האם תושבי מצרים העתיקה היו מסוגלים לשוט בסירות הקנים שלהם על פני הנילוס והים התיכון עד לים השחור, לפני אלפי שנים? קבוצת הרפתקנים מאמינים שכן, והם ינסו להוכיח את התיאוריה שלהם באמצעות מסע דומה בכיוון ההפוך.
קבוצה של 24 חוקרים ומתנדבים משמונה מדינות יפליגו באמצע אוגוסט בסירת הקנים "אבורה IV" מעיר הנמל הבולגרית ורנה, בתקווה שהסירה תישא אותם 1,300 ק"מ – דרך הבוספורוס והים האגאי עד האי כרתים. לדברי מנהיג הקבוצה, דומיניק גורליץ מגרמניה, הקבוצה תנסה להוכיח את דברי הרודוטוס, ההיסטוריון היווני מהעת העתיקה, שטען כי "המצרים הפליגו עד הים השחור כדי להשיג משאבים שלא היו יכולים למצוא במזרח הים התיכון".
גורליץ (53) וצוותו אומרים ששאבו השראה לעיצוב הספינה, שאורכה 14 מטרים, מציורי סלע עתיקים ממצרים ומהרי הקווקז. הבנייה נעשתה בעזרת מתנדבים, וכן שני חברים בשבט האיימרה הילידי באגם טיטיקקה בבוליביה, פרמין לימאצ'י ובנו יורי. אין זה מקרה שאבורה IV דומה באופן בולט לסירת הקנים המפורסמת "רא I", שההרפתקן הנורווגי ת'ור היירדהאל הפליג בה ב־1970 בניסיונו המפורסם לחצות את האוקיינוס האטלנטי: אביו של לימאצ'י עזר לבנות את הספינה ההיא.
לדברי פרמין, חבילות גדולות של קנים נקשרו בחבלים כדי ליצור את הגוף המרכזי של הסירה. לאחר מכן הוסיפו אליה תורן מעץ ושני תאי קנים לשינה. בסך הכול, 12 טונות של קני טוטורה ושני ק"מ של חבל שימשו לבניית כלי השיט. בסירה יהיו שני מפרשים, אחד בגודל 62 מ"ר והאחר 40 מ"ר.
"השאלה הגדולה מכולן היא אם הסירה הזו מסוגלת לחצות את מדפי היבשה של איי הים האגאי", הסביר גרליץ. הגעה לאיים הקיקלאדיים ואז לכרתים תהיה מכרעת להוכחת ההשערה הראשונית, כי כבר הוכח שהתרבות המינואית, שפרחה שם מ־2,700 עד 1,200 לפני הספירה, סחרה עם מצרים העתיקה.
במסעו האחרון של גרליץ, ב"אבורה III" ב־2007, הוא יצא מניו־יורק לדרום ספרד במטרה להוכיח שאנשי תקופת האבן ערכו מסעות טרנס־אטלנטיים דומים. צוותו של גרליץ שט במשך 56 ימים לפני שסערה השמידה את הסירה במרחק 900 ק"מ מהאיים האזוריים. כדי לתקשר עם ספינות מטען גדולות בדרכם – סכנה גדולה בים השחור, במצרי הבוספורוס ובים האגאי העמוסים בתנועה ימית – יחזיק צוותו של גרליץ בציוד לווייני ותקשורתי מודרני.
תרגם: אלחנן שפייזר
