באחת המערכות הארוכות והקשות שנראו בישראל, הנשים ובנות הזוג של הלוחמים מתמודדות עם שבועות ארוכים של חרדה, בדידות גדולה ועול מטלות אינסופי. זאת עוד לפני שהחלו לחשוב על ההשלכות איתן ייאלצו להתמודד כאשר בני הזוג שלהן ישובו מהקרבות הקשים.
רוני שינקמן, בלוגרית, אשת סושיאל ומאמנת זוגיות מצליחה, התגייסה מאז פרוץ המלחמה להעניק לאותן נשים עצות, ובעיקר להבהיר להן שלמרות שהן לא אלו שנמצאות בחזית – הן לא פחות לוחמות. "אני מרגישה שכל הזמן מדברים רק על מי שבחזית ושוכחים להתעסק באלו שמחכות בעורף".
אז איך את באה לעזרתן?
"במהלך המלחמה קיימתי לפחות עשר הרצאות חינמיות לנשות מילואימניקים. הרציתי גם לקהילת 'חבר שלי לוחם', שזו קהילה שנפתחה במטרה לעודד נשים ובנות זוג של חיילים לדבר אחת עם השנייה ולקבל את התמיכה. בכלל, כשזה מגיע לחברות ובנות זוג שאינן נשואות, יש הרבה פחות מודעות ותמיכה, וזה נושא שמעסיק אותי כבר שנים.
"אני מחוברת לעמותת 'הותיר אחריו חברה', שעובדת עם בנות זוג של חיילים שנפלו, אבל הן מה שנקרא 'אלמנות ללא טבעת'. אני מלווה אותן בכל יום זיכרון כי בדרך כלל מדברים על המשפחות ולא מתעסקים כמעט עם החברות והאבל שהן מתמודדות איתו. ככה גם במלחמה הזו".

אז מה בנות זוג של מילואימניקים ולוחמים יכולות לעשות כדי להתמודד עם התקופה הקשה?
"עוד בתחילת המלחמה, כשלא הבנו באמת את האורך שלה, התמקדתי בלתת עצות לניהול נכון של זוגיות מרחוק. אם זה התמדה בשיחות טלפוניות, הכלה ותקשורת חיובית. לצערי המצב השתנה. אם בהתחלה הנשים יכלו לשים את הגברים ואת הלוחמים בראש סדר העדיפויות בהמשך הן היו חייבות להבין איך לדאוג לעצמן. הרי הן לא 'חתמו על זה', הן לא ביקשו להיות לבד ולשלוח את מי שהן אוהבות לחזית ומבחינתי בשלב הזה הן צריכות לשים את עצמן בראש סדר העדיפויות".
שינקמן מציעה מספר עצות לנשים של המילואימניקים שעדיין בחזית. "קודם כל, לא להזניח את עצמכן. הרבה נשים דואגות לבני הזוג, ותוהות איך הטראומות שהם עברו ישפיעו עליהם כזוג, אבל גם אתן עברתן סוג של טראומה. לכן חשוב כמה שיותר לשתף את הסביבה ומומלץ גם ללכת לטיפול אחרי תקופה ממושכת של מתח וחרדה. אני מאוד ממליצה ליצור קשר עם נשים שנמצאות באותו מצב כמוכן – אבל רק עם אותו הראש, ולא כאלו שיכניסו אתכן לעוד יותר לחץ. העיקר שתמצאו מרחב שיהיה עבורכן תומך וקשוב.
היא מוסיפה כי "הרבה מרגישות ששכחו אותן מאחור ובצדק. זו מלחמה ארוכה מאוד וזה מרגיש שאנשים שאין להם קרוב משפחה או בן זוג לוחם בחזית ממשיכים כרגיל. לכן צריך לדעת לא לפחד ולבקש עזרה", היא מדגישה. "תגידו לקרובים שלכן מה בדיוק אתן צריכות, אל תזרקו סתם לאוויר 'אני קורסת', אלא ממש חלקו משימות. מי יכול לעזור לי עם הילדים? מי יכולה לצאת איתי להליכה כדי להתאוורר? זה לגיטמי לגמרי במצבכן".

לגבי אופי התקשורת והנושאים עליהם מדברים עם בני הזוג, שינקמן מדגישה שכדאי בעיקר "לדבר איתם על מה שהם בוחרים לדבר. לא לפחד להתמודד עם הרגשות שלהם אבל גם לא לדחוק בהם לדבר על דברים שיהיה לשניכם קשה לעבד. אל תיכנסו לנעלי המטפלות, ואל תהיו פסיכולוגיות אם אתן לא, וגם אם זה כן המקצוע שלכן – אתן בוודאי לא אמורות לטפל בבני הזוג שלכן. הגיוני שתרצו לעזור, אבל בסוף צריך איש מקצוע שייכנס לסיפור ויטפל בטראומה".
שינקמן טוענת שגם כאשר הקרבות ייגמרו והנשקים יונחו, המלחמה תמשיך להתקיים בתוך מערכת היחסים של לא מעט זוגות בארץ, כמו גם בעולמם של הרווקים והרווקות, שעבור חלקם המלחמה דווקא משמשת כ"קריאת השכמה".
"אני מניחה שאף אחת לא מצפה שהבעל יחזור הביתה והשגרה ישר תחזור. בסוף הוא חוזר ממציאות מאוד מורכבת, ומן הסתם הוא יזדקק לשגרת התאקלמות. אני לא פסיכולוגית, אז אני לא אגיד איך בדיוק לעשות את זה, אבל כמובן שכדאי לקבל הכוונה, אפילו מהקב"נים שמלווים לא מעט מהם.
"זו שאלה גדולה, איך לקבל אל השגרה אדם שחזר מהקרב, ותצטרכו כנשים לגייס לא מעט סבלנות. אבל, אני מזכירה שוב – שכמו שאת צריכה להיות חומלת כלפיו, תהיי חומלת גם כלפי עצמך. זה לא חד כיווני. לא רק הוא מסכן, לא רק לו קשה. גם אתן עברתן תקופה קשה ואתן גם צריכות זמן להתאקלם ולהבין מחדש מי האדם שעומד מולך, אחרי שלושה חודשים".
יש זוגות שבאו אלייך עם קשיים שנוצרו מהמלחמה?
"ברור, יש כמות די גדולה של זוגות שזה שינה אצלם את הכל והפך את המציאות שלהם ואת החיים שלהם. נמצאים אצלי כרגע בייעוץ זוגי כמה וכמה זוגות שמספרים שהבעל חזר שונה והחליט שהוא רוצה להיפרד בעקבות המלחמה. האישה פתאום צריכה להבין אם הוא באמת מתכוון לזה, או שזה מגיע מתוך טראומה, ואיך בכלל מתייחסים לדרישה הזו. כמו הקורונה ובדומה להרבה תהפוכות שעברנו לאחרונה, גם למלחמה הזו תהיה השפעה חזקה על החיים שלנו, כולל הזוגיים, בעתיד".
אבל שינקמן בכל זאת אופטימית: "למרבה המזל אנחנו בישראל סתגלניים מאוד, ויודעים להתרגל למצב קיים גם אם הוא לא טוב. אני באופן אישי חושבת שהמלחמה תגרום לאנשים להבין לעומק את החשיבות של משפחה וזוגיות. אני מזהה בשבועות האחרונים מגמה של אנשים שדווקא רוצים להיכנס למערכות יחסים, ומחפשים קרבה ואהבה. הרבה לוחמים, למשל, מחפשים מישהי שתדאג להם ותחכה לשובם, כמו כל אדם אחר. אין ספק שתהיה לזה השפעה מאוד גדולה עלינו, אבל עדיין אי אפשר לדעת בדיוק איך כמה ולמה. בכל מקרה מערכות היחסים לא ייראו אותו הדבר".