אחת האכזבות המרכזיות שיושבות בבסיס רגעים זוגיים רבים היא שהצד השני לא מעניק לי את מה שאני רוצה או זקוקה לו. אכזבה זו יושבת על ציפיית יסוד בתוך הזוגיות לפיה בן הזוג אמור לספק לי את הצרכים והרצונות שלי ולהבין את משמעותם עבורי בסיטואציה נתונה.
ציפייה זו היא טבעית מאוד ונשענת על מה שהורגלנו לו כאשר היינו תינוקות רכים – אמא ואבא קשובים, המנחשים לבד את הצורך הפיזי או הרגשי ועושים ככל יכולתם להעניק אותו. לא סתם זיכרון עמוק ולא מודע זה עולה בנישואין – אלו שתי מערכות היחסים האינטימיות ביותר שליבנו ידע אי-פעם.
הטבעיות בציפייה זו השכיחה מאיתנו הבנת יסוד חשובה – הקשר הנמצא בבסיס נישואין הוא לא זה הקיים בין תינוק להוריו. בהורות, ההורים מבינים את צורך הילד ללא תיווך ממנו, ובנישואין – לרוב לא; בהורות התינוק לא יכול להבין את הקושי של הצד השני בנתינה ובהענקה, לעומת נישואין, בהם אני ניצבת מול אדם אחר עם יכולות ורצונות שלא תמיד עולים בקנה אחד עם אלו שלי. בהורות, ההורים הם האחראים הבלעדיים על סיפוק הצורך, ובנישואים עולה שאלת האחריות שלי על קבלת הצורך שלי.
איך לזהות את הצרכים הרגשיים שלנו?
מתוך הבנת האחריות שלי בתוך הסיטואציה, מובן כי הצד השני לא יכול לספק לי את הצרכים שלי בלי שאני עצמי אזהה אותם. בלי שאזהה את הצורך בעצמי ואלמד לתווך אותו – אני דנה את עצמי לאינסוף רגעים של אכזבה מהצד השני. אז בואו ונכיר את הצרכים המרכזיים ומה ניתן לעשות איתם:
1. צורך בתחושת נאהבות
אדם החווה צורך תמידי להרגיש אהוב הידיעה שהוא אהוב לא תספיק לו ככל הנראה. הוא או היא זקוקים ל"הוכחות" באופן תמידי: מילים טובות, מגע, תשומת לב וכן הלאה.
2. צורך בתחושת הערכה
כולנו רוצים להרגיש מוערכים, אבל יש כאלו שהצורך הזה יותר משמעותי עבורם. הם זקוקים להרבה מילות הערכה ולא רק בזוגיות. גם בעבודה ובחברה.
3. צורך ביציבות ובטחון
אנשים שצורך זה דומיננטי בתוכם זקוקים לסדר, בהירות ויציבות בחייהם – דבר המעניק להם תחושת ביטחון החשובה ביותר לחוויה ולהתנהלות הרגשית שלהם.
4. צורך בתחושת שייכות
זהו הצורך של אדם לחוש שייך ונצרך במעגל בו הוא נמצא (זוגיות, משפחה, חברה). הדבר יכול להתבטא ברצון לשבת ליד בן זוגי במפגשים חברתיים כדי לחוש את הקשר הזוגי או לחילופין בצורך להבין בדיחה פנימית שנזרקה בחבר'ה כדי להרגיש שייך ועוד.
5. צורך בתחושת משמעות
צורך זה שם במרכז את הגשמת הערכים שלי והיכולות לרתום אותם למען מטרה חשובה.
איך לבטא את הצורך?
מתחת לרוב הסיטואציות הזוגיות היומיומיות מונחים צרכים אלו, והם אלו שמפעילים את המערכת הפנימית של כל אחת ואחת מאיתנו. כאשר הצורך לא מסופק, נוצרים אכזבה וכאב. לכן, כדי לצאת מהלופ, חשוב שנכיר את השלבים ליציאה משם:
זיהוי הצורך הקיים בסיטואציה – ככל שנתאמן שוב ושוב על איתור הצורך, "שריר" זה יהפוך לחזק וזיהוי הצורך יתרחש מהר ואף בתוך הסיטואציה עצמה. לדוגמא: אם בן זוגי עדכן שחוזר הביתה מאוחר מהצפוי, אזהה שהצורך ביציבות הוא שהתערער עכשיו.
היכרות עם הכלים למילוי הצורך – זיהוי הצורך עצמו הוא חשוב והכרחי, אך לא פחות מכך חשוב שאלמד לזהות מהם האקטים שיכולים למלא את הצורך שלי. לדוגמא: אם התערער לי הצורך בתחושת נאהבות, אדע שכדי להשיב אותו, אני זקוקה לחיבוק; אם הצורך בהשתייכות זז, אזהה שאני זקוקה שישוחחו איתי כדי להחזיר אותי למעגל ההשתייכות.
תיווך לבן הזוג – תהליך היציאה ממעגל האכזבה כרוך בשלב נוסף וחשוב הוא העברת המסר לצד השני. חשוב שתיווך זה ייעשה ב"תפאורה" מתאימה: בחירת זמן מתאים לשיחה, תשומת לב לפניות של בן הזוג, קיום השיחה במרחב מתאים שאין בו הפרעות. כמו כן, חשוב שהקו המנחה בשיחה כזו יהיה חשיפה של הצורך ובקשה למלא אותו, ולא ממקום של שיפוט או ביקורת שככל הנראה יביא להיסגרות של בן הזוג וכניסה מחודשת ללופ המוכר. תזכרי שמה שנראה לך כצורך בסיסי לא בהכרח נחווה כך אצל בן זוגך שכן לו יש צרכים שונים.
טיפול בהתנגדויות – לעיתים בן הזוג לא מגיב כפי שציפית ולא מעניק את הצורך, למרות התיווך. במקרים כאלו חשוב להבין מה מקור ההתנגדות: האם בן הזוג לא יודע כיצד להעניק זאת, האם הוא לא מנוסה בנתינה כזו, מה מרתיע אותו בה וכדומה. הבנה וטיפול משותפים בהתנגדות היא מפתח לא רק לסיפוק הצורך, אלא גם להתקרבות זוגית משמעותית.
חשוב לזכור שלא כל הצרכים שלנו יקבלו מענה בזוגיות ולהבין עם עצמנו עם מה נוכל לחיות בשלום ומה צורך שהוא כל כך בסיסי עבורנו שנתקשה מאוד להתקיים בתוך קשר בלי שהוא יתמלא. אם זיהית את הצורך תני לבן זוגך הכוונות מאוד פרקטיות כיצד יוכל לתת מענה לצורך. חשוב שתדברי ממקום אישי ובגוף ראשון ולא ממקום שמתלונן על ההתנהגות שלו. וכמובן, סבלנות. המון סבלנות. לפעמים צריך לתווך את הצורך כמה פעמים עד שזה יופנם ולפעמים צריך למצוא דרכים יצירתיות לקבל את מה שאנחנו זקוקות לו.
דבר אחרון, יהיו רגעים שהצורך הרגשי העמוק שלנו לא יקבל מענה. המתנה הכי גדולה שנוכל להעניק לעצמנו זה ללמוד לתמוך בעצמנו ברגעים האלו. לתת את המענה הפנימי באופן דומה לתמיכה ולמענה שהורה מעניק לילד. היו הורה לילדה הפנימית שבכן שכנראה לא קיבלה מענה על הצורך הרגשי גם בעבר, ולכן הכאב כל כך גדול. הלופ האינסופי של האכזבה הוא לא גזירת גורל, אלא הזדמנות להיכרות עומק עם עצמך ועם בן הזוג. נסי לתפוס אותה בשתי ידיים.
