רגע אחרי תשעה באב, ובתוך השבר שהחברה הישראלית נתונה בו עכשיו, המושג "מלחמת אחים" מקבל הד גדול בתקשורת וברחובות. אך כל אמא בחופש הגדול מכירה את המושג ממש מקרוב.
הורים לילדים קטנים מסתכלים על הילדים הגדולים של השכנים ומתאכזבים לגלות שהמריבות האלו לא עוברות עם הגיל, רק משנות את פניהם. הורים לבנים מופתעים לגלות שגם בנות רבות ולעתים באכזריות גדולה יותר. מריבות אחים לא פוסחות על אף בית. האחים הראשונים בעולם בישרו לנו שמריבות הם "בילט-אין" במרקם המשפחתי. אז הנה כמה טיפים שיעזרו לכן לצלוח סיטואציות של מריבות בין הילדים והלוואי שהם גם יעזרו ביחסי האחים בעם כולו.
זכרי: מותר להם לריב
אחים שמרשים לעצמם לריב הם אחים קרובים. בית בו אחים רבים הוא בית בו מותר להתעקש על מי שאני ועל מה שחשוב לי. היזכרי במריבות שהיו לך עם האחים והאחיות שלך או במריבות שיש לך היום עם בן זוגך או עם קולגות. יצאת מהמריבות האלו בחיים? אולי אפילו הרגשת יותר מובנת ויותר נכונה עבור עצמך? לריב זה לא רע, זה חלק טבעי ובריא במערכת יחסים.
אל תתערבי ואל תתרחקי
יש כאן מיומנות מורכבת – מצד אחד לא להיכנס לתוך הריב ולאפשר להם להתנסות ולעבור אותו בעצמם, ומצד שני לא להתרחק רגשית או פיזית. ילדים רבים בדרך כלל בנוכחות מבוגר, כי הם יודעים שהוא יגן עליהם אם יהיה צורך וכי הם יכולים להיות יותר פגיעים כשיש הורה בסביבה. מכיוון שמריבה היא מיומנות חשובה שכדאי ללמד אותה, טוב יהיה אם תישארי בסביבה באופן שמאפשר לילדים לריב ולהרגיש מוגנים. את יכולה לעשות משהו באזור בו הילדים נמצאים ואם קשה לך להיות בקרבתם כשהם רבים, הודיעי להם איפה את נמצאת.
הגדירי מראש כללים למריבות בבית
מריבות עשויות להסלים לכדי אלימות שפוגעת בתחושת המוגנות הבסיסית של הילד. לכן כדאי להגדיר מראש באופן ברור מה נחשב בבית שלכם לקו אדום שדורש הפסקת המריבה. כל עוד לא עברו את הקו האדום, אין צורך להתערב במריבה. אבל אם הגיעו לאלימות, יש להפסיק את המריבה מיד ולהפריד אותם פיזית כפי שאסביר בהמשך.
שימי לב ליחסי הכוחות
מתי כן להתערב במריבה? או כשהם מערבים אותך, או כשיחסי הכוחות מופרים. שני ילדים מאותו אזור גיל יכולים לריב בדרך כלל בלי צורך בהגנה או התערבות, אבל אם ילד גדול רב עם ילד קטן או אם ילד חזק יותר פיזית או מנטלית באופן משמעותי מהשני, זה הזמן להיות ערנית ולבדוק האם את צריכה להפסיק את המריבה.
את לא בית משפט – את אמא
הילדים ירצו לערב אותך במריבות שלהם ואת תזכירי להם שהם יכולים לריב בעצמם. הם ירצו שתפסקי מי צודק וישטחו לפניך את טענותיהם. כדאי מאד להקשיב להם ולתת מקום לסיפור של כל אחד מהצדדים, אבל אין שום טעם לפסוק או להסביר להם מי צודק ולמה. לכל מריבה יש רקע ומטעני עבר, ובכל מקרה הם עוד יריבו הרבה פעמים וחשוב שכל אחד ירגיש שאמא לצדו ורוצה לשמוע ולהבין אותו לחלוטין. אם הם מבקשים שתכריעי מי צודק אחרי ששמעת את כל הטיעונים, זו הזדמנות מצוינת להראות להם חשיבה מורכבת ולהסביר איך כל אחד מהצדדים מרגיש ורואה את הסיטואציה.
להפריד בלי להרחיק
אם החלטת לעצור את המריבה או שהם הגיעו אליך לשטוח את כאביהם – עשי זאת בשיטת ההפרדה המקרבת. לא כדאי לשלוח ילדים פגועים לחדר, זה רק יגרום להם ליותר כעס ועלבון וצבירת תסכולים. לעומת זאת כדאי מאד לחבק ילד כועס וכואב, ובדיוק בשביל זה יש לך שתי ידיים. שבי על הספה ותחבקי בכל צד את אחד הניצים. אל תתני להם להיכנס אחד לדברי השני וכמובן מנעי אלימות, בעיטות וכו'. אמא מקשיבה כשאין אלימות, ואז כשיש להם מקום בחיבוק ובהקשבה שלך, האנרגיה לאט לאט נרגעת, האוויר יוצא מהבלון וכמו שילדים יודעים – הם יכולים לעבור בקלות ממריבה למשחק.
