לפני מספר חודשים פנתה אמא של לוחם פצוע ממלחמת "חרבות ברזל" לרחלי הומינר, שדכנית ומייסדת אתר ההיכרויות "הבאר". האם הייתה מודאגת מאוד לגבי בנה ולגבי שאר הלוחמים הפצועים. בקבוצת התמיכה שפתחו לעצמן האימהות של אותם חיילים, הן שוחחו על הקשיים הקשורים לשיקום ולאשפוז שלהם, ובין השאר עלה נושא הזוגיות של הפצועים הרווקים. "האימהות דאגו לעתידם של ילדיהן, לשידוך שלהם, שלמרות שהם פצועים – לא מגיע להם להיות לבד, ולכן פנו אליי להתייעצות", מספרת רחלי. "זה היה מרגש מאוד ושמחתי שהן התקשרו, ערכנו פגישה משותפת גדולה בזום, יחד עם כל האימהות, חילוניות ודתיות, ויצאנו לדרך עם מיזם 'חיבורי ברזל' – חיבור בין הלוחמים הפצועים מהמלחמה לבין הנשים שמעוניינות בכך".
הומינר, נשואה ואם לשישה ילדים, מתגוררת במעלה גלבוע. בנוסף להיותה שדכנית ובעלת אתר שידוכים, היא מרצה לא מעט על זוגיות, כולל העלאת המודעות לנושא הרווקות המאוחרת. המיזם המרגש "חיבורי ברזל" מיועד לכל המגזרים ולכל הגילאים וכולל שלוש פלטפורמות מרכזיות: הפלטפורמה הראשונה היא פלטפורמת שדכניות. הומינר גייסה שדכניות מכל המגזרים שיפעלו בהתנדבות מלאה, ילוו את הפצועים החפצים בכך ויציעו להם הצעות שעל פי כל הנתונים מתאימות להם. בפלטפורמה השנייה יקבלו הלוחמים כניסה חינמית מלאה לאתר "הבאר" ללא הגבלת זמן. בפלטפורמה השלישית שותף בית ספר לאימון של חיה ממן שנקרא "בקרוב זה בא" – ודרכו יוכלו לוחמים המעוניינים לקבל ליווי מקצועי אישי בתקופת ההיכרויות או תחילת הזוגיות – מהמאמנים והמאמנות של בית הספר, ללא עלות. "יצרתי מערך שלם של אנשים מקצועיים ואיכותיים מאוד לטיפול בנושא הזה", מספרת הומינר.
כיצד הלוחמים פונים אליכם?
"הגיעו אלינו פצועים לאחר שפרסמנו במגוון פלטפורמות וברשתות החברתיות. את הפניות חילקנו בין השדכניות וכל אחת מהן מלווה כמה לוחמים. יש כמה שדכניות שאף הגיעו למחלקות השיקום כדי לפנות לחיילים עם המיזם. יש גם טופס שהם יכולים למלא באתר הבאר".
הנשים שרואות מעבר לפציעה
הומינר מספרת כי עד עכשיו פנו למיזם עשרות לוחמים. "המיזם מאוד מרגש ומשמח, אך יחד עם זאת צריך לעשות זאת בעדינות ובזהירות מירבית", מספרת הומינר. "מצד אחד, יש מקרים מורכבים במיוחד. מצד שני, לא רוצים שזו תהיה התייחסות חריגה. הלוחם הפצוע הוא עדיין גיבור והוא אדם עם נפש מלאה ותכונות אופי, אך הפציעה יכולה לעורר אתגרים שונים בתוך הקשר, ולכן צריך לגשת לכך בזהירות ובכבוד".
היכן הקושי שלהם בא לידי ביטוי כשמדובר בעולם השידוכים?
"הקושי שלהם משתנה מאוד מאחד לשני, כי כל אחד הוא עולם ומלואו, וגם אופי הפציעה הוא שונה. מה שכן, היום הם כבר לא מי שהם היו לפני הפציעה. לפני כן הם היו ספורטיביים, עצמאיים, קלילים, רצים, עושים ספורט, בעלי יכולות גופניות גבוהות, וכל זה נפגע ברמת חוסר תפקוד או נפגע הרבה מאוד. זה מוריד את הביטחון העצמי, ואף פוגם בתחושת הגבריות. הרבה מהם לא יכולים ליזום דייטים כי הם לא יכולים לבוא לאסוף את האישה ממקום מסוים או לצאת לטיולים ולמפגשים. חלקם נמצאים בשיקום או במחלקות יום וזה משנה את האינטראקציה. מפגש איתם מצריך חשיבה יצירתית, משהו שלא היה נדרש אלמלא היו נפצעים".
ואיך אתן רואות את ההיענות של הנשים לפגוש צעירים כאלה?
"נענות לנו הרבה יותר בנות ממה שחשבנו שיקרה. הן אומרות: כל עוד יש לו אופי טוב ונשמה טובה, והוא רק פצוע בגוף – מבחינתנו הוא גיבור. הן רואות אותם מעבר לפציעה, והפציעה בעיניהן היא זכות מכיוון שהם גיבורים שנפצעו במלחמה. אלה בנות מדהימות ומפרגנות. אני מקבלת פניות מהנשים הכי טובות, שיש להן עומק רוחני ותובנות מעמיקות שאומרות לי: רוצה אני".
