אוכל לא נועד רק לענות על תחושת הרעב שלנו, את זה אנחנו יודעות מזמן. אבות המזון – פחמימות, שומנים, חלבונים, ויטמינים ומינרלים – מספקים לנו אנרגיה ושומרים על התפקוד התקין של מערכות הגוף השונות, אך מזון מהווה לעתים גם נחמה או מענה לחוסר נפשי. בימים מתוחים, כמו אלו שאנחנו חווים כעת, רבים מאיתנו אוכלים כל העת (כולל בלילה כשלא מצליחים להירדם) או לחילופין, סובלים מחוסר תיאבון. "קרוב לוודאי שמדובר באכילה רגשית שחלה ללא קשר למנגנון הרעב והשובע הפיזיולוגי שלנו. כלומר, האכילה מתבצעת גם כשאנחנו שבעים או כשאין לגוף צורך בקלוריות נוספות", מבארת ד"ר דנה פלורנטין, מומחית לרפואת משפחה של הכללית במחוז דן – פ"ת, שעונה על השאלות שלנו בעניין ומעניקה מספר המלצות להתמודדות ולהקלה עם מצבים מסוג זה.
למה זה קורה לנו עכשיו?
המצב הביטחוני שבו אנו שרויים, האבל של רבים מאתנו, המראות והסיפורים המזוויעים אליהם אנחנו נחשפים, תחושת האיום הקיומי והדאגה ליקירנו – מעלים תחושות שלילות רבות, כולל חרדה, עצבות וחוסר אונים. במצב כזה רמת הסרוטונין במוח נמוכה, ולכן אנחנו כל הזמן מחפשים פחמימות פשוטות שינחמו אותנו. הניחום שלהן מתבטא בזה שהן גורמות להעלאת רמת הסרוטונין, שמיד גורם לנו להרגיש טוב יותר. בנוסף, רמת הסטרס הקיצוני והממושך שאנחנו חווים צורך הרבה אנרגיה ויכול לעורר תחושת רעב. השילוב הזה מעודד אכילה רגשית.
מהן ההשלכות לטווח ארוך של אכילה רגשית?
השמנה, תחושות של אשמה וירידה בערך העצמי, ירידה בכושר הגופני, דכדוך והרס עצמי. וגם – השלכות רפואיות הנובעות מהשמנת יתר: עלייה בלחץ הדם, עלייה ברמת הסוכר והכולסטרול, עלייה בסיכון למחלת לב וכלי דם.
כיצד נוכל להימנע מאכילה רגשית בתקופה המאתגרת הזאת?
זיהוי האכילה הרגשית היא יותר מחצי הדרך לפתרון. לפני שמכניסים משהו לפה ניתן לשים את היד על הבטן, ולשאול את עצמנו – האם אנחנו באמת רעבים? או אולי אנחנו מדוכאים, עייפים, משועממים, מתוסכלים או חרדים? במידה וזיהינו רגש שלילי כלשהו – כדאי להזכיר לעצמנו שהאכילה הרגשית לא תפתור את הבעיה אלא רק תדחה את הרגש, הוא ייעלם לרבע שעה אבל יחזור שוב.
ואחרי שזיהינו את הרגשות השליליים, מהן דרכי ההתמודדות מול האכילה?
הפתרון הטוב ביותר הוא הסחת דעת. ברגעים הללו כדאי להעסיק את עצמנו – לשלוח הודעת וואטסאפ למישהו ולהתעניין בשלומו, לנקות את הבית, לעשות תרגילי הרפיה, תרגילי נשימות, לקום ולחלץ עצמות ועוד, מותר גם להתפרק ולבכות מדי פעם, זה משחרר ומפחית לחץ. רצוי להקשיב לגוף ולהבין מה באמת מרגישים. אם עדיין יש חשק גדול לאכול, ואנחנו מזהים שזה לא בגלל רעב פיזיולוגי, אפשר לשתות כוס מים, או משקה חם. אפשר גם להשקיע במשקה מפנק: להוסיף לכוס מים קרים חתיכות של מלפפון עם פרוסת לימון, או עלי נענע או ג'ינג'ר. אם גם זה לא עובד ואתם מרגישים שאתם חייבים לפנק את הגוף בפחמימות – אז עדיף לאכול פחמימה מורכבת, כגון לחם מלא, קוואקר או קרקר מלא. מומלץ לשלב את הפחמימה עם ירקות שעשירים בסיבית תזונתיים ובחלבון, כמו גבינה, ביצה, ושומן בריא – כגון טחינה, אבוקדו, אגוזים ושקדים. למרות שמה שהכי בא לנו באותו הרגע זה להתנפל על פחמימה פשוטה ומנחמת, רצוי להתאפק ולהמיר אותה בפחמימה מורכבת, כי הפשוטה מתפרקת מהר ומעלה בבת אחת את רמת האינסולין בדם, דבר שיגביר שוב את תחושת הרעב, ובעצם לא ייתן מענה לבעיה לאורך זמן.
מה קורה אם לא הצלחנו לעמוד בפיתוי ואכלנו אוכל מנחם ולא בריא ?
"מותר לנו גם לחטוא לפעמים", מרגיעה ד"ר פלורנטין. "אנחנו לא רובוטים ואף אחד לא מושלם. כדאי להימנע מביקורת ומשיפוט עצמי, זה אף פעם לא עוזר, ההיפך. ביקורת עצמית ורגשות אשם הם טריגר לאכילה רגשית נוספת. אם כבר אוכלים מתוך אכילה רגשית, עדיף ליהנות מהאוכל". רק היו עם היד על הדופק – במקרה ומדובר בדפוס קבוע – מומלץ להיעזר בדיאטנית ובמקביל לנסות ולזהות מה המקור של האכילה הרגשית ובהתאם לכך לפנות לקבלת עזרה מקצועית. האפשרויות הן רבות- אפשר לפנות לפסיכולוגית במקרה של חרדה ודיכאון, או לטיפול התנהגותי כמו NLP וגם מיינדפולנס יכול לסייע.
