מהמחלקה האונקולוגית לטקס סוף מסלול: הצעות הנישואין המיוחדות לכבוד ט"ו באב

"המשפחה שלי התחבאה"

"הצעת נישואין זו ההתחייבות הראשונית לבנות בית ולהקים משפחה", אומרת אביגיל גוילי, שעדיין לא התאוששה מההלם שבהצעת הנישואין של אלישיב ביד לשריון בלטרון, לצלילי השיר של עידן רייכל "מי זה קורא לך הלילה…". "התרגשתי נורא", נזכרת אביגיל, "היה ממש וואו. הגעתי  לשם עם המשפחה של אלישיב ואחר כך הסתבר שגם  המשפחה שלי הגיעה. הם התחבאו כדי שאני לא אראה אותם".

אביגיל גוילי (20) מאור עקיבא שלמדה באולפנית עמית אור עקיבא וחוותה חוויות מרגשות בשירות הלאומי בנתיבות, פגשה באלישיב דרך האהבה למוסיקה: "הקשר שלנו התחיל זמן קצר לפני פורים תשפ"ד, בעיצומה של מלחמת חרבות ברזל. גם אלישיב כמוני מאד אוהב מוסיקה. לפני פורים הוא יצא לרגילה והחליט לנצל את החופשה להפקת שירים. ראיתי את המודעה שהוא פרסם והחלטתי שהנה סוף סוף הגיע הזמן להוציא לאור את השיר שכתבתי  "מחכה לתשובה". נסעתי מנתיבות באוטובוסים עד כוכב השחר שם הוא גר ושם יש לו אולפן הקלטות".

"לא חשבתי שיש סיכוי לקשר בינינו", היא נזכרת, "שנינו ממשפחות שונות. הוא מכוכב השחר שהוא יישוב דוסי. אני מאור עקיבא, עיר עם אופי שונה. אמנם גם אנחנו משפחה דתית, אבל הרבה פחות דוסים". להפתעתה נוצר חיבור: "זה התפתח לכיוון טוב והתחלנו לצאת. היה לנו כיף ביחד. מהר מאד החלטנו להתחתן וחשבנו על הצעת נישואין קטנה ואינטימית. אבל אלישיב ראה בהצעת הנישואין משהו חשוב מאד בתקופה הזאת של מלחמה, כדי להוכיח שלמרות המלחמה עדיין נבנים בתים בישראל ויש שמחות".

אלישיב מספר כיצד נולד הרעיון להציע נישואין בלטרון: "ישבתי עם חבר מהפלוגה וסיפרתי לו שאני מתכוון בקרוב להציע נישואין לחברה שלי. החבר הגיב ב"הנה בקרוב נהיה בטקס  ביד לשריון בלטרון, זה מקום נהדר להצעת נישואין". התלהבתי והוא הגיב מיד שאמר את זה בצחוק אבל אלישיב לא צחק.

"אמרתי בשביל מה יש טקס? והרי ידוע  שאני 'משוגע' שאוהב רעיונות מטורפים", מציין השריונר הלוחם אלישיב, שזמן קצר לפני הטקס ביד לשריון בלטרון, יצא מעזה שם לחם כתותחן בטנק. "עד אז חשבתי על הצעה רגילה שכוללת שולחן עם זר פרחים ושתי כוסות יין, אבל הרעיון להציע בטקס בלטרון הדליק אותי. בשבת יצאתי הביתה, סיפרתי לאמא המקסימה שלי שגם היא 'משוגעת' כמוני, והיא ממש 'עפה' על הרעיון. כעת, הבעיה הייתה לעשות את הכול בלי שאביגיל תדע. הכנסתי לסוד גם את אמא שלה שמופיעה בהצגות תיאטרון וגם היא התלהבה – וכך הרעיון יצא לדרך. "ביום ראשון חזרתי לבסיס וניגשתי למ"פ שהתלהב, ברך אותי במזל טוב וממש זרם עם הרעיון.  "אתה רוצה שזה יהיה חטיבתי?", הוא שאל, "בנוכחות כל החיילים והמשפחות שיהיו בטקס?". חשבתי שיהיה מוגזם להציע נישואין מול 2000 איש ואמרתי שאני מעדיף פלוגתי".

"המ"כ זרם איתי והציע שאחרי הטכס נעשה ח' של כל החיילים בפלוגה ובני המשפחות. התוכנית הייתה שבסיום הטקס אחרי שהמ"פ יסכם ויברך את החיילים ובני המשפחות, הוא יגיד שיש כמה חברה שרוצים לסיום לנגן ולשיר. אלה היו שלושה שריונרים ששירתו איתי לאורך כל הטירונות ובמקרה הם היו נגנים מקצוענים ממש תותחים. ואז תוך כדי הנגינה שלהם אני אעלה לרחבה. יחד עם זאת, הוחלט להכין שלוש חולצות לבנות עם הכיתוב "אביגיל התנשאי לי?" וכשאני אצא לרחבה ואכרע ברך ואגיש לה את הטבעת – השלושה יורידו את החולצות הצבאיות ויחשפו את החולצות הלבנות שמתחת".

אלישיב עדיין מתרגש: "הייתי מאושר כשראיתי כמה אביגיל מופתעת ומאושרת. רגע אחרי ההצעה, אחותה הפתיעה אותה בחיבוקים ונשיקות". כל המשפחה הצטרפה והחברים במדים הרימו את אלישיב אל על ופתחו בריקודים ובשירה.

חזר לארץ כדי להציע

עורך הדין דניאל זמל (36) הגיע לארץ מארה"ב במיוחד כדי להציע נישואין לבחירת ליבו שרית חזן  (35), עורכת דין, מורה ופעילה חברתית, שהכירה את דניאל במסיבת פרידה של חברתה הטובה שיצאה לחו"ל.  דניאל, שבמקרה הגיע לארץ לפסח, הגיע למסיבה עם חבר של החברה שלה.

שרית ודניאל, שני עורכי דין רווקים, התחילו לשוחח ו"מיד היה קליק" נזכרת שרית. "הוא חזר לארה"ב, שמרנו על קשר מרחוק. בשלב מסוים הוא בא במיוחד לבקר אותי בארץ. בקיץ שעבר אני נסעתי לטיול בארצות הברית, שם בילינו וטיילנו הרבה. במלחמת חרבות ברזל הוא הגיע לחודש לארץ וכשהוא חזר לארצות הברית החלטנו להתחתן. הוא אמר שהוא יחזור לארץ כדי להציע. אני הצעתי לו להציע בזום אבל הוא התעקש ואמר לי 'לכל הבנות מציעים. אני רוצה שגם לך תהיה החוויה המיוחדת הזאת' וזאת אכן הייתה חוויה מרגשת. הוא הגיע לארץ לעשרה ימים. ועשה את זה בצורה מדהימה בחוף הים בבת ים כשהוא נעזר בבני המשפחה שלי. ממש הפקה. למרות שידעתי שהוא הגיע כדי להציע לי נישואין, מאוד התרגשתי".

אחרי ההצעה הוא חזר לארצות הברית. אני עשיתי לבד את כל ההכנות לחתונה שהייתה מדהימה. שנינו אמנם דתיים, אבל בגלל העובדה שהוא ממשפחה אשכנזית אורתודוקסית ואני ממשפחה מרוקאית דתית-לאומית, היה בחתונה שילוב מאוד יפה של מסורת ותרבות אשכנזית וספרדית. לקראת החופה הוא צעד עם קיטל לבן ואמר דברים מאוד מרגשים. דניאל שבר שתי כוסות. אחת לזכר חורבן בית המקדש והשנייה למען שחרור החטופים ולזכר הנרצחים. בהמשך ערכנו באולם החתונה טקס חינה מסורתי. השילוב היה מקסים".

הצעה במחלקה האונוקלוגית בבי"ח עין כרם

גם שיפי וגל שלומוביץ מתרגשים ונהנים להיזכר בהצעת הנישואין המרגשת. "אני רוצה לציין", פותחת שיפי שלומוביץ,  "שאני התחלתי עם בעלי. היינו בערב לזכר הדר גולדין, ראיתי אותו ושמעתי אותו והחלטתי שהוא מתאים להיות בעלי. ניגשתי אליו והצעתי לו לצאת איתי. הוא סירב בנימוס, אבל נשארנו ידידים והצעתי לו לצאת עם חברות שלי. הידידות בינינו נמשכה עד שסוף סוף הצלחתי לשכנע אותו שאני הדבר הטוב ביותר בשבילו".

"באשר להצעת הנישואין", משחזרת שיפי, "אני חייבת לציין שאני טיפוס שקשה להפתיע אותי, אבל גל היקר שלי הצליח. זמן קצר אחרי שהתחלנו לצאת, זה היה לפני החגים, החלטנו להתנדב ולחלק פרחים וממתקים לקשישים ולשמח חולים בבתי חולים. באחד הימים, בערב פסח, גל אמר לי "אולי נלך היום לחלק מטעמים ומתנות לפסח לילדים חולים במחלקה האונקולוגית בהדסה עין כרם. הסכמתי. כשהגענו למחלקה הופתענו לגלות שכל הילדים החולים היו מעזה. קצת התאכזבתי, קצת מוזר לתת ממתקים לפסח לילדים ערבים מעזה".

"אבל אז גל אמר לי 'בואי נצא למרפסת'", ממשיכה שיפי. "יצאנו ופתאום הוא כרע ברך, בהתחלה לא הבנתי מה קורה. הסתכלתי עליו, הוא היה נרגש מאוד והבנתי. שאלתי אותו – אתה מציע לי נישואין? הוא אמר בקול נרגש "כן" ואני כמובן צרחתי בקולי קולות 'כן! כן!'. הילדים החולים סביבנו קראו "מברוק מברוק". הסתבר שלפני שהגענו גל סיפר לצוות במחלקה שהוא מתכוון להציע. הם שמחו ושיתפו פעולה. למקום הגיעו גם חברים שלנו שגל הזמין מראש. וכך חגגנו את ההצעה המרגשת על בקבוק יין וכוסות פלסטיק".

גל עובד כלכלן בבית חולים שיבא ושיפי שעובדת גם כצלמת וגם  כשדכנית, נישאו כעבור חצי שנה. היום הם הורים לשני ילדים קטנים. שיפי מודה ש"ההצעה של הבעל הג'ינג'י המתוק שלי, הייתה מאד מרגשת", אבל עקרונית היא חושבת שחבל מאוד שרבים משקיעים ים של כסף והמון מאמצים בהצעות נישואין. "זה נחמד, אבל ממש לא חשוב ובפרוש לא משפיע על טיב הנישואין. אפשר להציע בצורה יפה ורומנטית גם  על ספסל בפארק".

"אמרתי לה בעל פה את כל מסכת קידושין"

אמיר הרצוג, מטפל זוגי ופרטני שלמד פסיכולוגיה ופסיכודרמה, ורעייתו שרה שמטפלת באומנות, דווקא מאמינים  שהצעת נישואין מושקעת בהחלט שווה את המאמץ. אמיר, שהשקיע הרבה זמן ומחשבה בהצעת הנישואין לשרה, מספר: "למדתי אז בישיבת ההסדר בתקוע והחלטתי להפתיע את שרה בהצעת נישואין מקורית. אמרתי לה שאנחנו נוסעים עם עוד כמה חברים לטיול במצוקי דרגות ליד ים המלח. היא שמחה. יום לפני היציאה נסעתי לבד למצוקי דרגות. היה יום חם מאוד. לקחתי איתי מלא בקבוקי מים, ועל צלע ההר הנחתי אבנים שמצאתי במקום וכתבתי לה עם האבנים "התנשאי לי".

למה דווקא מצוקי דרגות?

"בדייט השלישי שלי עם שרה יצאנו לטיול במצוקי דרגות. היה מקסים. גם היא התלהבה, ואז החלטתי בלב שבמקום הזה אציע לה נישואין".

"הרבה זמן תכננתי את המבצע", הוא נזכר, "במשך חודשיים, לפני ההצעה, למדתי בעל פה את כל מסכת קידושין. ביום שהצעתי, עלינו על אוטובוס מירושלים, שם היא גרה באותו זמן, לכיוון מצוקי דרגות. היא שאלה איפה החברים שהיו אמורים להגיע, ואני, כדי לשמור על ההפתעה, כל הדרך פיברקתי כל מיני סיפורים למה החברים עדיין לא הגיעו. כשהגענו למצוק, לפני שהיא ראתה את כתובת האבנים שהכנתי, הצעתי לה לשבת ואמרתי בעל פה את כל מסכת קידושין. כשסיימתי אמרתי לה להסתובב ואז היא ראתה על הסלע מול את כתובת האבנים "התנשאי לי".

"היה מרגש מאוד. גם היא התרגשה וכמובן אמרה כן. אחרי ההצעה היא אמרה שהיא כל כך התרגשה והרגישה כאילו זה לא היא". היום הם נשואים, הורים לחמישה וגרים בתקוע. "בדרך בחזרה ממצוקי דרגות החלטנו לשמור במשך כמה ימים בסוד את ההחלטה להתחתן.  ואז קרה משהו מיסטי. כשירדנו מהאוטובוס בתחנה המרכזית בירושלים, צעד לעברינו קבצן זקן והפתיע אותנו כשאמר 'שיהיה לכם בשעה טובה'. מי יודע, אולי היה זה אליהו הנביא?".