שלושה מדענים, שני אמריקנים ובריטי, התבשרו השבוע כי זכו בפרס הנובל לרפואה לשנת 2019, וזאת כאות הוקרה על גילוי מידע על הדרך שבה תאי הגוף מזהים רמות חמצן נמוכות, ומגיבים אליהן. התגלית היא בסיס לפיתוח תרופות חדשות לאנמיה, לסרטן ולמחלות נוספות.
ד"ר ויליאם ג'קיילין הבן מבית הספר לרפואה של אוניברסיטת הרווארד ומכון דנה־פרבר לסרטן, ד"ר גרג ל' סמנזה מאוניברסיטת ג'ונס הופקינס וד"ר פיטר ג' רטקליף ממכון פרנסיס כריק בבריטניה ומאוניברסיטת אוקספורד זכו בפרס על תרומתם לתחום הפיזיולוגיה והרפואה. המדענים, שעבדו לרוב באופן עצמאי, יחלקו ביניהם 9 מיליוני קרונות (כ־3 מיליוני שקלים).
השלושה "חשפו את המנגנון של אחד מתהליכי ההסתגלות החיוניים ביותר לחיים", הסבירה ועדת הנובל בהחלטתה. תאים יכולים לסבול מחמצן מופחת לא רק במקרים של הימצאות בגובה רב, אלא גם במקרים של פציעה שמפריעה לאספקת הדם המקומית. התגובה של התאים מעוררת תגובות הכוללות הפקת כדוריות דם אדומות, יצירת כלי דם חדשים וכוונון עדין של המערכת החיסונית.
לפי ועדת הנובל, תרופות יכולות לטפל במחלות באמצעות הפעלה או דיכוי של מנגנון חיישני החמצן. מניפולציה כזו יכולה לעזור בתקיפת תאי סרטן. עוד שימוש בגילויים הוא גלולות שמגבירות את ייצור כדוריות הדם האדומות במקרי אנמיה, העלולה להופיע אצל אנשים הלוקים במחלת כליות כרונית. לדברי קיילין, תרופה כזו אושרה בסין וביפן ובקרוב תוגש לאישור בארה"ב. מטרות אפשריות נוספות כוללות טיפול בהתקף לב ובשבץ מוחי, ומצב של ירידה בזרימת הדם בגפיים העלולה לגרום לקטיעה.
קיילין, 61, אמר שהוא היה חצי ישן כשהטלפון צלצל ונודע לו על זכייתו. "בדרך כלל אני לא מקבל שיחות טלפון בשעה 5:00 בבוקר, כך שבאופן טבעי הלב שלי החל לדפוק. יכולתי לראות שהשיחה הייתה משטוקהולם", סיפר המדען. "אני חושב שכמעט הייתה לי חוויה חוץ־גופית".
רטקליף, 65, אמר ששמע את החדשות לאחר שמזכירתו שלפה אותו מפגישה ובעיניה "מבט של דחיפות". החוקר, מומחה לכליות, אמר שהמחקר שלו החל כאשר הוא ועמיתיו פשוט רצו להבין כיצד תאים חשים חמצן. "חשבתי שזו בעיה שאפשר להגדיר, וחשבתי שנגלה איך זה עובד". רק כשנתיים לאחר שהחל המחקר, ב־1992, הם הבינו שלתגלית יש משמעות גדולה הרבה יותר. "ראינו שלא רק תאים בכליה יודעים לחוש חמצן, אלא כל התאים בגוף. יש מאות ואלפי תהליכים שהגוף משתמש בהם כדי לסגל ולווסת את רמות החמצן שלו". לדבריו, אף שפותחו כמה תרופות מבטיחות, יעברו שנים עד שיתברר אם תגליות כאלה עתידות לשנות את חייהם של עשרות אלפי בני אדם.
בבולטימור אמר סמנזה, 63, שהוא ישן כשוועדת הנובל התקשרה אליו בפעם הראשונה. "כשהגעתי לטלפון היה מאוחר מדי", סיפר. הוא שב לישון אך הצליח לענות לשיחה השנייה משטוקהולם. לדבריו, סרטן הכליות עשוי להיות הגידול הממאיר הראשון שבו תרופה המבוססת על המחקר תהפוך את הכימותרפיה ליעילה יותר, והוא מקווה כי סוגי סרטן רבים אחרים יבואו בעקבותיו.
סמנזה דיבר במסיבת עיתונאים בבית הספר לרפואה באוניברסיטת ג'ונס הופקינס, והודה למורה לביולוגיה שלו, רוז נלסון, בתיכון "סליפי הולו" בניו־יורק. "היא נהגה לומר 'כשתזכה בפרס הנובל שלך, אני לא רוצה שתשכח שלמדת את זה כאן'", אמר המדען. "אני עצוב מאוד שהיא כבר לא בחיים ברגע הזה, כי אני יודע שהוא היה משמעותי מאוד בשבילה. היא הייתה ההשראה שלי. זו החשיבות של המורים, לגרום לניצוץ מהסוג הזה".
סטיבן מקנייט מהמרכז האוניברסיטאי הדרום־מערבי לרפואה של טקסס בדאלאס ציין כי התהליך שגילו שלושת החוקרים נפוץ בממלכת החיות, ואפילו נמצא בתולעים.
בשנה שעברה זכו ג'יימס אליסון מארה"ב וטסוקו הונג'ו מיפן בפרס נובל לרפואה לשנת 2018 על עבודתם באימונותרפיה, בשל הצלחתם בהפעלת מערכת ההגנה הטבעית של הגוף למאבק בגידולים.
עוד הוכרז השבוע על הענקת פרס הנובל לכימיה לשנת 2019 לשלושה מדענים שמחקרם הוביל להמצאת סוללות הליתיום־יון, שנמצאות בטלפונים סלולריים, במחשבים ניידים, בכלי רכב חשמליים ובעשרות מכשירים אקלטרוניים אחרים. הסוללות מסוגלות לאחסן אנרגיה שיוצרה ממקורות מתחדשים ובכך פותחות אפשרויות חדשות במלחמה בשינוי האקלים.
"לב הטלפון הוא הסוללה הנטענת. לב הרכב החשמלי הוא הסוללה הנטענת. ההצלחה או הכישלון של כל כך הרבה טכנולוגיות חדשות תלויה בסוללות", אמר אלכסי ירשאו, כימאי באוניברסיטת ניו־יורק שמחקרו מתמקד בסוללות ליתיום־יון.
פרס הנובל לפיזיקה לשנת 2019 יוענק לשלושה מדענים שקידמו את המחקר הקוסמולוגי בתחום מציאתם של חיים ביקום מחוץ לכדור הארץ. אתמול הוכרז על מתן פרס הנובל לספרות לשנים 2018 ו־2019 לאולגה טוקרצ'וק, סופרת פולנייה, ולסופר האוסטרי פיטר הנדקה. בשנה שעברה לא הוכרזו זוכים בפרס בעקבות שערוריית הטרדה מינית שזעזעה את הוועדה.
היום יוכרזו הזוכים בפרס נובל לשלום, וביום שני יוכרזו הזוכים בפרס בנק שוודיה למדעי הכלכלה לזכרו של אלפרד נובל לשנת 2019. הזוכים יקבלו את פרסיהם בטקסים בשטוקהולם ובאוסלו ב־10 בדצמבר, יום השנה למותו של אלפרד נובל בשנת 1896.
תרגם: אלחנן שפייזר
