תרופה ניסויית עשויה לתת תקווה לחולי פרקינסון, אומרים מדענים – אך מזהירים: בניסוי קליני לא הוכחה היכולת להאט או להפסיק לחלוטין את המחלה.
בניסוי הועבר חלבון ישירות למוחות של חולי פרקינסון. החוקרים אמרו שחלק מסריקות המוח חשפו השפעות "מבטיחות ביותר" על הנוירונים הפגועים. "השיפור שנראה בסריקות המוח עולה על כל דבר שנראה בניסויים קודמים", אומר אלן הון, מומחה לפרקינסון באוניברסיטת בריסטול בבריטניה, ממובילי המחקר.
הטיפול עוד דרוש בדיקה, משום שלא הוכיח שיפור בתסמינים של מי שקיבלו אותו לעומת מי שקיבלו פלצבו. "התוצאה המרכזית הייתה מאכזבת", מודה הון.
פרקינסון היא מחלה נוירולוגית הפוגעת באחוז עד שניים מאוכלוסיית העולם מגיל 65 ומעלה. היא גורמת לרעידות, נוקשות שרירים ובעיות בשיווי המשקל. אמנם יש תרופות שיכולות להקל על התסמינים, אך כיום אין טיפול או תרופה שיכולים להאט את התקדמות המחלה.
בניסוי 41 חולים עברו ניתוח רובוטי שבו הכניסו צינורות אל תוך מוחותיהם, ודרכם החדירו את התרופה ישירות לאזורים הנפגעים במוח. חצי מהמטופלים קיבלו טיפול חודשי של התרופה, המכונה GDNF, וחצי קיבלו פלצבו. לאחר תשעה חודשים הוצע לכל המטופלים טיפול GDNF לתשעה חודשים נוספים. לדברי הון בתוצאות נראו סימני שיפור, אך לא היה הבדל ניכר בין קבוצת הטיפול לקבוצת הפלצבו. לטענתו, אפקט הפלצבו ידוע ככזה שעלול לבלבל ניסויים קליניים על מחלות שקשורות במוח, בעיקר בעקבות ציפיות החולים שהטיפול יעבוד.
ובכל זאת, סריקות המוח שלאחר הטיפול רומזות שהתרופה מעוררת מחדש תאי מוח פגועים. לאחר תשעה חודשים לא היה שינוי בסריקות המטופלים שקיבלו פלצבו, אך אלו שזכו לטיפול הראו שינוי ניכר באזור מפתח במוח שהושפע מהמחלה. לדברי הון המסקנה עשויה להיות ש־GDNF היא "דרך לעורר ולהשיב" תאי מוח שנפגעו.
כתבה: קייט קלנד תרגום: אלחנן שפייזר
