מדענים צפו בצילומיהן של תמרות אבק – מעין סערות טורנדו חלשות נושאות חול, או "עלעולי אבק" – על מאדים פעמים רבות. כעת, לראשונה, הם הצליחו לשמוע אחת מהן. המערבולת פגעה ישירות בגשושית "פרסבירנס" של נאס"א, הפציצה אותה באבק, ולחשה קולות למיקרופון שהצוות כלל בחוכמה בין מכשיריה.
הנתונים שהוקלטו במפגש עוררו התרגשות: מדענים מודעים היטב להשפעה הגדולה שיש לאבק ממאדים על האקלים של הכוכב, וכן לאפשרות שהחלקיקים הזעירים יכולים גם להזיק למכשירים מדעיים על נחתות וגשושיות במאדים, לכסות קולטי אנרגיה סולארית שיוצבו שם עד שיהפכו לחסרי תועלת. חקר ההקלטות העגומות של הגשושית יוכל, לפיכך, לספק תובנות על השפעתו האפשרית של האבק על משימות ארוכות טווח על מאדים, ואולי אפילו על מבקרים אנושיים בכוכב הלכת בעתיד.
קולה של תמרת האבק, שפורסם השבוע לצד מאמר בכתב העת נייצ'ר קומיוניקיישנס, הוא עדין, מתפצפץ וקצבי, כמו רחש רדיו. אנשים בעלי דמיון עשויים להיזכר במשב רוח מרשרש בכפות דקלים. לאחר מכן ישנן כמה שניות של שקט, כשעין הסערה חולפת על פני הגשושית. הצליל חוזר לעוד כמה שניות כשקיר האבק של הטורנדו החלש מתערבל מעל פרסבירנס, ואז הכול נגמר. הדממה חוזרת למאדים.
לא היה זה בדיוק אירוע מזג אוויר קיצוני. למאדים יש אטמוספרה דלילה, בצפיפות של אחוז אחד מזו של כדור הארץ, כך שהסערות שם לא מייללות. עוצמת הרוח, גם אם היא מהירה, חלשה למדי. לגשושית לא נגרם כל נזק.
ובכל זאת, מידע רב הועבר לחוקרים ברעש הקל ובתמונות החזותיות ששלחה לכדור הארץ המצלמה שנושאת פרסבירנס. חוקרים מעריכים שרוחבה של תמרת האבק היה 25 מטר, וגובהה 118 מטר בערך – גדולה יותר מפסל החירות. "יכולנו ממש לשמוע פגיעות של גרגרי אבק בגשושית", הסבירה נעמי מרדוק, מדענית פלנטרית במכון להנדסת תעופה וחלל בטולוז ומחברת הדו"ח, "יכולנו לספור אותם".
תמרת אבק היא מעין תא סערה מיניאטורי: היא מפציעה בדרך כלל באמצע היום, כשאוויר חם עולה מעל פני השטח. מדען שידבר במונחים טכניים יותר יקרא לה "מערבולת הסעה עמוסה באבק". האבק אינו הגורם למערבולת, והוא רק נישא בכוחה.
לדברי מרדוק, לכידת קולה של תמרת האבק נובעת משילוב של מזל והכנה ראויה גם יחד. המיקרופון של הגשושית מקליט רצועות קול שנמשכות קצת פחות משלוש דקות, ועושה זאת שמונה פעמים בחודש בזמנים שנקבעים מראש, במועדים שבהם צפויות להתעורר תמרות אבק. מצלמותיה של הגשושית מכוונות כך שיגברו הסיכויים לחזות בתופעת הטבע. "אנחנו פשוט החזקנו אצבעות", אמרה מרדוק.
פרסבירנס הצליחה לצלם את תמרת האבק ולתעד את גודלה וצורתה, למדוד את הירידה בלחץ האוויר ואת שינויי הטמפרטורה, ולהקליט את קול הגרגירים שחלפו סביב הגשושית. "אני לא יכול לחשוב על מקרה קודם שבו כל כך הרבה נתונים מכל כך הרבה מכשירים תרמו לאפיון תמרת אבק יחידה", קבע ג'ון אדוארד מוורס, מדען פלנטרי מאוניברסיטת יורק, שסקר את המאמר החדש.
לדבריו, לצוות היה מזל: כל התצפיות חפפו זו את זו. "אילו המצלמה הייתה מצביעה לכיוון אחר או שהמיקרופון היה מתוזמן רק לכמה שניות לאחר מכן, חלקים מרכזיים בסיפור היו חסרים. גם במדע חשוב להיות בר מזל".
בזמן שצוות הפרסבירנס חגג את המפגש הסוער, מזג אוויר רגוע גרם לבעיה אצל כלי מחקר רובוטי אחר של נאס"א על מאדים: הנחתת אינסייט, שנחתה במרחק של יותר מ־3,000 קילומטרים מהפרסבירנס בנובמבר 2018, כוללת מכשירים לחקר ההתנהגות הסיסמית של כוכב הלכת. אינסייט שרדה כמה שנים מעבר למה שתוכנן במקור למשימה העיקרית שלה, אך כעת היא גוססת מכיוון ש־90 אחוזים מהלוחות הסולריים שלה מכוסים אבק. היא זקוקה לפגיעה ישירה של תמרת אבק, כי מערבולות כאלה מסוגלות לנקות את הלוחות.
"תמרת אבק היא כמו שואב אבק קטן שרוחש על פני השטח", הסביר ברוס באנרדט, גיאופיזיקאי פלנטרי במעבדה להנעה סילונית של נאס"א והחוקר הראשי של אינסייט. אבל הגשושית לא זכתה לביקור של ה"טורנדו" החביב שינקה את המערכות שלה. כרגע הגשושית מצליחה להפעיל סיסמומטר במשך שמונה שעות ברצף, אבל אז היא נדרשת לנוח שלושה ימים בזמן שהסוללות נטענות באור החלש שמצליח לעבור דרך האבק הרב: "אנחנו עדיין צולעים בשלב הזה", אמר המדען.
לדברי מרדוק, לתמרות האבק במאדים יש אופי לא צפוי, ומדענים פלנטריים גם לא יכולים לחזות מתי הכוכב האדום יחווה סופת אבק עולמית, כפי שקורה מעת לעת. "אין לנו הבנה טובה על האופן והמועד שבהם עולה אבק מעל פני השטח של מאדים", היא הסבירה. מרדוק מקווה שהמיקרופון שפיתח הצוות שלה, שממשיך להאזין לרחשי הפלנטה המדברית המרוחקת, יוכל לעזור לספק תשובות.
