1. ההפוגה מבני האדם, בה זכה הטבע בעקבות הקורונה, אינה הסיבה היחידה ליציאת בעלי החיים החוצה. השנה שהייתה ברוכה מאוד בגשמים, שינתה לחלוטין את כל מה שנראה, ולא נראה, לעין. הטבע ששפע מים וצמחייה, יצר תופעה של פיצוץ אוכלוסין בעולם החרקים, שעם כל-כך הרבה מזון יכלו לייצר לעצמם דור שני ושלישי. אולי בגלל זה בילו לצידנו בחודש האחרון כל-כך הרבה פשפשים.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– למה שהערוצים לא יפרסמו מקבצים של הטעויות ששידרו?
– נס או טעות בחישוב: המספרים המוזרים של הדו"ח הסרולוגי
– חמישה דברים שלא ידעתם על "זיהום אור"
2. בשנה שעברה, עוד לפני בהלת הווירוסים, הייתה תקופה בה דיברו כולם על רצנית אוליביה. פלישת הרצניות או מתקפת החיפושיות השחורות – כפי שנהנו לקרוא לתופעה ולזרוע קצת היסטריה – לא הייתה פלישה וגם לא מתקפה, אלא מין שמסתובב פה בדרך כלל והגשם כנראה עשה לו טוב. שלל תמונות "אימים" של נחילי חיפושיות שפשטו על מכה ומדינה והפכו למכת מדינה, הוצגו בתקשורת הישראלית אחרי שנצפו כמויות מכובדות גם אצלנו. אך ריבוי כזה אינו תופעה חדשה. בטבע יש כל הזמן מקרים של פיצוץ אוכלוסין לא צפוי.
3. חוקרי חרקים, אנטומולוגים, מכבדים לעיתים את החרקים שגילו בשמם. אוליביה למשל, זה מהרצנית, היה חוקר טבע צרפתי שיצא למסע בן שש שנים במזרח התיכון ואסף חומר מדעי עצום על עולם הצומח והחי באזור. בזכותו למשל התוודעו אנטומולוגים לחגב חרוטן קוני. למרות שזה אינו פשע, הצורך שיש לאנשים בטפיחה עצמית על השכם בקריאת חיפושית על שמם, זהו מעשה מאוד לא מקובל.
4. המדע מתקשה לאמוד את מספר מיני החרקים על פני כדור הארץ, כשההנחה הרווחת היא שכמה מיליונים טרם נתגלו. המגוון אדיר וניתן למצוא אותם בהרים בגבהים של כמה אלפי מטרים מעל פני הים או בעומק האדמה, בתוך עצים, במדבריות לוהטים ובאזורי מחייה מקפיאים. נראה שהיכולת שלהם לשרוד קשורה בגיל המופלג יחסית לשאר בעלי החיים האחרים, המאפשר להם לפתח יכולות הישרדות והסתגלות מיוחדות עם הזמן.
5. מדי שנה דנים בכינוס של החברה האנטומולוגית של אמריקה בהיעלמות המטרידה של החרקים המהווים חלק מהמארג האקולוגי שלנו, ושניים רק לצמחים בשרשרת המזון. מובן שידו של האדם קשורה בתהליך. חומרי הדברה, כריתת יערות, סחר במינים אקזוטיים – כן, יש דבר כזה – ועוד סיבות וגורמים. האדם שמעדיף אותם משופדים במוזיאון ופחות בגינת ביתו אולי לא מבין לעומק את חשיבותם – להאבקה שגידולי השדה תלויים בה, טיוב הקרקע, הדברה ביולוגית ופירוק חומרי דישון. מחקר שהתפרסם לא מזמן גילה שזחלים של עש השעווה – המשמשים בדרך כלל כפיתיונות לדגים – יכולים לאכול שקיות פלסטיק. פשפש יבשתי אחר זולל כמות עצומה של כנימות מזיקות. הם כמובן גם משמשים מזון למינים שונים. בקיצור, אנחנו צריכים אותם איתנו.
