לאכול קליפות של בננה, חציל ורימון זה גם ממש בריא וגם ממש חסכוני, שלא לדבר על הצלת המזון, שמצמצמת את הנזק הכלכלי למשק הישראלי ומקטינה את ההשלכות הסביבתיות וייצור היתר של פסולת ופליטות גזי חממה. קבלו את המדריך השלם לאכילת קליפות, פלוס מתכון קל במיוחד רק עם מרכיב אחד!
גם סבתא שלכם התעקשה שכל הוויטמינים של הבננה נמצאים בקליפה ואתן הייתן בטוחות שהיא התחלקה על השכל? אז, מסתבר שהיא צדקה. מחקרים רבים מוכיחים שקליפותיהם של פירות וירקות רבים הן בעלות ערך תזונתי גבוה ומכילות כמות גדולה של סיבים תזונתיים, ויטמינים ומינרלים שעשויים לסייע במניעת סרטן, מחלות לב, כלי דם, בעיות בפעילות המעיים, שמירה על משקל גוף תקין ועוד, שלא לדבר על הניצול המקסימאלי של המזון שלנו ועל ההגנה על הסביבה. "לעיתים, הקליפה עצמה מכילה כפול ואף יותר מהערכים התזונתיים של הפרי או הירק והורדתה מפחיתה באופן משמעותי את הערך התזונתי", אומרת תמר ידין דיאטנית קלינית, יועצת לחברת הרבלייף, שמפרטת כאן את המדריך המלא לאכילת קליפות של פירות וירקות. אבל לפני שאתן פוצחות במלאכת הקילוף, ההמלצה שלה היא לנקות היטב את הקליפה על ידי שטיפה במים וסבון, או בחומר ניקוי המיועד לשטיפת ירקות ופירות. אפשר גם לקנות פירות וירקות אורגניים, שבהם הריסוס וחומרי ההדברה פחותים.
קליפת בננה
למה: כי זהו אחד מהפירות שנאכל ללא קליפתו, אף לא חלק ממנה. עם זאת, יש לה יתרונות ברורים רבים: היא מכילה ויטמינים כמו B6, B12, מגנזיום וסיבים תזונתיים רבים, בעיקר מסיסים, המסייעים בהורדת כולסטרול, עוזרים לשמר תחושת שובע, ניהול משקל תקין ומניעת התפתחות סכרת סוג 2. קליפת הבננה מכילה גם טריפטופן – חומצה אמינית חיונית המסייעת בהפקת סרוטונין, אותו הורמון במוח האחראי על שיפור מצב הרוח ומניעת דיכאון, כמו גם נוגדי חמצון רבים, לרבות פוליפנול וקרנואידים, המנטרלים רדיקלים חופשיים וכן לוטאין, המגן מפני קרינת השמש המזיקה.
מה עוד: הדרך לצרוך את קליפות הבננה היא לשלבן בשייק חלבון או שייק פירות. תודות לויטמינים שיש בהן, הן יכולות לטפל ולרפא יובש או חתכים הנגרמים מיובש, רק על ידי הנחתן על העור הפגום.
קליפת תפוז
למה: כי מחצית מהכמות של ויטמין C, אותו אחד המחזק את מערכת החיסון ומונע הצטננות, נמצאת בקליפה שלו. היא גם עשירה בויטמין A, בפלבוניאידים – נוגדי חמצון חזקים הנלחמים בנזק חמצוני לתאים, במניעת סרטן וברדיקלים חפשיים ובתרכובות מדכאות היסטמין, המשפרות את דרכי הנשימה ומסייעות במניעת סטרס נשימתי. יש בו פי ארבעה מכמות הסיבים שבתפוז עצמו ודי-לימונן, חומר המגן מפני קרני UV וקרינת השמש.
מה עוד: כדי להימנע מהטעם המר של הקליפה, טוחנים או מגרדים פיסה ממנה וזורים את הפירורים מעל הסלט או משלבים בתוך שייק. טעמו של זסט התפוז גם יכול להשביח את טעמן של עוגות או עוגיות, ממש כמו קליפת לימון מגוררת.
קליפת רימון
למה: כי היא מכילה כמות כפולה של נוגדי חמצון, לעומת גרעיני הרימון עצמם, לרבות פלאבנואידים ופנולים. מחקרים מצאו, כי קליפת הרימון מגנה מפני התחמצנות LDL, הכולסטרול ה"רע", ומכאן שיש בה יתרונות אדירים במניעת סתימת עורקים והתקפי לב.
מה עוד: בדומה לקליפת הלימון והתפוז, מומלץ לגרד את קליפת הרימון מעל עוגות או תבשילים.
קליפת תפוח
למה: כי התפוח הוא אחד הפירות הבריאים ביותר, שאם נקלף ממנו את הקליפה, נפספס כמחצית מערכיו התזונתיים. קליפתו מכילה פיטונוטריאנטים (דוגמת קוורסטין) בעל יכולות אנטי דלקתיות; סיבים תזונתיים; סיבים מסיסים ובלתי מסיסים, כאלו המסייעים למערכת העיכול, לשמירה ואיזון של הסוכר ולתחושת שובע; ויטמינים שונים, כמו חומצה פולית, ויטמין K וקולין; ויטמין A וויטמין C הידועים כנוגדי חמצון עוצמתיים, ומינרלים כמו סידן, מגנזיום, אבץ וברזל.
מה עוד: תפוח הוא גם מהפירות המרוססים ביותר בחומרי הדברה, ולכן, יש להקפיד על רחיצה משמעותית של הפרי, או אכילה של תפוח אורגני.
קליפת חציל
למה: כי יש לה טעם דומיננטי וטונות של ערכים תזונתיים, דוגמת סיבים תזונתיים, נוגדי חמצון כפלבנואידים ומינרלים כמו מגנזיום. למעשה, חצילים מכילים 92 אחוזי מים, כך שקליפת החציל היא המקום שבו מצויים רוב החומרים המזינים.
מה עוד: כדי להוציא את המרירות מהחציל מומלץ לחתוך אותו לפרוסות או לקוביות ולזרות עליו מלח גס. לאחר 20-30 דקות יש להסיר המלח עם מגבות נייר. אגב, בעת הטיגון של החציל, ההמלחה של החציל תגרום לספיגה פחותה יותר של שמן.
קליפת עגבנייה
למה: כי לרוב אנו אוכלים את העגבנייה בשלמותה, כולל הקליפה, אבל בבישול, כשמכינים רוטב עגבניות או מרק, נוהגים דווקא להסיר אותה. קליפת העגבנייה מכילה נוגדי חמצון רבים, דוגמת ליקופן, המסייע במניעת התפתחות תאים סרטניים, וכן מכילה מינרלים וויטמינים, דוגמת ויטמין K וסידן, המעודדים בניית עצמות חזקות וכן נוגדי חמצון A, C ובטא קרוטן, המגנים מפני נזק חמצוני של התאים ובסיוע במניעת סרטן.
מה עוד: הליקופן אינו נהרס בבישול והוא מסיס בשומן, לכן צריכת עגבנייה עם שמן תגביר את ספיגתו בגוף.
קליפת מלפפון
למה: כי המלפפון עצמו מכיל 95 אחוז מים, כך שבקליפה שלו תמצאו את רוב המרכיבים התזונתיים החשובים בירק. בקליפת מלפפון יש כמות נאה של ויטמין K, סיבים, אשלגן וסליקה, כימיקל המסייע לבניית קולגן החיוני לבריאות וגמישות העור. אפילו קליפה ממלפפון אחד – המכילה בערך חמישה מיליגרם של סיליקה – היא משמעותית.
מה עוד: הבעיה היחידה היא שקליפת מלפפון יכולה להכיל מרססים שונים ואף שכבת שעווה, לכן מומלץ לשטוף היטב במים וסבון, או בחומר מיוחד המיועד לכך.
קליפת תפוח אדמה
למה: כי קליפה של תפוח אדמה מכילה סיבים, ברזל, ויטמין C, אשלגן וחומצה פולית. במקום לקלף מתפוח האדמה את היתרונות המזינים, אתם יכולים להשתמש במברשת ולקרצף אותו בעדינות לפני הבישול, או לבשל במים רותחים שינטרלו את הרעלים.
מה עוד: עדיף לא לאכול תפוחי אדמה ירוקים מאוד, כי רוב הסולנין (מולקולה רעילה שיכולה לגרום לתופעות לוואי) נמצאת בחלקים הללו. אם תפוח האדמה ירוק מדי עדיף לא לבשלו, כי מעבר להימצאותו של הסולנין, הטעם שלו יהיה מריר ופחות טעים.
מתכון: צ'יפס מקליפות של תפוחי אדמה
מצרכים
קליפות של תפוחי אדמה (שנשארו מהבישולים)
מלח גס
קורט רוזמרין
מעט שמן זית
צ'ילי
אופן ההכנה
להדליק את התנור על 180 מעלות טורבו.
לערבב בקערה את הקליפות עם מעט מלח גס, רוזמרין ושמן זית. אפשר להוסיף צ'ילי (למי שאוהב חריף).
להכניס לתנור ולאפות כ-15 דקות עד להשחמה.
