ארבע שנים חלפו מאז שה"פייק ניוז" נבחר על ידי מילון אוקספורד למילת השנה, אבל הצירוף הלשוני הזה ממשיך לעשות בנו שמות גם בימינו אלה. הבעיה העיקרית: המוח שלנו שוכח לפעמים את מרכיב ה"פייק" במשוואה.
1. עודף היצע
פעם חיינו במשפחה גרעינית קטנה או בקבוצת אנשים מצומצמת וידענו מיהם זקני השבט, מי מאלה שמוסרים לנו מידע אמין ומי פחות. היום בכפר הגלובלי מספר ספקי האינפורמציה שלנו הוא אינסופי והיכולת שלנו לבחון את טיבם אפסית. מוחנו לא התכונן למבול שניתך עליו והוא משתגע.
2. המנוח
בשנת 1991 הופיע ספר אמריקני שטען שנלסון מנדלה נפטר אחרי צאתו מבית הכלא. בשנות האלפיים החלו אנשים ברשת להעלות את זכרו של פעיל זכויות הדרום האפריקני שמת בין כותלי הכלא. יש שנשבעו שהם זוכרים את הלווייתו. העובדה שמנדלה עוד היה בין החיים לא הפריעה להם. למעשה גם ג'ורג' בוש הבן דיבר באחד מנאומיו על מנדלה כמנוח. המידע השגוי שהצליח למחוק את המציאות העניק שם לתופעה – אפקט מנדלה.
3. העיוות
לפני שלוש שנים נפוצה בפייסבוק ידיעה על מציאת גופתו של רואן אטקינסון, הלא הוא מיסטר בין. למרות שלא עלתה כל ידיעה חדשותית בנושא, רבים שוכנעו שבעל הפרצופים המעוותים נכנע למלנכוליה. הידיעה הפכה ויראלית, מיליון לייקים נוספו לדף האומן שלו, והמונים חלקו ברשת את רגשותיהם הדואבים על מותו בטרם עת. גם לאחר שנודע כי הוא חי ונושם יש שעדיין לא בטוחים בעניין.
4. הנרטיב של החומה
מחקר באוניברסיטת פרינסטון הראה כיצד מבנה הרשתות חברתיות משפיע על יצירת זיכרונות קולקטיביים. קבוצה גדולה של אנשים הוזנה במידע זהה, ורק לאחר מכן חולקה לקבוצות קטנות. כל קבוצה קטנה כזו דנה עם חבריה במידע שקיבלה, ולכל אחת מהן נוצר נרטיב שונה לגמרי, למרות שהמידע הבסיסי היה זהה. דבר דומה קרה גם אחרי נפילת חומת ברלין עם אנשי המזרח ואנשי המערב, כאשר לכל "צד" הייתה גרסה משלו לאירועים.
5. מחיר הדמיון
הסיבה לכלל התופעות האלה נעוצה בעובדה שכל אירוע או חוויה ש"מתאפסנים" בזיכרון – בין אם זו מתקפת טרור או להבדיל יום החתונה, המאושר בחייך – עוברים עריכה שוב ושוב בחסות מנגנוני המוח שלנו. לא פלא ששיח על אירוע חדשותי שאירע ביום ראשון וסוחף את הרשתות החברתיות, מתרחק מאוד מהמקור בסופו של אותו שבוע.
עם חקר המנגנונים והבנת מערכות הזיכרון אנחנו מבינים שהעמעום הזה הוא מחיר שאנחנו משלמים על היכולת שלנו לדמיין. לבני אדם יש יתרון גם על הפרימטים הכי מפותחים, וזו העובדה שאנחנו יכולים לבנות במוח תרחיש של העתיד – לנסוע במרחב המנטלי לעבר, ולעשות את אותו הדבר בדמיון העתיד. וזה לא אומר לחזות את העתיד.
