מי שחושב שט"ו בשבט הוא רק חג של תמרים יבשים, אגוזים מסוכרים וצימוקים מתקתקים, כדאי שיחשוב שוב. השנה, החלטנו לעשות רבולוציה קטנה – ולכבד את הפירות החיים, הטריים, אלו שעושים עבודת קודש כל השנה, עם מקום של כבוד לחמשת גיבורי העל האמיתיים ומלאי האנרגיה (תרתי משמע) של העונה הנוכחית: הגויאבה, הקיווי, הבננה, התותים והקלמנטינה – שמביאים איתם ויטמינים, מינרלים, סיבים תזונתיים וטעם של שמש – גם בעיצומו של החורף. פנינו לשירי נקש, דיאטנית קלינית, כדי שתבחר עבורנו את אלו שהכי מזינים ובריאים, תשפוך עליהם אור (וגם קצת מחמאות, כי מגיע להם), ועל הדרך תצייד אותנו בטיפים לשמירה והארכת חייהם, כדי שנזכה לפירות החורף שלנו במקסימום.
מהם חמשת הפירות העונתיים הכי מומלצים?
גויאבה – שסובלת מיחסי ציבור גרועים, בעיקר בגלל הריח שלה. היא מסוג הפירות שממש אוהבים או ממש שונאים. אין באמצע. אבל לשמחתה ולשמחת מי שצורך אותה, יש בגויאבה המון ויטמין C (הרבה יותר מתפוז, למשל), סיבים תזונתיים, שתורמים לתהליך העיכול בגוף, כמות נכבדה של סידן, אשלגן, מגנזיום, חומצה פולית וגם סוכר טבעי. חשוב לדעת שדין סוכר טבעי אינו כדין סוכר סינטטי שיש בממתקים, למשל, והקונסטלציה שבה נמצא הסוכר הטבעי יחד עם הסיבים והמינרלים, עושה את כל ההבדל.
קיווי – פרי טרופי שעלול להיות אלרגני (לכן צריכתו אינה מומלצת לתינוקות, למשל). יש בו סיבים תזונתיים, סידן, מגנזיום, אשלגן וויטמין C שידוע בתרומתו לבריאות העור, להגברה של ספיגת הברזל בגוף ובקיצור משך הצינון שכמעט כל אחד מאיתנו סובל ממנו בחורף. פלוס נוסף נקשר לצבע הירוק-זרחני שלו – שנחשב לנוגד חמצון עוצמתי וחשוב. יש לו אינדקס גליקמי נמוך (מערכת דירוג לפחמימות המבוססת על השפעתן על רמת הגלוקוז בדם), מה שאומר שהוא לא מקפיץ בחדות את רמות הסוכר בדם. כדי להגדיל את כמות הסיבים שאנחנו צורכים מפרי אחד, כדאי ללכת על הזנים בעלי הקליפה הדקיקה והלא שעירה, שניתן לאכול. הדבר אינו מומלץ למי שסובל מבעיות עיכול.
תות שדה – בטעות אנחנו נוטים לשייך אותו למשפחת פירות היער, אבל כאמור, לא מדובר בקרוב משפחה. יש לו אינדקס גליקמי נמוך, כמות מופחתת של סוכר ביחס לפירות אחרים, אשלגן, ויטמין C, כמות נאה של ויטמין K ונוגדי חמצון מתרכובות צמחיות של פלבנואידים, שתפקידן המקורי הוא להגן על הצמח. הרתיעה מאכילת תותים נקשרת לכמויות הגדולות של חומרי ההדברה והריסוס שהם סופגים בתקופת הגידול שלהם – לכן כדאי לשקול ולצרוך תותים אורגניים או כאלו שעברו הדברות ביולוגיות.
בננה – היא בעלת סיבים התורמים לפעילות מעיים טובה, מתאימה לאכילה לפני ואחרי פעילות גופנית, מעניקה אנרגיה ותחושת שובע ולכן היא נחשבת לסוג של ארוחת ביניים. בניגוד לפירות אחרים המצריכים היערכות לפני האכילה – כמו קילוף, אכילה בכפית וכו', את הבננה אפשר לאכול אפילו בלי לרחוץ ידיים קודם, מעין פרי טו גו – לקחת, לשים בתיק, לקלף ולאכול. יש בה המון אשלגן, היא לא גורמת לעצירות או לכאבי בטן (אלא אם אוכלים אותה בוסרית). ככל שהיא בשלה יותר, כך האינדקס הגליקמי שלה יותר גבוה, אבל יש לקחת בחשבון שיש בה עפיצות, כזו שיכולה לגרום לאי נוחות בבטן.
קלמנטינה – נחשבת לפרי ההדר שהכי קל לקלף. כמו אחיה למשפחת ההדרים יש בה ויטמין C, סידן, אשלגן ועוד. עדיף לצרוך אותה כפרי ולא לשתות אותה כמיץ, שמשאיר בחוץ את הסיבים התזונתיים, מפחית את תחושת השובע ומקפיץ את רמות הסוכר בדם. כדאי לזכור שבכל פירות ההדר – רצוי לאכול את הקליפה הדקה הלבנה שמתגלית אחרי הקילוף, כי היא מכילה סיבים טובים המסייעים לעיכול.
איך מאחסנים?
החיים בעידן המודרני הרחיקו את הפרי מהאדמה או מהעץ וגרמו לזה שכל תהליך השינוע פוגם ומוריד מהערכים התזונתיים שלו. לכן בבואכם לרכוש פירות בסופר או בירקנייה בחרו את אלו שנראים בריאים, שמחים ושלמים ודאגו לאחסן אותם כיאות – לא תחת השמש הקופחת, שם הם מתחמצנים במהירות ומאבדים מהערכים שלהם.
*פירות קשים – כמו מנגו, גויאבה, אננס, בננה וכו' – אין צורך לשמור במקרר
*תפוחים ותפוזים – אפשר להניח מחוץ למקרר במשך 2-3 ימים
*ענבים, תותים, דובדבנים, אבטיח, מלון – מומלץ לשמור במקרר
*לא להשאיר את הפירות בתוך שקית. זה מאיץ את הריקבון שלהם.
*עדיף לשמור את הפרי בשלמותו עם קליפתו. אבל אם החלטתם/נאלצתם לחתוך, כדאי לאכול אותו סמוך לזמן החיתוך (כמה שיותר טרי) ולהקפיד על חתיכות גדולות.
*אין לשטוף פירות לפני שמכניסים למקרר, כי הרטיבות היא קרקע פורייה להתפתחות של חיידקים.
*לא לשים פירות וירקות יחד באותו כלי או מגירה, כי לכל אחד מהם יש להם קצב הבשלה שונה.
ועוד ארבעה טיפים כלליים
*מומלץ לצרוך 3-4 מנות פרי ביום (מנה אחת = 2 קלמנטינות, או בננה אחת, או כוס תות שדה).
*כדאי לקחת בחשבון שכל חיתוך וקיצוץ של פרי מוריד את רמות הויטמין C שלו.
*אם ניתן – העדיפו לאכול את הפרי עם הקליפה, כדי להרוויח את הסיבים התזונתיים שלו.
*פירות קפואים (המיועדים בעיקר לשייקים) – הם פתרון טוב ואפילו מומלץ למי שנמנע מצריכת פירות. בגדול, אין הבדל מבחינת הערכים בין פרי קפוא לטרי, כי ההקפאה, שמשמרת את הפירות, נעשית כשהערכים של הפירות נמצאים בשיאם.
