פסטיבל הקולנוע ירושלים, ה-40 (!) שייפתח הערב (13.7.23) יהיה במתכונת רחבה מהרגיל ובהשתתפות בכירים מתעשיית הקולנוע בארץ ובעולם. בפסטיבל יוקרנו למעלה מ-200 סרטים מ-50 מדינות וייפתח בבכורה ישראלית מרגשת במיוחד- הסרט המדובר ״גולדה״ בכיכובה של הלן מירן, סרטו החדש של הבמאי הישראלי, זוכה האוסקר בקטגוריית הסרט הקצר, גיא נתיב, על דמותה המרתקת והשנויה במחלוקת של גולדה מאיר.
הנה עוד כמה סרטים ששווים צפייה:
מים עומדים
סרטה הקצר החדש של צביה ברקאי (פרה אדומה), הוא פנינה קולנועית שמיטבה לשים דגש על המתחולל בנפשה של אישה (גלוריה בס) שסודה הכואב, והשקט שבה נחשפים במקרה, במקווה טהרה לנשים, בתקופת הקורונה. אך הגילוי אינו מבשר גאולה. ברקאי שמיטיבה לחקור בסרטיה סודות שנעים בין קדושה לטהרה, מעמידה ביצירתה הנוכחית את הסימטריה בין טהור לטמא בין שתי נשים כנועות בלנית דתייה – בגילומה של לירון בן שלש ואישה חילונית – גלוריה בס. אך אולי בכל זאת תנועה קטנה חדה של הנפש במים, לצד השיקוף של הכניעה, והאבסורד שבסיטואציה, יעזרו לקול הפנימי לבקוע. הסרט מתאפיין בצבעים המזכירים מים עומדים ויש בו פוזיציות צילום יפייפות שמעניקות דגש לפעולות של הדמויות.
מתחת לצל השמש
סרט שכתב שלום הגר (תכריכים, יונה המיינקת) ביחד עם שותפתו הקבועה סיגילית ליפשיץ ועם ביינה גטאון. התסריט מתמקד בסיפורו של מטקו (אמוס איינו), גבר ממוצא אתיופי שמשתחרר מהכלא, 17 שנים אחרי שרצח את אשתו ושוקם. מחוץ לכלא הוא פוגש מציאות קשה. מטרתו היא לפגוש את בנו היחיד, שהיה תינוק וכיום בן 17, אך הוריו של אשתו נוהגים בו בצורה מעליבה וסביבתו כולה תוססת אלימות ועליבות באופן מעורר מחנק.
לאחר מאמצים ובאמצעות הכספים שחסך ללימודי בנו, הוא מגלה שבנו הועבר למשפחת אומנה חרדית. הוא מאתר את המשפחה ושם מתגלה לו שבנו עבר פגיעה מינית והועבר לפנימייה. אבל גם הפנימייה לא הייתה התחנה האחרונה של הבן, שהתדרדר לזנות רחוב וכעת עליו לחפש אותו ברחובות דרום תל אביב.
אפשר היה לקרוא את תקציר הזה ולחשוב שהסרט הוא משהו מסוים מאוד. אבל הסרט הוא לא שום דבר שאפשר להעלות על הדעת. נדמה שזווית הראייה של הגר, היא לעקוב אחרי נפש מפותלת במציאות חסרת סיכוי. הבלתי נמנע והנורא מכל, מוצגים בכיעורם לראווה ומציפים נושאים טעונים.

שלושתנו
סרט דוקו הביכורים של הניה ברודבקר, הוא דוקו אינטימי יפהפייה, החושף פגיעות וחולשה, באופן אנושי ומתוך קונפליקט מורכב. הסרט מתאר את ההתמודדות של יוצרת הסרט עם בעלה, כזוג חרדי צעיר שמוצא את עצמו מתמודד עם בן על הספקטרום שמוסדות החינוך החרדיים הרגילים מסרבים לשלב. הסרט מעלה שאלות רבות של זהות ונקודת התצפית נעה באופן כזה, לאורך תקופה ממושכת, שעל אף התהיות ניכר כי מתעוררת שם אהבה וקבלה מחדש. זהו סרט שיש בו רגעים קטנים שחודרים ישר ללב.