ברגע הכניסה לחללי התצוגה המרהיבים, הצבעוניים והיפהפיים של יריד "צבע טרי" 2024, נדמה כי מדובר באסקפיזם מוחלט מהמציאות התובענית והקשוחה בחוץ. אבל התחושה הזו נמשכת לכמה רגעים בלבד. ככל שמעמיקים יותר בתוך היופי הזה, מגלים את היקף ההשפעה של המלחמה ושל אירועי ה-7.10 על היריד ועל האמנים המציגים.
יריד "צבע טרי", ה-15 במספר, ייפתח מחר יום ד', 3.7, בשעה 17:00 במרכז הספורט העירוני הדר יוסף בתל אביב, ובמהלך השבוע שבו הוא פועל צפויים להגיע אליו יותר מ-40 אלף מבקרים. זוהי חגיגת אמנות ועיצוב מהגדולות בישראל שלא כדאי להפסיד, יש בו הכול מהכול: אמנים צעירים מבטיחים ואמנים ותיקים, גלריות מובילות ומתחמי עיצוב מיוחדים, מגוון סגנונות והפתעות מיוחדות.
כחלק מהנגיעה הישירה במלחמה, בחרו מארגני היריד לערוך מחווה מיוחדת לצורך העלאת המודעות לשחרור החטופים: פורטרטים של 120 החטופים והחטופות, שנוצרו בידי אמנים ומאיירים, נתלו על חזית מרכז הספורט העירוני. הפרויקט נעשה ביוזמת ובהפקת 3X3 Active Gallery לאמנות חברתית במרחב הציבורי, בשיתוף מטה המשפחות ועמותת "יוצרים סביבה".
הספר לאומנות של מכללת ספיר בשדרות, שפונה ממקומו בעקבות המלחמה, קיבל השנה ביתן גדול יותר לטובת תערוכה קבוצתית בחסות תאגיד "מי אביבים". בנוסף, יש גם תערוכה מיוחדת של אמנים ואמניות מהנגב המערבי, שנקראת 071023, ובה מיצגים שוברי לב של חפצים שרופים מאזורי האסון, כמו דלתות מכונית חרוכות ממתחם הנובה שעליהן הדפיסה האמנית תמי ענבר שטרית תמונות של המבלים במסיבה; דגלי ישראל תפורים יחד לשמיכה תחת הכותרת "זקוקים לנחמה" של האמן עוזי עמרני; ועוד מגוון עבודות המתכתבות ישירות עם האסון.
אולם השפעות המלחמה מורגשות גם בעבודות שאינן מוקדשות ישירות לנושא. בחממת האמנים הצעירים והמבטיחים, למשל, מציגה האמנית גאיה יואל, שלמדה ציור ורישום באקדמיה לאמנות בפירנצה ומציירת ציורי שמן על בד בטכניקות מסורתיות. בן דודה של יואל נרצח בפסטיבל הנובה. עד למותו היא נהגה לצייר פרחים מיובשים, מתוך מחשבה שהם ישרדו את משך הזמן שלוקח לה לצייר. מאז אוקטובר החלה יואל לצייר פרחים חיים, בהבנה שהם יתייבשו עוד בטרם תסיים את הציור. הפרח הראשון ששימש אותה כמושא ציור נלקח מעציץ שרכשה ליום ה-30 לקבורתו של בן דודה.
כמה הבטחות מעניינות מצד אמנים דתיים מוצגות גם הן ביריד: האמנית שולמית ביסמוט עלתה לישראל מניו יורק ולמדה אמנות ועיצוב בשלוחה החרדית של בצלאל. היא יוצרת עבודות ענק בצבעי מים בטכניקת התזה, ומשתמשת בצבע לבן על נייר כותנה שחור, כאשר קשה להאמין שכל עושר הפרטים והגוונים נוצר רק מצבע אחד. חלק מעבודותיה מתארות התכנסויות חרדיות, חלקן מתארות נברשות תאורה מאולמות התפילה, וחלקן מתמקדות בנשים המתפללות בעזרת נשים ובנקודת המבט שלהן, מלמעלה, אל אולם התפילה של הגברים.
גם האמן הדתי דידי כליפה מציג עבודות מסקרנות, כאשר הוא מתכתב עם העולם הגברי-חרדי ומציג דימויים אופנתיים ממנו, ואף מציג תפילין מודפסות בתלת ממד מצופות אבני סברובסקי, משל היו מעין תכשיט.
האמנית החרדית הצעירה מרסל תהילה ביטון, בוגרת בצלאל, מציגה גם היא ביריד. ביטון שהתה באוקטובר האחרון בטורקיה, במסגרת ההכנות לביאנלה, לאחר שנבחרה לייצג את ישראל. בשל פרוץ המלחמה נאלצה ביטון להישאר במתחם המגורים, עד שנציגי שגרירות ישראל סייעו לחזרתה ארצה. בעקבות האירוע הזה היא יצרה סדרת צילומים המשקפת את תחושת ה״כליאה״ שחשה, והיא מוצגת ביריד לצד רישומי דיו ועבודות פיסול שלה.
לצד כל זה בחרו גלריות רבות להציג עבודות צבעוניות וזוהרות המאפשרות למצוא מפלט וניחומים במחוזות היופי והדמיון. בעיניי, מקום המפלט האמיתי והיפה ביותר ביריד הוא מתחם "עיצוב טרי" – מתחם יפהפה של עיצוב המשלב מסורת וחדשנות – מעיצוב בעץ, זכוכית, נייר, מתכת, עור ואפילו שעווה, ועד למתחמי טקסטיל וקרמיקה, בין השאר של בית האופנה המיתולוגי המתחדש "משכית". בהחלט שווה ביקור.
