דמיינו שילדכם משחק כדורגל, ולאחר המשחק הוא מתלונן שרגלו קרה ורטובה. אתם מסתכלים על תחתית הנעל שלו, ורואים שסדק גדול נפער בסוליה. אתם חוזרים הביתה, ומשליכים את נעלי הספורט לאשפה.
כעת דמיינו תרחיש שונה. במקום לזרוק את נעלי הספורט, אתם מצמידים את שני צידי הסדק. אתם משאירים אותן במקום חמים. כמה שעות לאחר מכן, הסדק תיקן את עצמו, והנעליים כמו חדשות.

בזכות פרופ' קימינג וויינג מבית הספר להנדסה באוניברסיטת דרום קליפורניה, סוליית נעל שיכולה "לרפא" את עצמה עשויה להפוך למציאות בקרוב. בפברואר הכריזו הוא, שלושת תלמידיו ופרופסור מאוניברסיטת קונטיקט שהמציאו סוג חדש של גומי, שמיוצר במדפסת תלת־ממד ומסוגל לתקן את עצמו. "הוא יכול לרפא את עצמו כמו חתך בשריר, ולחזור למבנה המקורי שלו", אומר וויינג. כמובן, החומר יכול לשמש לא רק לייצור סוליות נעליים, אלא גם למגוון מוצרים אחרים, כמו צמיגים או אפילו רכיבי לוויין.
החומר הוא סוג של גומי שמיוצר מסיליקון. כאשר הוא נחשף לחום, מותנע תהליך כימי שמחזיר למקומם את המולקולות שהוא מורכב מהן. ככל שהחום גבוה יותר כך התהליך מהיר יותר. לדברי וויינג, התהליך יכול להתרחש גם בטמפרטורת החדר – פשוט ייקח לו הרבה יותר זמן.
כדי להדפיס מוצר שיכול לרפא את עצמו, הצעד הראשון הוא ליצור מודל שלו במחשב. המודל "נחתך" באופן וירטואלי למאה תמונות קטנות יותר. התמונה הראשונה מוקרנת על שכבה דקה של הגומי, שמתחילה כנוזל. הגומי תופס את צורתה של התמונה, ואור ההקרנה הופך אותו מנוזל למוצק. התמונה הבאה מוקרנת על עוד שכבה של גומי נוזלי, על גבי הראשונה, וכך הלאה, שכבה אחרי שכבה.

וויינג אומר שחברות רבות מעוניינות בטכנולוגיה זו. המחקר שלו מומן חלקית בכספי חיל האוויר האמריקני, שמקווה ליצור "כנפי מטוס שמודפסות בתלת־ממד, וביכולתן לרפא את עצמן לאחר פגיעת כדור או ציפור". טכנולוגיית ההדפסה הופכת את הייצור למהיר וזול.
לאחר שפרסם צוותו של וויינג את המחקר שלו, יצרו איתו קשר חברות נעליים שרצו להשתמש בחומר לייצור נעלי ספורט. אך ראשית, על וויינג והצוות לנסות לייצר את הגומי בכמה רמות קשיחוּת. הם גם צריכים להבין כיצד לגרום לפצעים גדולים יותר, כמו חורים גדולים, לחזור לצורתם המקורית ולאפשר לתהליך התיקון להתחיל. לדעת וויינג, יעברו עוד שנתיים או שלוש עד שהחומר יגיע לנעליים שאנחנו קונים בחנויות.
תרגום: אלחנן שפייזר