הוא בין המוזכרים ביותר בתנ"ך, יש לו חלק חשוב בפולחן ובתרבות המזרח התיכון, שניים מענפיו מככבים על סמל המדינה והוא עומד במרכזו של מחקר גנטי ארוך שנים שנערך בישראל. חמישה דברים שלא ידעתם על עץ הזית.
1. מבין שבעת המינים זכה הזית, כמו החיטה, להיסמך למילה ארץ ("ארץ זית שמן"). היונה נשאה עלה זית בפיה כששבה אל נח בתיבה, דוד המלך מינה בעלי תפקיד ייעודיים לעצי הזית ולאוצרות השמן. לפי המתואר בתלמוד, שור שעטרה של זית לראשו צעד בראש שיירת מעלי הביכורים למקדש בירושלים, והזית גם שימש כיחידת המידה הבסיסית בענייני הלכה. בקיצור: מדד הפופולריות גבוה.
2. ממצא הזיתים הקדום בעולם התגלה כאן בארץ, באזור חוף הכרמל, ובו כמויות גדולות של חרצנים ומתקני בתי בד שמתוארכים לאלף החמישי לפני הספירה. עצי זית עתיקים מאוד ניצבים בגליל, בירושלים ובנגב, ותושבי הכפרים הסמוכים מוכנים להישבע שהם צומחים כאן עוד מהתקופה הרומית. אנשי כנסיית גת שמנים, למשל, מספרים שעצי הזית בחצר הכנסייה קשישים דיים עד כי היו עדים לבגידתו של יהודה איש קריות בישו.
3. במחקר ארוך שנים שמתבצע במכון וולקני מנסים החוקרים לערוך מיפוי גנטי של עצי הזית בישראל, או סוג של עבודת שורשים. המטרה היא לנסות לאתר את זני הבר שמהם טיפחו החקלאים הקדמונים את הזית שיושב לנו היום בצלחת, להבין מיהם אבות הזנים שמהם מתחיל הכול. כבר בסוף העשור הקודם החלו מובילי המחקר, ד"ר עוז ברזני וד"ר ארנון דג, לתור בארץ אחר עצי זית עתיקים ולקחת מהם דגימות גנטיות. הם ידעו שעצים כאלה, שיד החקלאי חובב ההכלאות וההרכבות לא נגעה בהם, מקרבים אותם לזנים המקוריים של ארץ ישראל.
4. לאה גולדברג כתבה בשירה היפה "על עצמי" כי: "זמני חרוט בשירי כשנות העץ בעיגולי וכשנות חיי בקמטי מצחי". בדרכה הפיוטית היא מדברת על היכולת שלנו לאמוד גיל של עץ לפי טבעות הגזע שלו. בזית זה עובד קצת אחרת: הטבעות לא מיוצרות באופן סדיר אחת לשנה, כך שקשה להשתמש בטבעותיו כדי להעניק לו גיל. בנוסף לזה, גזע הזית מתמלא עם הזמן בחורים וחללים כך שלא ניתן לתארך את ליבת העץ באמצעים הקיימים – פחמן 14 למשל. כל שנותר הוא להסתמך על הקוטר כדי לשער את גילו.
5. חוקרי המעבדה לא מסתפקים בשיטות גנטיות לבדן; הם נעזרים גם במה שמשאירים אחריהם חקלאים, מפיקי שמן ומושחי מלכים – חרצנים של זיתים. לתוך מכשיר טומוגרפיה ממוחשבת, מעין מיני סי־טי, מוכנסים בזה אחר זה, כשהם מושכבים על מצע ומודבקים אחר כבוד, חרצנים עתיקים וחרצנים בני זמננו. סריקה שלהם ואנליזה משולבת מעניקות לחוקרים עוד מידע על הזנים שניצבים מולם.
