לפחות לפי הממצאים הארכיאולוגיים, כל בני האדם היו פעם ציידים-לקטים. לא בייתנו דגנים וקטניות, לא החזקנו במכלאות חיות משק, וברגע שהבטן התחילה לקרקר יצאנו לצוד וללקט – וכשאני אומרת לצוד וללקט אני מתכוונת שהגברים יצאו לצוד והנשים יצאו ללקט.
מאמרים נוספים באתר מקור ראשון:
לא משפט שדה: התחקיר על ברלנד עושה צדק
כך עקפה הכנסת את הממשלה בחוק האיים הירוקים
ניגוד עניינים מוסדי: נקודת העיוורון של היועמ"ש
החלוקה, לימדו אותנו היסטוריונים ואנשי מדע, הייתה מגדרית לגמרי – היא תביא קטניות, הוא יביא ממותה ובסוף הם ייפגשו במערה ויפצחו בעל-האש משפחתי. הסברים מיוזעים שונים ניתנו כדי להסביר את התופעה: הנשים אחראיות על הבאת ילדים וגידולם, ולכן הן אלה שמבצעות את מלאכת הליקוט של ירקות וצמחים חיוניים להתפתחות הצאצאים – מלאכה שלא מסכנת אותן. גברים לעומתם יכולים להרשות לעצמם להיעלם לכמה ימים ולקחת על עצמם סיכונים גדולים יותר שכרוכים בדרך-כלל בניסיון להרוג חיית בר נטולת רסן. גם ככה לא בונים עליהם לבייביסיטר.
מאמר שפורסם לפני כמה ימים בכתב העת Science Advances מצליח לערער על החלוקה שהשתרשה היטב בנראטיב הפרה-היסטורי. הסיפור מתחיל בשנת 2018 כשבמהלך חפירות ארכיאולוגיות בהרי האנדים בפרו, מצאו חופרים קבר עתיק ובו שרידי גופה בת 9000 שנה וערכת כלים ענפה שלא מביישת צייד מקצועי. הנחת המוצא של החוקרים היא שהציוד שנלווה למת בקבורתו הוא הציוד שליווה אותו בחייו ולכן הרי שגופת צייד לפנינו. חוקר העצמות של הקבוצה, ג'יימס ווטסון מאוניברסיטת אריזונה, קבע אז שמדובר בנקבה, ובדיקת חלבונים דנטלית שביצעו מאוחר יותר חוקרים מאוניברסיטת קליפורניה שבדיוויס אוששה את קביעתו. לאור אלה אישה בוגרת ציידת היא שקבורה על ההר.
הממצא המפתיע, הביא את החוקרים לשאול את עצמם, האם הגברת מלמדת על תופעה רחבה יותר או שהיא חובבת ציד יחידה שקצה בלקטות ולא מייצגת את חברותיה? לצורך מענה הם יצאו לבדוק מה קורה ב-107 אתרים ארכיאולוגיים בצפונה ובדרומה של אמריקה. 27 קברים שנמצאו בהם שמשו ציידים שחלפו מן העולם לאור כלי הציד שנקברו לצידם. 11 מתוכם היו נקבות, ארבעים אחוזים מהכלל. ניתוח סטטיסטי שנעשה עבור המחקר מראה שבין שלושים לחמישים אחוזים מהציידים באוכלוסיות פרה-היסטוריות כמו זו של הציידת בפרו היו נשים. רק בחברות ציידים-לקטים ואחרות שחיו מאוחר יותר להיות צייד משמעו להיות גבר.
"אנחנו מאמינים שהממצאים הללו מאד רלוונטיים לאור השיח העכשווי על אי-שיוויון בעולם העבודה שלנו", אמר רנדל האס, פרופסור לאנתרופולוגיה באוניברסיטת קליפורניה והמחבר הראשי של המאמר. "שיטות העבודה הסקסיסטיות הנהוגות בחברות מאוחרות יותר שבהן הייתה חלוקת עבודה מגדרית עלולות לגרום לאנשים לחשוב שאי שוויון בתנאי שכר או בקידום בין נשים לגברים הוא איכשהו משהו 'טבעי'. עכשיו לאור המחקר ברור לנו שחלוקה מגדרית בעבודה הייתה שונה לגמרי והרבה יותר שוויונית בעבר הרחוק של המין האנושי שלנו".
