אז מתי יהיה סוף סוף חיסון? כמה עשרות חברות מסחריות ומוסדות אקדמיים ברחבי העולם מרוכזים כעת במשימת מחקר וייצור חיסון למניעת הידבקות מ- covid 19, אולם למרות המאמצים הקדחתניים, זה ייקח זמן. מרבית החברות נמצאות עדיין בשלב הפיתוח או בשלבי ניסוי ראשוניים, ורובן לא הגיעו אפילו לניסוי על עכברי מעבדה.
עם זאת, אחד הפיתוחים המתקדמים ביותר במירוץ אל החיסון, הוא תרכיב של החברה האמריקנית 'מודרנה'. על פי הודעת המכון הלאומי לבריאות בארה"ב, אתמול התקיים לראשונה ניסוי עם החיסון של מודרנה על מתנדבים אנושיים. הניסוי התקיים במכון לחקר הבריאות בסיאטל, והשלב הראשון בו צפוי לכלול 45 מתנדבים בגילאי 18 עד 55, ולארוך כשישה שבועות. המחקר בוחן מינונים שונים של החיסון שיוזרק למתנדבים כדי לוודא קודם לכן שהוא אינו מסוכן, ורק בהמשך, ייקבע גם עד כמה הוא יעיל נגד הדבקה. אתמול קיבלו ארבעה מתנדבים בסיאטל מנה ראשונה של החיסון, והיום יקבלו אותה ארבעה מתנדבים נוספים.
החיסון הזה, כמו גם פיתוחים עליהם עמלות חברות נוספות, התאפשר במהירות קצרה יחסית כיוון שהוא מבוסס על מחקרים קודמים שנערכו בנוגע לנגיפי הסארס והמרס. שניהם, כמו גם קורונה, הם בעלי צורה דומה – נגיפים כדוריים בעלי קוצים בולטים, הנקשרים באותה דרך לתאים אנושיים. בנוסף, ההתקדמות הגיעה גם בזכות מדענים סינים שפרסמו כבר בינואר את הרצף הגנטי של נגיף קורונה לכל דורש באינטרנט, ואפשרו את האצת המחקר בעניין.
ההערכה הרווחת לגבי המשך המחקר, היא כי גם אם ייקבע כי מדובר בחיסון בטוח וגם יעיל, הוא יהיה זמין לשימוש נרחב רק בעוד כשנה. עם זאת, על פי פרסומים בעיתונות האמריקנית, מודרנה מצטיידת כבר בחומרי גלם שיאפשרו לה לייצר מיליוני מנות חיסון לאחר שהניסויים יסתיימו והאישורים יינתנו.
פרופ' שי אשכנזי, דיקן בית הספר לרפואה באריאל, אופטימי למדי. הוא מגדיר את הניסויים בהם החלו השבוע בארה"ב כפריצת דרך. "זה חיסון מתוחכם. Rna שמקודד לחלבון ספייק, חלבון שהוא גורם האלימות העיקרי של הקורונה. אם הכול יילך חלק והגיעו כבר לבדיקה בבני אדם בקרב קבוצת הגיל של מבוגרים-צעירים, אני מקווה שתוך שישה חודשים כבר יוכלו להגיע לייצור המוני".
ובתוך המירוץ הבינלאומי של חברות מארה"ב, אירופה והמזרח הרחוק, יש גם זווית ישראלית: במכון ויצמן פותח תרכיב לטיפול באבולה, בשיטה שניתן ליישם גם לפיתוח חיסון נגד קורונה. ויותר מכך – במכון מיגל השוכן בקרית-שמונה הצליחו בתום ארבע שנות מחקר לפתח חיסון נגד קורונה בעופות, וכעת מנסים להתאים אותו לשימוש בבני אדם. פרופ' אשכנזי מסביר כי יתרון החיסון של מיגל הוא שהוא ניתן דרך הפה, "ואם זה יעבוד, יהיה הרבה יותר נוח לתת אותו למספר גדול של אנשים". גם כאן, במקרה של ניסויים מוצלחים, מעבר לייצור המוני יארך עוד מספר חודשים.
ומה לגבי תרופה?
מהמרכז הרפואי פדה-פוריה בטבריה נמסר בימים האחרונים כי מצבו של חולה הקורונה שמאושפז אצלם, נהג אוטובוס התיירים, השתפר מאוד. החולה היה הראשון בארץ להגיע למצב קשה בעקבות הידבקות בקורונה – והיה גם הראשון כאן לקבל את התרופה 'רמדסיביר' של חברת התרופות גיליאד.
גיליאד האמריקנית, טרם סיימה את הניסויים וטרם קיבלה את האישורים הרשמיים הנדרשים, ובינתיים מעניקה את רמדסיביר כ'טיפול חמלה' חינמי לחולי קורונה קשים בעולם. כך היא גם הגיעה לישראל. עם זאת, למרות ההשתפרות המבורכת, לא ניתן עדיין לקבוע בוודאות כי התרופה היא שהביאה להטבה במצבו של החולה בפוריה.
אשכנזי מתאר כי הטיפול העיקרי הניתן כרגע בבתי החולים לחולים הקשים, הוא בעיקר תומך – חמצן, נוזלים, הנשמה. בנוסף, בבית החולים איכילוב מנסים לפעול גם באמצעות שתי תרופות עיקריות שעובדות על מנגנונים שסביר כי יעזרו גם במקרה של נגיף הקורונה – "האחד הוא תרופה לאיידס, והשנייה היא הכלורוקווין שמונעת את ההישרדות של הנגיף בתוך התא. הרמדסיביר שניתנה בפוריה, פותחה בעבר נגד הסארס והאבולה. אף אחת משלוש התרופות לא הוכחה עדיין כיעילה לטיפול בקורונה, אבל יש להן מעט מאוד תופעות לוואי, וזה ניתן למקרים הקשים ורואים שגם מסייע בחלק מהמקרים". ולמרות ההתקדמות, גם פרופ' אשכנזי שב ומדגיש – "הנגיף בישראל עדיין הולך ומתפשט בעקומה מאוד תלולה, ולכן צעדי הבידוד החברתי הם נדרשים ויש להקפיד עליהם".
