טלטלה בעולם המזון. לפי ידיעה שפורסמה ביום חמישי האחרון, סוכנות המחקר הבינלאומית לסרטן (IARC) של ארגון הבריאות העולמי תכריז ב-14 ביולי שאספרטיים הוא "גורם אפשרי לסרטן בבני אדם".
האספרטיים שייך לקטגורית הממתיקים המלאכותיים, כלומר ממתיק שהמבנה הכימי שלו אינו קיים בטבע. "הוא התגלה לגמרי במקרה, כאשר בשנת 1965 כימאי שעבד על פיתוח תרופה לאולקוס שם לב שלידיים שלו יש לפתע טעם מתוק", משתפת מיכל חבושה, דיאטנית קלינית M.Sc., מרכז גלאנט לטיפול בסוכרת. "הוא נקשר לבלוטות הטעם המתוק שעל הלשון שלנו ומפעיל אותן כשהוא מייצר רמת מתיקות גבוהה כמעט פי 200 ביחס לסוכר, כך שניתן להשתמש בו בכמויות מזעריות. מסיבה זו ערכו הקלורי מחושב כאפס, והוא אינו גורם להשפעה ישירה של עליית רמות הסוכר בדם",
"אספרטיים מיוצר משילוב של שתי חומצות אמינו (יחידות הבסיס אשר בונות את כל סוגי החלבונים) וממתנול-כוהל, ממשיכה חבושה להסביר, "כל יחידות המבנה של האספרטיים קיימות בטבע, אך השילוב שלהן יחד – לא קיים. מתנול הוא אומנם חומר רעיל, אשר פוגע במערכת העצבים, אך רק כשנחשפים אליו בכמויות גדולות. אגב, הוא קיים באופן טבעי גם במגוון פירות וירקות. מכוס מיץ תפוזים, מדגישה חבושה, נקבל יותר מתנול מאשר בפחית משקה ממותק באספרטיים".
קצת היסטוריה: בשנת 1981 קבע מנהל המזון והתרופות האמריקאי (ה-FDA) כי אספרטיים בטוח לשימוש. מאז ועד היום הוא הפך לאחד הממתיקים הנפוצים ביותר בתעשיית המזון. הוא משמש כממתיק במעל 5,000 מוצרי מזון, ביניהם מסטיקים, יוגורטים וכמובן במשקאות דלי קלוריות, כגון קולה זירו ופפסי מקס. מאחר ואספרטיים מתפרק בחימום ומעבד את טעמו המתוק, הוא אינו מתאים להמתקה של מוצרים הדורשים אפייה, אלא למוצרים קרים. הוא נחשב לאחד הממתיקים הנחקרים ביותר. כדי לקבוע את הבטיחות של אספרטיים, סקר ה-FDA יותר מ-100 מחקרים שבחנו, בין היתר, רעילות וקרצינוגניות (חומר שחשיפה אליו עלולה לגרום סרטן). רק בשנה שעברה הוציא ארגון הבריאות העולמי דו"ח מקיף שבחן את ההשפעות הבריאותיות של ממתיקים מלאכותיים. מסקנות הדו"ח היו כי לא קיימות הוכחות חותכות, ממחקרים איכותיים, אשר מצביעות על קשר ברור בין צריכת הממתיקים לבין סרטן.
לא רק סרטן, האספרטיים מזיק גם למערכת העיכול
"ישנם שני מחקרים בולטים מהשנים האחרונות שהראו קשר בין צריכה של אספרטיים לעלייה בתחלואה בסרטן. שני המחקרים אינם נחשבים למחקרים האיכותיים ביותר, מכיוון שאחד מהם נעשה בעכברים ואילו השני, שנעשה בבני אדם, הוא מחקר תצפיתי ולא ניסוי קליני התערבותי מבוקר", מדגישה חבושה.
סכרין (סוכרזית) נאסר בעבר לשימוש, מאחר והמחקרים בעכברים הראו עליה במקרי סרטן, אך קיבל היתר מחודש לאחר שהוכח כי התוצאות אינן רלוונטיות לבני אדם.
אותו מחקר שנעשה בבני אדם כלל מדגם גדול בו השתתפו כ- 100,000 איש. הנבדקים תושאלו על הרגלי האכילה שלהם, ומתוך כך חישבו החוקרים את צריכת האספרטיים היומית של כל נחקר. משתתפי המחקר נשארו במעקב של כ-8 שנים ונבדקו הופעות של מקרי סרטן לאורך השנים.
תוצאות המחקר הצביעו על עלייה במקרי סרטן בקרב אלו שצרכו את הרמות הגבוהות יותר של האספרטיים (בעיקר סוגי סרטן הידועים כקשורים להשמנה). ממחקרים אלו ניתן להבחין שיש קורלציה, אך לא ניתן לקבוע באופן ברור כי האספרטיים הוא הגורם הישיר לעלייה במקרי הסרטן.
הדיונים של IARC עדיין חסויים, כך שלא ניתן לדעת על אילו מחקרים בדיוק הם מתבססים, אבל יתכן שהם יחליטו, על סמך הנתונים הללו, כי אספרטיים עלול להיות מסרטן. גם אם המחקרים הקיימים עדיין לא באמת מראים קשר חד משמעי, הדבר החיובי הוא שקביעה כזו תדחוף את התעשייה להשקיע כסף במחקרים איכותיים, בתקווה להוכיח את חפותו של הממתיק.
"חשוב להדגיש", מסכמת חבושה, "שגם אם יוכח כי האספרטיים אינו מסרטן, אין זה אומר שכדאי לצרוך אותו. מחקרים מהשנים האחרונות מצביעים על השפעות שליליות של הממתיקים המלאכותיים על הבריאות שלנו, כולל על חיידקי המעי. הם גם יוצרים אצלנו הרגל מגונה של צריכת מזונות ברמת מתיקות גבוהה מאוד, וחבל. כדאי להתרגל ולצרוך מזונות מתוקים פחות, ובאופן חד משמעי – לעבור ולשתות רק מים".
