לפני 60 שנה דרכה בשמורת טבע בטנזניה בחורה אנגלייה זהובת שיער והתיידדה עם שימפנזים. מחקרה פורץ הדרך שינה את כל מה שאנחנו יודעים על שימפנזים ועלינו, חמישה דברים שלא ידעתם על ג'יין גודול.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– הדרך ליציאה מהמשבר הכלכלי עוברת דרך הכשרות מקצועיות
– צה"ל צריך ללמוד מההיסטוריה ולהיות ערוך למלחמה מול חמאס
– הזקנים שביננו: הקורונה העלתה את המודעות לאוכלוסייה המבוגרת
1. לשמורת גומבה – סטרים שלחופי ימת טנגניקה, הגיעה ג'יין גודול עם תעודה מבית-ספר למזכירות. לולא התעקשה לפגוש את הפליאו-אנתרופולוג לואיס ליקי, מי שהתעניין בקופי-אדם – לא פחות משהתעניין בה, ספק אם היינו יודעים על השימפנזים את מה שאנחנו יודעים היום. ליקי, שהבין שג'יין לא מתכוונת להיענות לחיזוריו, הבין גם שתואר אקדמי לא נחוץ לחוקר שהוא מחפש כבר עשרים שנה. הוא ביקש חופש מכבלי המדע וברק בעיניים ולא הייתה מתאימה ממנה למחקר בטנזניה. בקיץ של שנת 1960 הוקם מחנה בלב השמורה. ג'יין מצאה לה צוק גבוה להשקיף ממנו על מושאי מחקרה, ועליו בילתה את רוב שעות היום. היא צפתה בהם אוכלים תאנים, מתופפים על גבי האדמה או רוקדים עם בוא הגשם. כל אחד מהם גם קיבל שם – מק'גרגור, גרמלין או דיוויד גרייבירד.
2. בבוקר גשום וזועף אחד, העפילה ג'יין במעלה מדרון סבוך. אז, במרחק 60 מטרים ממנה נגלה מחזה מפתיע. דיוויד גרייבירד תחב גבעול עשב ארוך לתוך קן של טרמיטים, משך אותו החוצה, הכניס את קצהו לפיו וטעם מהשלל. ג'יין הוכתה תדהמה. עד אז היה ידוע על בעל חיים אחד בלבד שמייצר לעצמו כלים – "אחד מחלקיה של ההגדרה המקובלת לאדם הוא 'יצור העושה כלים'", כתבה. ג'יין מיהרה לעדכן את ליקי במברק, והוא השיב לה בהשתאות: "עכשיו עלינו להגדיר מחדש כלי, להגדיר מחדש אדם, או לקבל את השימפנזים כבני אדם".
3. למרות הגילויים מעוררי ההשתאות שלה, ספגה גודול בתחילת הדרך גם עלבונות מצד הקהילה המדעית. אחרי שהדגימה את ממצאיה בכנס גדול, תיאר אותה אחד העיתונאים אותה כ"בלונדינית רזה שיש לה זמן רב יותר לקופים מאשר לגברים". המחקר שלה נתפס בעיני מבקריה כמעשי מדי, היא יצאה לטבע וצפתה בשימפנזים בסביבתם הטבעית ועוד קראה להם בשמות בניגוד לנוהג ליצור ריחוק בין החוקר לבין מושאי המחקר. ברבות הזמן חוקרים רבים הלכו אחריה.
4. כל עוד לא ראו את תגליותיה בעיניים קשה היה לשכנע את העולם בחשיבות המחקר. זמן לא רב אחרי הכנס נשלח לשמורה צלם הולנדי צעיר בשם הוחו ואן לאוויק שהתמחה בסרטי טבע. יחד הראו לעולם את גודל תגליותיה כשהיא נכנסת לא פעם לפריים, למורת רוחה ולשמחת הקהל הרחב. בינתיים, אהבת הטבע שפיעמה בשניהם הניצה אהבה אחד לשנייה. כשנסעה לבקר את משפחתה באנגליה הגיע מהוחו מברק ובו הצעת נישואין. בן אחד נולד לזוג על אדמת קניה לפני שנפרדו דרכיהם – כל אחד לטבע שמשך אותו – הוא לשמורת סרנגטי, היא לשימפנזים שלהם הקדישה את חייה. גודול נישאה מחדש, מאוחר יותר נפטרו הוחו ובעלה השני ממחלות.
5. למעלה מחמישה עשורים המשיכה ג'יין גודול לחקור ולפעול למען השיפנזים. בגיל 86 היא מסתובבת בעולם ומרצה, פעילה בעמותה שהקימה למען זכויות בעלי חיים ובשלוחות מכון ג'יין גודול בעולם, וכמובן מתחזקת דף פייסבוק שמאפשר לה לפעול ולהרצות גם בימי קורונה. "הבנת התנהגותו של השימפנזה לפרטיה", כתבה, "תסייע לאדם במאמציו לדעת יותר את עצמו".
