בימים אלה של מלחמה ואזעקות, הממ"ד הפך להיות חבר קרוב, ואנו שוהים בו הרבה יותר מאשר בימי שגרה. בימים כתיקונם כשחושבים על ממ"ד אנחנו מדמיינים חלל אפרורי, במקרה הטוב חדר של אחד הילדים, עם דלת כבדה ושהייה שמלווה בתחושת מחנק, אבל כיום, ממ"ד הוא דרישה בסיסית בכל בית חדש שנבנה או עובר שיפוץ. כמובן לבנייתו יש הגבלות, מידות, חומרים וחוקים. בבתים פרטיים בהם יש מרתף, הנטייה היא לתכנן את הממ"ד שם.
בין אם קיבלנו דירה חדשה עם ממ"ד מובנה ובין אם שיפצנו והוספנו ממ"ד, החדר עצמו לא תמיד נעים לעין במראהו. מכיוון שמדובר בחדר קטן יחסית, מומלץ שלא להעמיס עליו רהיטים ואביזרים לא הכרחיים. אם החדר לא משמש בשגרה כחדר שינה, מומלץ למקם מול דלת הממ"ד ספה רכה ונוחה. רבים עושים שימוש בחדר הממ"ד כחדר משחקים, סלון משני, פינת משפחה, או חדר אורחים.
בזמנים כמו אלו חשוב ליצור פינת רביצה כיפית בממ"ד ולהקצות מקום למזרנים, כריות ומצעים – למקרה שנצטרך לבלות שם את הלילה. באופן כללי כדאי לדאוג לארון או ארגז יפה לאחסן בו מזון יבש, תרופות, פנס, טישו, מטען נייד ודברים אחרים לשעת חירום.
אז איך נהפוך את החלל הכבד הזה למקום שנעים לשהות בו בשעת חירום ובכלל? מעצבות "סטודיו טולה", טל גל וליאת חדד, עם מספר עצות זהב:
להיפטר מהבלגן
"כדי לעדן את החלל, אפשר לחפות את הדלת בטפט בהתאם לקונספט של החדר, לתלות וילון בגוון בהיר או מתחרה שמגיע עד לרצפה, וכך להפוך אותו לחלל רך ונעים. את החוסר בתאורה אנו מפצות בתאורה משלימה וחזקה שמספקת אור חזק אך נעים לחדר. אם ויתור על החלון אינו אופציה, כדאי לעצב את החלל כך שהעין תפנה אל אלמנטים אחרים בחדר ולא אל החלון והדלת. אפשר לעשות זאת באמצעות תוספת טפט, ספריה גדולה בתכנון אישי, פריטי טקסטיל ואביזרים עם נוכחות. ניתן לשלב בממ"ד פרקט, נגרות יפה, דלת נסתרת ורגילה לשימוש יומיומי, שטיח, תמונות ועוד פריטים יפים", אומרות טל גל וליאת חדד.
הן מסבירות כי "בד"כ אנו נוטות למקם את הממ"ד במרתף ושם הוא הופך להיות חדר אורחים, חדר עבודה, ואפילו חדר ארונות, כל שימוש שעולה על הדעת. חשוב שההרגשה תהיה של חדר, לא של מחסן או אזור נידח וארעי שלא מטופל".
להכניס חום לחלל ולמנוע בעיות אקוסטיקה
"אפשר להכניס חום לחדר באמצעות כל מיני אביזרים שימנעו אקוסטיקה לא נעימה כמו – פריסת שטיח, וילונות, מזרונים בצורת האות 'ר', כריות, פופים, וכן תליית תמונות. לא מדובר בהשקעה כספית גדולה, אלא עיצוב שיספק תחושה של חום וביחד".
לצבוע קיר עם הילדים
"אנחנו בסטודיו אוהבות לשחק בצבע וטקסטיל. ההתייחסות לממ"ד היא כחדר לכל דבר. הקירות מטופלים בגוונים מיוחדים, עם אמנות, תמונות, וכו. כדאי להכניס בו צבע ורוך. אפשר לבחור קיר אחד ולצבוע בצבע שאנחנו אוהבים (כחולים וירוקים תמיד מתחברים לגוונים נוספים) ואפילו לרתום את הילדים לעשייה. זה יעשה לכם טוב על הלב".
