החל מאמנים מוכרים ובעלי שם ועד ליוצרות חובבות אמנות בקהילה ובבתי הדיור המוגן – כולם רוצים לתת ביטוי דרך היצירה לכאב שהם חשים מאז מתקפת הטרור הרצחנית של השבעה באוקטובר והמלחמה המתמשכת בעקבותיה. הם מבקשים ליצור כדי להביע הזדהות ולתת אולי מעט נחמה למשפחות החטופים, הפצועים ולהורי החללים. דרך ציור, איור, רקמה או פיסול- הם נותנים ביטוי לרגש במקום בו אין מילים. הנה חלק מאותם פרויקטים קהילתיים, חלקם נפתחו כתערוכות לקהל הרחב, חלקם ייפתחו בהמשך, עם סיום איסוף העבודות:
עכשיו | עבודות אמנות בתגובה לאירועי ה-7 באוקטובר / גלריית קופסאות האור בסמטאות יפו העתיקה
האוצרים חגית פלג רותם, לימור מרגוליס ויובל סער, חברי מערכת מגזין "פורטפוליו", בחרו יחד עם החברה לפיתוח יפו העתיקה (שיזמה את הפרויקט) להציג סדרות עבודות של אמניות ואמנים מובילים, במגוון סגנונות ומדיומים. העבודות, אשר חלקן נחשפו לראשונה בעמודי הרשתות החברתיות של היוצרים, לוכדות את הרגע הקריטי ואת המציאות שבה אנו נמצאים, אך גם נותנות מקום לתקווה.
בין העבודות :יצירתה של זויה צ'רקסקי המהדהדת את ה"גרניקה" של פיקאסו, כחלק מסדרת עבודות אשר מתוארכות כולן כאילו נוצרו ב-7 באוקטובר; סדרת "הגלויה היומית" של זאב אנגלמאייר, עם גלויות צבעוניות המצוירות בקו נאיבי וילדותי; עבודות המהוות חלק מיומן המלחמה של קרן שפילשר, אשר מאחד בין פחד מוות ובין מחוות לציירים גדולים; צילומים של חיים יוסף, אשר ביומיום מצלם אוכל ומסעדות, ובעקבות האירועים החל לצלם את ספקי המזון שהתגייסו באופן ספונטני בשבועות הראשונים של המלחמה לספק מענה לחיילים ולמפונים; סדרת מסכות קרמיות של לנה גוברמן; עבודות של האמן אורן פישר; סדרת עבודות של אנדרס גורביץ, המבוססות על אלבום התמונות של מסיבת ה'נובה' שצולם לפני האסון, ואיורים עוצמתיים של אור יוגב. בנוסף התערוכה כוללת מקבץ צילומים מהחודשיים האחרונים מתערוכת הצילום "עדות מקומית 2023".
כניסה חופשית לקהל הרחב. התערוכה תוצג עד 31.3.2024
תערוכת האיורים "פנים ושמות" ברחבת כיכר ספרא בירושלים
התערוכה ״פנים ושמות״ נוצרה מתוך כאב עמוק ותחושת דחיפות לזכור, להנציח ולפעול בעקבות אירועי השבעה באוקטובר והמלחמה. מעל 50 מאיירים ומאיירות מוכרים יותר ופחות בחרו להשתמש בכלים שיש להם – קו, כתם, צבע, סיפור ורגש – כדי להישיר מבט לפן האנושי והאישי המתמקד בפנים ובשמות. האוצרים הם: אור סגל, יעל וולובלסקי, מאיה גור ושחר טל. התערוכה מתקיימת במרחב הפתוח ותינעל ב-7.5.2024.
מצב.רוח. – תערוכת איור בהתהוות במסגרת פסטיבל אאוטליין – איור ומילים בירושלים. תוצג עד ה-30.1.24
בתערוכה מצב.רוח. עשרות מאיירים ומאיירות המתארים דרך האיור את המצב, את הרוח ואת מצב הרוח המשתנה בימים אלו: העובר מיגון עמוק, לפחד ודאגה, אל תחושות של הקלה, נחמה ותקווה לטוב שיגיע.
התערוכה הינה תערוכה מתמשכת, אליה יתווספו בהדרגה מדי שבוע איורים חדשים ומאיירים נוספים שימשיכו לשקף ולהדהד את השינויים במצב הרוח בתוך הגלריה ומחוצה לה.
אוצרות: רינת הדר ובת אל בן חורין, גלריה ביתא, יפו 155, ירושלים, שעות פתיחה: ימים שני-רביעי 10:00-17:00 | יום חמישי 10:00-20:00 | יום שישי 10:00-13:00, לפרטים נוספים: beitajerusalem.com
"רוקמים בקשות" – פרויקט קהילתי ליצירת שמיכת בקשות רקומה של האמנית יעל סרלין בשיתוף המחלקה לאמנות חזותית בעיריית ירושלים
בסוף אוקטובר, לאחר מספר שבועות של הלם ושיתוק, החליטה האמנית יעל סרלין להפוך מחשבות של פחד לתקווה, ומתוך הכרה בכוח הגדול שיש לבקשת, לתפילה ולכוונה – הזמינה את הקהל הרחב לעבודת רקמה משותפת. היא הזמינה את המשתתפים למפגשים ציבוריים בירושלים ובמקומות אחרים ברחבי הארץ (כולל עם קהילות מפונים) והנחתה אותם לחשוב על אדם שהם מבקשים להתפלל /לבקש/ לייחד כוונה טובה עבורו ולרקום אותו על חתיכת בד בגודל 20/20 ס"מ בערך.
ברקמה המשותפת, שהיא מעין תפילת ציבור, נוצר תוקף של קהילה תומכת והשיתוף יוצר תחושת מרפא וכוח. בימים אלה למעלה מ-400 ריבועי הרקמה שכבר נרקמו, ובעזרת מתנדבות מחוברים באופן ידני לרקמה משותפת אחת. העבודה נולדה בתמיכתה של המחלקה לאמנות חזותית בעיריית ירושלים והיא תוצב במרחב הציבורי בעיר ירושלים במהלך החודשים הקרובים.
מיזם "כלניות – רוקמות תקווה"
אמנית הרקמה והטקסטיל יונית רחמני, בעלת סטודיו "מניירה" מקיבוץ גבעת ברנר, חיפשה דרך לחבר בין פעולת הרקמה המדיטטיבית לבין הצורך ביצירת מסר של סולידריות. בימים הראשונים למלחמה, היא נתקלתה בצילום שחור-לבן של הצלם אדי ישראל ובו צילום של דף מספר תהילים ששרד את השריפה ונמצא באחד מיישובי העוטף, ובו פסוק "זרח בחושך אור… ". הצילום היכה בה, וכאדם אופטימי היא רצתה לרקום עליו תקווה. מכיוון שכלניות הן הסממן הבולט ביותר של הימים היפים בעוטף, היא חשבה שנכון יהיה לרקום אותן, ופנתה גם לרוקמות שסביבה.
עד כה הצטרפו למיזם כ-500 רוקמות מכל רחבי הארץ, ברקמות יצירתיות, מקוריות ומרגשות. המטרה הסופית של המיזם היא קיום תערוכה בה יימכרו העבודות וההכנסות יתרמו לטובת הקמה או שיקום של מיזם אמנותי בעוטף.
לפרטים: דף הפייסבוק: כלניות רוקמות תקווה – הקהילה הרשמית
מיזם כלניות הקרמיקה "כלניות לפני הגשם"
כשיפה סולומון, בעלת סטודיו לקרמיקה מהיישוב מיתר החלה ליזום את פרויקט הכנת הכלניות מחימר כדי להנציח את הנרצחים וההרוגים של השביעי באוקטובר, היא לא שיערה בנפשה לאילו ממדים הפרויקט יגדל, ושיהיו לו הדים ומשתתפים לא רק בארץ, אלא גם בחו"ל. היא פרסמה פוסט קצר בו הציעה למי שרוצה להצטרף אליה למיזם של יצירת כלניות אדומות מחימר. תוך 24 שעות קיבלה מאות פניות של אנשים שביקשו להיות חלק מהמיזם. בהמשך זה התפשט גם מעבר לים. כיום עומדות לצידה ארבע חברות שמסייעות לה בלוגיסטיקה ובארגון: שלומית חפר, ורדה הר צבי, דנה משאלי וענבל אזרד. עד כה הוכנו כבר עשרות אלפי כלניות.
המיצבים של הכלניות המוכנות כבר הוצבו במקומות שונים בארץ, והם מחולקים לכמה סוגים: מיצב ה-40 ובו 40 כלניות – אשר מיועד למקומות כמו בתי ספר, תחנות משטרה שנפגעו באותו יום ארור, זק"א, מד"א, בתי חולים ועוד. המיצב השני מיועד לכיכרות בלב הערים שבהם יש עשרות נרצחים. כיכר ראשונה עם כלניות כבר הוקמה באופקים. המיצב השלישי הוא מיצב נודד: עשרות כלניות הוצבו בים המלח, סמוך לקהילות המפונים, משם נדדו לחורבות הבתים בקיבוץ בארי לפני הריסתם ולשאר מקומות ההרג. מיצב נודד נוסף יותאם לטקסי הנצחה עם כלניות שיעטרו את הבמות. בסן פרנסיסקו ובדרום אפריקה גם נוצרו כלניות מחימר על ידי אמניות ישראליות מקומיות והן כבר צולמו על רקע הנופים המקומיים, כגון גשר סן פרנסיסקו. מיצב אחרון מתוכנן להיות מוקם בשדות רעים ביום השנה לטבח 7.10.24 – מרבד ענק ובו כ-20 אלף כלניות.
המיזם עדיין פעיל ופתוח לכל מי שרוצה להצטרף ולהכין כלניות מקרמיקה, בשאיפה להגיע ל-100 אלף כלניות.
לפרטים: דף הפייסבוק: כלניות לפני הגשם
Quilt of Love – פרויקט של קהילת bite לנשים יוצרות בישראל
קהילת bite לנשים יוצרות בישראל, שיזמה האמנית מרינה פוזנר, יצאה בקול קורא בשיתוף סמינר הקיבוצים, ליוצרות, אמניות ומעצבות מכל התחומים: גוף, תנועה, נפש, מילים, מוזיקה, ניו-מדיה ואמנויות המסך – על מנת שייצרו עבודה חומרית או שישלחו וידאו של מהלך – המעבירים אנרגיה של אהבה. זה יכול להיות קטע חדש או וידאו מתוך משהו קיים. היוזמה האמנותית המשותפת שהיא ללא מטרת רווח, נולדה מתוך תחושת חסר באנרגיה של אהבה בעולם ובאנרגיה נשית, ומתוך רצון למלא את העולם באנרגיה הזו – הן באמצעות יצירות פיזיות והן באמצעות יצירות דיגיטליות. המטרה היא להגיע ל-1,000 יוצרות שישתתפו במיזם.
לפרטים: עמוד הפרויקט באינסטגרם: quilt.oflove
כלניות תמיד תפרחנה – מיזם הכלניות הסרוגות
שרה אבנין גנישר, אמנית רקמה וטקסטיל מקיבוץ יפעת, נוכחה לדעת כמה מיצב קהילתי מעצים את הקהילה כבר בחג השבועות האחרון, כאשר הובילה מיצב חמניות אותן סרגו נשות עמק יזרעאל, שזכה להצלחה רבה.
לאחר ה-7.10 היא חברה למיכל שכנאי, האוצרת של מרכז ההנצחה בטבעון, והשתיים יזמו את פרויקט הכלניות הסרוגות כפרויקט קהילתי למחווה והזדהות עם תושבי הדרום. המיזם תפס תאוצה כמו אש בשדה קוצים. כ-300 סורגות מכל הארץ התגייסו וסרגו כ-1,500 כלניות. שרה ערכה כמה מפגשים המוניים לסריגה משותפת, וכלניות המשיכו להישלח אליה מכל רחבי הארץ.
במרכז ההנצחה בטבעון הוקם חמ"ל כלניות בתמיכתה של ריטה מנהלת המקום. אמניות ואוצרות מוערכות מאוד התגייסו ולקחו על עצמן את הצד הלוגיסטי המורכב של הקמת המיצב. בימים אלה שרה ושאר האמניות עובדות על השחלת הכלניות על גבי כבלים מפלדה. בתחילת ינואר ייתלה המיצב בגלריית מגדל המים של מרכז ההנצחה בטבעון.
