קשה באימונים, קל מול שולחן הניתוחים: בשנים האחרונות מתקדמים יותר ויותר הסימולטורים לתרגול רופאים לקראת טיפולים פולשניים, ובבית החולים לגליל המערבי בנהריה השתמשו בעת האחרונה בהדפסת תלת־ממד כדי ליצור "סימולטור מותאם אישית", שיסייע לניתוח מורכב לשחזור ארובת העין בראשה של אישה שנפגעה בתאונת דרכים.
פניה של המטופלת בבית החולים נסרקו, ובעזרת מדפסת תלת־ממד בבית החולים הודפס מודל של האנטומיה הספציפית של החולה, כדי לתכנן את הניתוח באופן שיותאם לה, לאפשר למנתח להתאמן על הדגם, ואף ליצור את השתל שיותקן בסופו של דבר בפניה. את הטכנולוגיה החדישה של חברת 3D Systems, שהוכנסה בפעם הראשונה לשימוש בישראל בבית החולים בגליל המערבי, יישם פרופ' סאמר סרוג'י, מנהל מחלקת פה ולסת בבית החולים. "ברגע שיש לך מקרה מורכב, שבר מסובך מאוד, ואתה רוצה לדעת איך לגשת אליו ולטפל בו, אפשר להדפיס את חלקי השבר, 'לנתח' ולחבר את חלקיו בחוץ, להכין את הפלטה להשתלה, ואז לעשות את הניתוח בצורה הרבה יותר צפויה ופחות מסובכת", אומר סרוג'י.
בשבוע שעבר שב סרוג'י מכנס בין־לאומי בברזיל בהשתתפות אלפי כירורגים מומחים מרחבי תבל, שבו נשא שלוש הרצאות בתחום שחזורי טראומה בסיוע הדפסת תלת־ממד. לפני פיתוח התחום טיפלו רופאי בית החולים בשחזור איברים באמצעות פלטה או רשת, ובעת הניתוח היו מעקמים ומעצבים אותה במקום הנדרש. "היום אנחנו פותחים חתך קטן, ומיד מכניסים אליו את השתל המוכן", מסביר סרוג'י. "זו ממש רפואה בהתאמה אישית, שמעלה דרמטית את אחוזי ההצלחה בניתוחים ומקצרת את משך ההחלמה. החידוש הוא שאנחנו שולטים בתהליך במעבדות בית החולים, מה שמוזיל את העלויות ומעלה את רמת הדיוק. הרופא מתכנן את השתל, ולא טכנאי בחברה חיצונית. ברגע שאתה עושה את הכול אצלך, הרפואה נגישה יותר ויקרה פחות, ויותר חולים ייהנו ממנה".
בבית החולים מטפלים באמצעות הטכנולוגיה גם בחולים אונוקולוגיים, שנדרשים לשחזור לסתות ואיברים שפשטו בהם גידולים ונאלצו לכרות אותם כחלק מהטיפול מציל החיים. "כיום יש לנו שליטה מלאה לפני שאנחנו עושים את הניתוח", אומר סרוג'י. "אנחנו מתרגלים 'על יבש', ואחרי שאנחנו בטוחים שהניתוח נותן את התוצאה הנכונה ביותר אנחנו הולכים למטופל".
לדברי רן בורנשטיין, סגן נשיא למחקר ופיתוח בחברת 3D Systems, המערכות של החברה הן פריצת דרך ברפואה. "בעבר לרופאים לא היו דרכים להתאמן לקראת ניתוח, אלא בעזרת חיות או גופות או במצבי אמת, על גוף החולים עצמם", אומר בורנשטיין. "הטכנולוגיה הביאה את עולם הרפואה היום למצב שאפשר לייצר לרופאים, כמו לטייסים, סימולטורים שמאפשרים להם להתאמן בפרוצדורות שהן לא ניתוח פתוח אלא כזה שמבוצע על ידי מצלמה ובאמצעות כלים שמחדירים דרך חורים קטנים. אנחנו בונים סימולטורים לתחומים רבים מאוד, ורופאים יכולים להתאמן ולשכלל את הכישורים שלהם לפני ניתוחים כאלה, וכך להפחית את הסיכוי לטעות".
החשיבות בטכנולוגיית ההדמיה התלת־ממדית היא בכך שהיא מותאמת לכל חולה בנפרד. "כשאתה מייצר סימולטור טיסה יש לך מפרט טכני של מטוס, אבל בסימולציה של האדם אין לאף אחד נתונים של הדגם הספציפי. האנטומיה של כל אחד שונה, וזו משימה טכנולוגית לא פשוטה, כמעט כמו לאסוף מודיעין בשדה הקרב. המחשב יודע לנתח מודלים אנטומיים ולקרוא סריקות MRI ו־CT, להבין את האנטומיה, ולהדפיס דגם של האיבר לצורך אימון – ואפילו שתלים לניתוח עצמו".
