מרגש במיוחד בצפייה בדרכה של חללית בראשית לירח בשבוע שעבר, היה לעקוב אחר ההתרגשות בקרב בני הדור הצעיר. אלפי ילדים נאספו במוקדים שונים כדי לראות בצוותא את נחיתת החללית. מיכל אשכולי וילדיה, גלי בת התשע וחצי ואלון בן השמונה, עקבו מקרוב אחר בראשית וגם זכו לצפות בנחיתה בבית הנשיא ראובן ריבלין.
הכול החל כשאלון חובב ההיסטוריה קרא על אילן רמון. סיפורו של האסטרונאוט הישראלי שהגיע לחלל הרשים אותו, עד שהוא הכין הרצאה בנושא והעבירה בפני חבריו לכיתה ב'. מיכל, מהנדסת בהשכלתה ומנהלת פרויקטים בג'נרל אלקטריק, הפגישה את הילדים עם פרופסור עודד אהרונסון, מדען המשימה של בראשית, שערך להם סיור במכון ויצמן. "הוא ארגן לנו סיור מדהים שכלל סיור במצפה הכוכבים במכון ובמעבדה שמדמה את מאדים. הילדים חזרו עם המון ידע ועם הידיעה שבראשית זה משהו שבאמת הולך לקרות".
כאשר SpaceIL חיפשה מתנדבים למיזם החינוכי של העמותה שירצו בפני קהלים מגוונים על מבצע בראשית, היו אלו הילדים שדרבנו את מיכל להרצות בפני ילדים ומבוגרים. "הם אמרו לי 'אמא, תלכי, אנחנו מוותרים אפילו על השעות שלנו יחד בשביל זה'. בשנה האחרונה קיבלה SpaceIL מאות פניות מגופים חינוכים, חברות, מתנ"סים וקהילות שונות שביקשו לשמוע עוד על המבצע יוצר הדופן.
אשכולי עצמה העבירה עשרות הרצאות. למעשה, היא נהנתה לחזור לימיה כמדריכה בצופים וכקצינת חינוך. "בהתחלה אנשים כמעט לא שמעו על המבצע הזה, חשבו שזה משהו עתידני, אבל כשהחלו הפרסומים לקראת השיגור אנשים התעניינו יותר, והוצפנו בבקשות לבוא ולהרצות".
מה המסר המרכזי של ההרצאה?
"המטרה היא שילדים, בני נוער ומבוגרים ידעו שגם במדינה קטנה כמו ישראל אפשר לחלום ולהגשים חלומות. חשוב לנו להעביר לילדים כבר בבית ספר יסודי את החשיבות של מדעים, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה".
באילו שאלות נתקלת?
"השאלות משתנות לפי הגיל, כי העברנו הרצאות מגיל גן ועד לכיתה י"ב, וגם בפני מהנדסים שרצו לדעת יותר פרטים. עד לפברואר שאלו אותנו דברים בסיסיים מאוד, וככל שהתפרסמו יותר פרטים על בראשית השאלות נהיו מורכבות יותר. שאלו על יכולת התמרון של החללית, על איך היא נראית מבפנים ופרטים נוספים". אשכולי אומרת שלמרות שלא פשוט לשלב עבודה במשרה מלאה עם אימהות ולמצוא זמן להרצאות בהתנדבות, היא חשה סיפוק רב. "זו גאווה לכולנו".
בערב הנחיתה הוזמנו מיכל, אלון וגלי לצפות בנחיתה בבית הנשיא. "הילדים מאוד התרגשו מעצם המפגש עם הנשיא, כתבו לו מכתבים וביקשו חתימה".
איך הילדים הגיבו כשנודע שהחללית לא נחתה כמו שצריך?
"כשאחד המנועים חדל לפעול הנשיא אמר לילדים שאסור לאבד תקווה, ובאמת המנוע חזר והילדים צעקו משמחה, אבל כשהמנוע כבה ואבדה התקשורת הבנו מהר מה קורה. הילדים לקחו את זה בצד החיובי. הם אמרו שהיא בטוח הגיעה לירח ונחתה עליו, גם אם לא בנחיתה רכה ולא כמו שציפינו. היא הגיעה בוודאות והדגל הגיע".
לא הייתה באסה?
"לא. הם נהנו והתרגשו מהחוויה עצמה".
כשמוריס קאהן הודיע על כוונתו להוציא אל הפועל את שיגורה של בראשית 2, התקבלה הידיעה בבית משפחת אשכולי בקריאות התרגשות. "הילדים צעקו בשמחה חזק יותר משצעקו בשיגור ובנחיתה. בעיניי, יש כאן דבר גדול יותר מאשר אם הייתה נחיתה רכה, כי לו הכול היה מתקיים כשורה, אז בזה זה היה מסתיים. אבל עכשיו הילדים קיבלו מסר של 'עשינו, הצלחנו, אמנם לא כמו שרצינו, וקדימה לניסיון הבא', וזה מסר מדהים. ילד יודע שאם הוא מנסה משהו בחוג או בבית ספר, אם זה בנגינה או בהתעמלות, אז גם אם נפל, אפילו שבר רגל, הוא יכול להתאושש ולהמשיך הלאה".
