פסטיבל ישראל ירושלים, מותג ותיק שנהג בעבר להביא לארצנו הקטנה מופעי במה מרחבי העולם, בחר בעקבות אירועי השנה החולפת להתמקד השנה ביצירה המקומית. הפסטיבל, שמסתיים בשישי הקרוב, התקיים השנה גם בדרום – בשדרות, באופקים, בקיבוץ דורות ובמועצה אזורית אשכול.
"היה לנו ברור שהשנה הפסטיבל לא יכול להישאר, כהרגלו, רק בירושלים. במהלך החודשים האחרונים עבדנו עם יוצרות, מפיקים, מנהלי תרבות ותושבים מקהילות הדרום ועם אמנים ישראלים ידועים ומוכרים, כדי ליצור תוכנית אמנותית הנובעת ממה שקרה ועדיין קורה באזור המדמם", מסבירים מנהליו האמנותיים של הפסטיבל, איתי מאוטנר ומיכל ואעקנין. "זוהי פעימת הלב הסדוק שלנו, הרצון שלנו לברוא כאן מציאות אחרת – טובה, מיטיבה, עבור כל מי שנמצא כאן. אנחנו מבקשים לעסוק במציאות, תוך הגבהת עוף. לעשות את מה שאמנות ויצירה יודעות טוב כל כך לעשות – ליצור מרחב שבו מורכבות, מחשבה מרובדת ודמיון יכולים לדור בכפיפה אחת. היצירות שנבחרו משקפות את כל המחשבות הללו, חוקרות אותן, משקפות אותן, מעבדות אותן, מציעות קריאות שונות של המציאות הזו".
בהקשבה עמוקה לרחשי השעה ובכישרון רב הצליחו ואעקנין ומאוטנר לטוות יחד מגוון רחב של אירועים ממחוזות תרבות שונים (תיאטרון, מוזיקה, פרפורמנס ומחול), שמזכירים לנו את הכוח של האמנות דווקא בשעה קשה כל כך – לגעת, לנחם, למקד את המבט אל סיפורים קטנים כגדולים ודרכם לעורר מחשבה על המציאות המורכבת שחווינו בשנה החולפת.
בין האירועים שהתקיימו השנה: "אנשי המוזיקה" – מופע מוסיקלי שחיבר בין יוצרים צעירים מהעוטף ומצפון לבין מקורות ההשראה המוסיקליים שלהם (בין האמנים שהופיעו: ברי סחרוף, עלמה גוב, מארינה מקסימיליאן, אלון עדר, קרולינה ועוד); המופע "אהבה מוזיקה", שחיבר בין הזמרת הדיווה דקלה לבין להקת המחול של יסמין גודר; "יותר מ-שיר אחד" – שבו אחד הפודקאסטים האהובים בישראל, "שיר אחד" של מאיה קוסובר וניר גורלי, עלה אל הבמה יחד עם אלי לוזון, גלי עטרי, דני בסן ואחרים; "מקום לגור בו" – הצגה של קבוצת שחקנים מ"תיאטרון עוטף הנגב" שנולדה מתוך השבת ההיא; וגם “Windless” – מיצב סאונד של יניב שנצר, שלקח שאריות של טילים ונפלים והפך אותם לכלי נגינה שמיימיים.
למי שטרם הספיקו להגיע לפסטיבל המיוחד הזה, ישנם כמה מופעים אחרונים שיתקיימו בימים הקרובים ברוח התקופה:
"שורה מלאכת זיהוי חיים" – מחזה המבוסס על שישים ימים שבהם שהה המילואימניק והמחזאי רועי יוסף במחנה "שורה". שישים ימים שבהם עסק באחת המשימות המורכבות שידעה הנפש האנושית – זיהוי קורבנות הטבח. רועי תיעד לאורך התקופה את כל אשר ראה, שמע וחווה: מחשבות, רגעים שנגלו מול עיניו, תמלול מדויק של מה שנאמר סביב וראיונות יזומים עם אנשים ונשים ששהו שם. מדובר במחזה שיש בו התבוננות עמוקה, פואטית, כנה ולעתים אפילו מצחיקה. המופע בשיתוף תיאטרון תמונע יעלה ב-26.9.
מופע נוסף של הפסטיבל שיתקיים השבוע הוא הוא "יום אחד" (בין ה-26-27 לספטמבר). למעשה מדובר בהפקת מקור מרובת משתתפים (כולל הקהל), הנפרשת על פני 24 שעות. "היום האחד" הוא ה-7 באוקטובר, שבו חיינו השתנו ללא היכר. במשך יממה שלמה מוזיקאים, שחקנים, רקדנים, אנשי מילה ועוד – יתרגלו אמצעים שונים של שותפות, צפייה והשתתפות, כאשר הקהל הוא חלק מהאירוע. "יום אחד" בוחן בעין יצירתית וביקורתית את המקומות שבהם ה"יחד" הוא מקור של כוח, ואת הרגעים שהוא מסכה דקה אשר מסתירה שסעים. בין משתתפי האירוע: שלומי שבן, דאנה איבגי, עלית קרייז, אביתר בנאי, דנה מודן ועוד. האירוע מחולק לפרקים והקהל מוזמן להצטרף לכל המופע או לחלק ממנו.
"ההתמודדות השנה הייתה עם עצם המילה 'פסטיבל', ועם הדיסוננס בין המילה פסטיבל לבין המציאות שלנו. כשהמלחמה בעיצומה, החטופים טרם שבו אלינו, האובדן כבד מנשוא, ולפנינו אתגרי שיקום פיזי ונפשי עצומים", אומר איל שר, מנכ"ל פסטיבל ישראל. "אנחנו מקיימים את הפסטיבל מתוך אמונה עמוקה ביכולתה של עשייה אמנותית לסייע באיחוי ובריפוי, ולדמיין מרחב חלימה ותקווה לעתיד משותף. הפסטיבל קרוב ואינטימי יותר, עוסק בפצע ובטראומה, מישיר מבט אל המציאות שבה אנו פועלים".
הפסטיבל מתקיים בהובלתו של איל שר מנכ"ל הפסטיבל, בניהולם האומנותי של איתי מאוטנר ומיכל ואעקנין ובהפקה של אורי וקנין.
