק שחקיקה שתעבור דרך הכיס, תצליח. הנה, עובדה, אחרי שהתחילו לגבות עשר אגורות על שקיות ניילון בסופר, השימוש בהן ירד משמעותית. ידוע שכאשר אנשים צריכים לשלם, הם חושבים פעמיים, גם אם מדובר בסכום פעוט של 10 אגורות".
מחקר על הקשר בין נשים חרדיות למודעות סביבתית
החוק להטלת מס על כלים חד פעמיים שגרם לירידה בצריכתם בוטל לאחרונה נוכח הכעס שעורר בחברה החרדית. "המס הזה היה בעייתי מאד על משקי הבית בחברה החרדית", מסבירה ליאת דאודי, חוקרת סביבה וחברה שגדלה במשפחה חרדית ברוכת ילדים מבית שמש. דאודי ערכה מחקר מעניין לקראת תואר שני בבית הספר לסביבה ומדעי כדור הארץ באוניברסיטת תל אביב שמתמקד בקשר בין נשים חרדיות למודעות לסביבה וכולל גם התייחסות לשימוש בכלים חד פעמיים בחברה החרדית.
"המס שהוטל על כלים חד פעמיים לא הניב תוצאות משום שהוא לא היה מלווה בהסברה נכונה. זה בא לידי ביטוי בעיקר בחברה החרדית. למשל, במשפחה שלי, למרות המס המוגדל הם המשיכו להשתמש בחד"פ כי קשה מאד להפסיק את השימוש כשמדובר במשפחה ברוכת ילדים. מה גם שבמקביל להטלת המס, העיתונים והשבועונים החרדים היו מלאים בפרסומות לכלים חד פעמיים. זה כמובן פגע. אילו החוק היה מלווה בהסברה נכונה בעזרת אנשים מתוך הקהילה, אני מאמינה שקל היה להגיע ללב הציבור החרדי שמקיים מצוות באמונה שלמה ומאמין ב'ונשמרתם מאד לנפשותיכם'…
"מכל השיחות במחקר, המסקנה שלי היא שקיים קשר בין היהדות לסביבה. בין יהדות לקיימות. מהמחקר שלי עולה שהיחס לנושא תואם את המצב הסוציואקונומי. למשל, באוכלוסייה ברמה סוציואקונומית גבוהה, המשפחות קונות יותר סרוויסים ויכולות להרשות לעצמן שני מדיחי כלים, אחד לכלים בשריים ושני לכלים חלביים, שחיוניים מאד לשמירה על הכשרות".
ליאת דאודי: "קשה מאד להפסיק את השימוש בחד"פ כשמדובר במשפחה ברוכת ילדים. מה גם שבמקביל להטלת המס, העיתונים והשבועונים החרדים היו מלאים בפרסומות לכלים חד פעמיים"
לאור היכרותה עם הנושא והחברה החרדית הרבנית אלישבע גליקסברג מסבירה: "הקב"ה ברא עולם קסום, והבריות אמורות לחיות בדינמיקה עם הבריאה,ליהנות, להפיץ את הטוב ולא להשחית". גליקסברג, בתו של האדמו"ר אשלג ונינתו של בעל הסולם היא רעייתו של הרב איתיאל גליקסברג, רב מרכז גבעתיים, עוסקת מזה שנים רבות בתקשורת ובהפקת אירועים. לאור ניסיונה היא מציינת: "בעבר כולנו גם בבית וגם באירועים השתמשנו בכלים רב פעמיים שבשלב מסוים הפכו לנטל על התקציב וכך מפיקים ומעצבים התחילו לשלב כלים חד פעמיים יוקרתיים. בנוסף, חנויות לממכר חד פעמי החלו לייבא ולייצר אקססוריז, ראנרים ושאר אלמנטים דקורטיביים. במקביל, ארגונים להגנת הסביבה יצאו, בצדק, נגד הנזקים שבהשלכת פסולת פלסטית, על החי והצומח. כך החל הקונפליקט עז בין הרשתות לבין הארגונים להגנת הסביבה שהגיע לשיא כשנחקק החוק להעלאת מחיר הכלים החד פעמיים".
"מבחינת הצרכנים השיקול של לייפות את האירוח ולחסוך זמן וכסף גבר על השיקול לטווח רחוק. כידוע בעולם כה דינמי, רבים נוטים להיצמד לשיקול של "כאן ועכשיו" לעומת האחריות לגבי הטבע וההשלכות לדורות הבאים"
מה הפתרון ?
"ברוב החנויות לכלים חד פעמיים, יש מדף, עליו מוצגים כלים מתכלים שעשויים מעלים טבעיים שמתפוגגים ברבות הזמן מבלי להותיר סימן. אני מקווה שמישהו ירים את הכפפה ויפתח את הכלים המתכלים שיתאימו הן מבחינה וויזואלית, הן מבחינה פרגמטית והחשוב מכל מבחינת תמחור וכך השמחה תהיה רב פעמית"
