מדענים להוטים ומעבדה נוצצת מחכים. דגימה מהאסטרואיד "בנו" (Bennu), שיכולה להיות מפתח להבנת היווצרות מערכת השמש וכוכב הלכת שלנו, אמורה להיחקר במרכז החלל ג'ונסון של נאס"א ביוסטון לאחר שתגיע לכדור הארץ בסוף ספטמבר. המטען היקר נמצא כעת על סיפון OSIRIS-REx, גשושית חלל אמריקאית ששוגרה ב-2016 לבנו, המקיפה את השמש במרחק ממוצע של כ-168 מיליון ק"מ.
שרוולים לבנים ארוכים תלויים מצידי קופסת המתכת והזכוכית הענקית בה תטופל הדגימה. מדענים יפרידו בין חלקי הסלע והאבק לצורך מחקר, תוך שמירה קפדנית של שאר החומרים עבור הדורות הבאים שיהיו מצוידים בטכנולוגיה טובה יותר – נוהל שהחל לראשונה במהלך משימות אפולו לירח.
"אנחנו לא מצפים שיהיה משהו חי, רק אבני הבניין של החיים", אמרה ניקול לונינג, אוצרת הדגימות הראשית של OSIRIS-Rex, ל-AFP. "זה באמת מה שהניע אותנו להגיע לאסטרואיד מסוג זה, כדי להבין מה היו הסימנים שאולי יצרו חיים במערכת השמש שלנו ועל כדור הארץ". ברגע שהגשושית תגיע ל"חדר נקי" של טקסס, תפקידה של לונינג יהיה לפרק אותה בזהירות ולהפריד את התכולה, כל זאת תוך שמירה על החומר שלא יזדהם.
– מקורות החיים –
החללית אמורה לנחות במדבר יוטה ב-24 בספטמבר, כשהיא נושאת כ-250 גרם של חומר – קצת יותר מכוס. השגתה הייתה כרוכה בפעולה בסיכון גבוה באוקטובר 2020: הגשושית באה במגע עם האסטרואיד למשך מספר שניות, ופיצוץ של חנקן דחוס נפלט כדי להעלות את דגימת האבק שנלכדה לאחר מכן. המשימה כולה הייתה בסכנה כאשר נאס"א הבינה כמה ימים לאחר מכן שהשסתום של תא האיסוף לא מצליח להיסגר, ומאפשר לשברים לברוח לחלל. אבל המטען היקר אובטח לבסוף לאחר שהועבר לקפסולה קבועה במרכז החללית.
הדגימות הראשונות שהובאו לכדור הארץ על ידי אסטרואידים בוצעו על ידי גשושיות יפניות בשנים 2010 ו-2020, כאשר האחרונות נמצאו מכילות אורציל, אחד מאבני הבניין של RNA – המקביל ל-DNA. הממצא העניק משקל לתיאוריה ארוכת שנים לפיה חיים על פני כדור הארץ אולי נזרעו מהחלל החיצון כאשר אסטרואידים התרסקו לתוך הפלנטה שלנו כשהם נושאים יסודות בסיסיים.
הקוסמוכימאית איב ברגר לא יכולה לחכות כדי להתחיל לעבוד על הדגימה מ"בנו". "הדגימות האלה לא פגעו בכדור הארץ. הן לא נחשפו לאטמוספירה שלנו. הן לא נחשפו לשום דבר פרט לחלל במשך מיליארדי שנים", אמרה. בסופו של דבר הם "יעזרו לנו לקבוע אם מה שאנחנו חושבים שהוא נכון, הוא באמת נכון", אמר ברגר.
לא רק שהדגימה של "בנו" עשויה להוסיף לידע שלנו על המרכיבים שהביאו חיים לעולמנו, אלא "אם נוכל להבין מה קרה כאן על פני כדור הארץ, זה יעזור לנו להבין גם גופים אחרים שבהם אנו עשויים לראות דברים דומים", הוסיפה. האם "בנו" יכול להביא משהו שלא נראה מעולם? "אי אפשר לדעת," אמרה ברגר. "בנו הוא תעלולן, אז נדע יותר בעוד כמה חודשים כשהדגימה תחזור – זה יהיה מרגש!"
