חודש אלול מזמין אותנו לחשבון נפש. האמת היא שאימהות רבות חיות עם מונה שמריץ חשבון נפש לאורך כל היממה: כשהן עובדות הוא מונה את כמות הפעמים שהן לא ענו לילדים או השאירו אותם לבד בבית. כשהן בבית הוא מונה את כמות הפעמים שהן בורחות לטלפון במקום להיות עם הילדים, ואת כמות המריבות והאכזבות, ההבטחות שהבטיחו לעצמן ולא קיימו ועוד. כשהן גוללות קצת ברשתות בסוף היום הוא מונה את כל מה שלא עשו עבור עצמן או עבור הגוף, הזוגיות וכל השאר.
גישות רבות בהדרכת הורים טוענות שהסכנה הגדולה ביותר בהורות היא מצפון ורגשות אשם. הן אומרות לנו שמה שאנחנו עושות הוא מעולה ושאנחנו תמיד יודעות הכי טוב. לאימהות מסוימות הרעיון הזה עובד טוב, הן משקיעות הרבה אנרגיה בלא להקשיב למצפון, ולתחזק סיפור פנימי של מי שיודעת, גם כשבפנים היא מרגישה אבודה. אני רוצה להציע משהו אחר, דרך להשתמש במצפון כמצפן שמורה על הכיוון הרצוי.
שלב ראשון – להקשיב
הקול הביקורתי בתוכך בא לספר שלא מספיק טוב לך, הוא מצביע על המקומות בהם את רוצה להיות טובה יותר לילדייך, לבן זוגך ולעצמך. לפני שתהדפי אותו או תיכנעי לו בואי תקשיבי לו. אולי הוא מספר לך שאת בורחת יותר מדי לטלפון, אולי הוא מספר לך שאת לא מבינה את אחד הילדים, אולי הוא מספר לך שאת מעמיסה על עצמך משימות ומרגישה לבד. מה הקול הזה אומר לך? באיזו נקודה בחייך הוא מצביע על אופק טוב יותר?
שלב שני – לעצור את הלופ
אם לא מקשיבים למצפון באמת הוא הופך מיד לללופים של מחשבות מייסרות והלקאה עצמית חסרת תוחלת. הוא עלול להשתלט על כל מה שאת רואה, להסתיר את הטוב הקיים, לייאש ולהתיש. את בהחלט רוצה לעצור את הלופים האלו, לתת למונה חשבון הנפש בראשך לנוח, לקחת אחריות על המצפון האימהי שלך ולא לתת את האחריות הזאת לשוטרת פנימית נוקשה ועיוורת. לכן חשוב מאד שכשאת מקשיבה לקול הביקורתי תסכימי לעצור בהקשבה, תשהי רגע, תחשבי על הדברים, אל תתני למחשבות שלך להריץ את כל הפעמים בחיים שנפלת בדבר הזה או שהבטחת לעצמך שינוי ולא עשית. עכשיו את עושה משהו חדש וזה אומר שהכוח לשינוי נמצא אצלך.
שלב שלישי – לכאוב
אם המצפון אומר לך שאת עובדת יותר מדי ומפספסת את הילדים, אולי אין לך עכשיו פתרון מידי, אולי את צריכה ורוצה להמשיך לעבוד הרבה על אף המחיר שאת משלמת. רגע לפני שאת הולכת לפתור את הבעיה או להרים ידיים מולה, תסכימי להרגיש את הכאב. המצפון מגלה לך נקודה כואבת שנמצאת בתוכך, ולהרגיש את הכאב הזה יכול להיות הדבר הטוב ביותר שאת יכולה לעשות. כשאת מרגישה את הכאב, את לא מספרת לעצמך סיפורים, את לא עוצמת עיניים מול החיים המורכבים שלך, את מוכנה לשאת את המורכבות באופן עמוק ואחראי.
שלב רביעי – לעשות שינוי
את לא חייבת להתפטר או לשנות את כל התזונה בבית כדי לעשות שינוי. שינוי יכול להיות קטן או גדול, תודעתי או מעשי, העיקר הוא הנכונות לעשות משהו למען רווחתך, משהו שיצמצם את תקתוק המונה הפנימי ויגדיל את התחושה שאת יוצרת את חייך בכיוון אליו מורה המצפן הפנימי שלך. אחרי שהקשבת למצפון וזיהית מה הבקשה העמוקה שהוא מורה עליה, ואחרי שהסכמת לכאוב את הפספוס שנוצר עד עכשיו, זה הזמן לחשוב מה יכול לעזור לך לחיות יותר בכיוון אליו את רוצה ללכת. לפעמים שיתוף רגשי של בן הזוג או חברה קרובה כבר יקלו עליך מאד, ואולי בשיחה כזאת גם יעלה פתרון מעשי. לפעמים שינוי קטן של הלו"ז או הגבלת זמן המסך שלך או השכמה קצת יותר מוקדמת יכולים לחולל שינוי חיובי. אל תנסי לבצע שינויים גדולים, צעדים קטנים שמתאימים לאורח חייך ולעולם הערכים שלך הם הטובים ביותר.
