הם עתיקים כמו החיים עצמם, אך מדענים אינם יכולים אפילו לקבוע בוודאות אם הם חיים. הם מוטמעים בתוך ה־DNA שלנו, מעצבים את הסאגה האנושית דרך שינוי ועמידות. אנחנו נוגעים במאות מיליונים מהם בכל יום. כאשר התפרצותו של נגיף הקורונה משבשת את חיי היומיום ודורשת אמצעי הכלה חסרי תקדים, כדאי לשאול שאלה בסיסית מאוד: מהם, בדיוק, וירוסים? ממה הם עשויים? מאיפה הם באו? ואולי הכי חשוב, מדוע הם מנסים להרוג אותנו?
סיפורם של הנגיפים מועבר בצורה הטובה ביותר באמצעות כמה מספרים מדהימים. לדברי קרטיס סאטל, וירולוג מאוניברסיטת בריטיש קולומביה, אנחנו מתקשים להבין את תכונותיהם הפיזיות של נגיפים. למשל, הגודל הזעיר שלהם. אם כל נגיף בגוף אנושי היה בגודל ראש סיכה, האדם הממוצע היה מתנשא לגובה 150 קילומטרים.
במחקר שנערך בשנת 2018, מצא סאטל שיותר מ־800 מיליון וירוסים נמצאים על כל מטר מרובע של כדור הארץ בכל יום ויום. בכף אחת של מי ים יש בדרך כלל יותר וירוסים ממספר האנשים באירופה. "רובנו נבלע יותר ממיליארד נגיפים בכל פעם שנלך לשחות", אמר סאטל. "אנחנו מוצפים בווירוסים".
מאמר משנת 2011 שפורסם בכתב העת Nature Microbiology העריך שיש 1×1031 (יותר מקווינטיליון, או 1 ואחריו 31 אפסים) וירוסים על פני כדור הארץ. לו היו מניחים את כולם בשורה הם היו נמתחים 100 מיליון שנות אור, או פי אלף מרוחב שביל החלב.
אפשר לחשוב על וירוסים כעל "מארזים מולקולריים", מסבירה פרופ' טרי שורס, מרצה לביולוגיה באוניברסיטת ויסקונסין באושקוש, והמחברת של כמה ספרים בנושא. "החבילות האלה צריכות להיות קטנות דין כדי להתחבר לתא, וכך לגרום לזיהום".
וירוסים הם סלילים של חומר גנטי שמכילים כמה מולקולות חלבון. הם נמצאים באמצע הדרך בין חי לדומם: אין להם תאים והם לא מייצרים אנרגיה באמצעות נשימה – הגדרה מרכזית לאורגניזמים חיים – מדענים רבים אינם רואים בהם חיים. עם זאת, ברגע שהם נכנסים לתא פונדקאי, נגיפים פועלים בדרכים שנראות לעיתים נדירות בטבע: הם "פורצים" למערכת של התא, ומשתמשים בה כדי ליישם הוראות גנטיות חדשות כדי לשכפל את עצמם במהירות מסחררת.
"אני מחשיב נגיפים לחיים, מכיוון שכאשר הם נמצאים בתא, הם התא", אומר אד ריביקי, וירולוג מאוניברסיטת קייפטאון. לדברי שורס, הנגיפים "אינם פעילים מטבולית", ו"חוץ מהיכולת שלהם להיכנס לתא בגוף חם, נגיפים הם נייחים". אולם ברגע שהנגיף מידבק לפונדקאי, "כל הגוף מוקדש לייצור צאצאים ויראליים", אמר סאטל. "זהו הנגיף החי".
מקורם אינו ודאי, אך הווירוסים השאירו את חותמם כמעט בכל החיים על כדור הארץ, כולל בני אדם. כ־8 אחוזים מהגנום האנושי הם ממקור ויראלי, כלומר שרידים של נגיפים קדומים שהידבקו אלינו. אבל הסיפור שלהם מתחיל הרבה לפני בני אדם. "אנחנו חושבים שהווירוסים היו שם ממש בהתחלה", אמר סאטל. "כל 'מרק קדמוני' שהוליד חיים, סביר שהוליד לצד זאת 'חיים' ויראליים בו זמנית".
מרבית הנגיפים מגיעים לידיעתנו מכיוון שהם גורמים למחלות. בשנים האחרונות חלו התפרצויות נרחבות של מחלות זיהומיות ויראליות, מ־SARS בתחילת שנות האלפיים, דרך האבולה במערב אפריקה ובמרכזה, ועד הקורונה כיום.
אבל יש גם וירוסים טובים. "כמעט כל הנגיפים אינם מזיקים לבני אדם", אמר ריביקי. אכן, וירוסים רבים מיטיבים עם בריאות האדם, או פוגעים באורגניזמים אחרים שבדרך כלל יזיקו לנו. יתרון נוסף: ספיגת הפחמן של אצות אוקיינוס, המסייעת לטיהור האוויר שאנו נושמים, מואצת מאוד על ידי וירוסים.
ויש להם יישומי בריאות נרחבים. מלבד חיסונים שמקורם בנגיפים מוחלשים, תחום הווירולוגיה המתפתח יוצר דרכים חדשות לטיפול במחלות כרוניות כמו סרטן. "וירוסים מסוימים משתכפלים בתאי סרטן אך לא בתאים בריאים, ולכן הטיפול באמצעותם עשוי לא להיות רעיל כמו הטיפולים המקובלים בסרטן", אמרה שורס.
ריביקי, שבילה את מרבית חייו המקצועיים בניסיון לפצח את סודות הווירוסים, אומר שהדבר המדהים ביותר בהם הוא כמה תעלומות יש סביבם עדיין. "הם האורגניזמים המגוונים ביותר בכוכב הלכת שלנו, מספרם עולה על מספרו של כל סוג יצור אחר – ואנחנו עדיין לא יודעים עליהם כמעט דבר".
