אנשים מעל גיל 50 הסובלים מחרדה עשויים להיות בסיכון גבוה עד פי שניים לפתח את מחלת הפרקינסון מאשר בני גילם אשר אינם סובלים מכך, לפי ניתוח מדעי חדש.
המחקר, שפורסם ב-British Journal of General Practice, בחן נתוני טיפול ראשוני מבריטניה. החוקרים השוו קבוצה של 109,435 אנשים בני 50 ומעלה שאובחנו עם אפיזודה ראשונה של חרדה בין 2008 ל-2018 עם קבוצת ביקורת של 987,691 אנשים ללא חרדה.
החוקרים אמרו כי מבין אלו שהשתתפו במחקר, 331 חולים עם אבחנה של חרדה פיתחו את מחלת הפרקינסון במהלך העשור, והחולה הממוצע שפיתח את המחלה עשה זאת 4.9 שנים לאחר אבחנת החרדה הראשונה.
לאחר התאמה לגיל, גורמי אורח חיים, מחלות נפש וגורמים נוספים, אנשים שסבלו מחרדה עדיין היו בסיכון גבוה פי שניים לפתח מחלת פרקינסון מאשר אלה ללא אבחנה של חרדה. מבין אלה שפיתחו את המחלה, הרוב היו גברים ובקבוצות סוציואקונומיות גבוהות יותר.
גורמים נוספים היו קשורים להתפתחות מחלת פרקינסון: החוקרים מצאו כי אלו שלקו בדיכאון, הפרעות שינה, עייפות, פגיעה קוגניטיבית, לחץ דם נמוך, רעד, נוקשות, פגיעה בשיווי המשקל או עצירות, צפויים לפתח את המחלה. אלו עם סחרחורת, כאבי כתפיים ובעיות בשתן היו בסיכון נמוך יותר לפתח אותה.
"חרדה לא נחקרת כמו אינדיקטורים מוקדמים אחרים של מחלת פרקינסון", אמרה אנט שראג, פרופסור למדעי המוח הקליניים במכון הנוירולוגיה של קווין סקוור של UCL, ומנהלת שותפה של המחקר. מחקר נוסף צריך להתייחס לחרדה, היא אמרה, בתקווה ללמוד כיצד לטפל טוב יותר במחלת פרקינסון בשלביה המוקדמים ביותר.
על פי המכון הלאומי להפרעות נוירולוגיות ושבץ, מחלת פרקינסון היא ההפרעה הנוירו-דגנרטיבית השנייה בשכיחותה בארצות הברית ומשפיעה על עד מיליון אמריקנים, אם כי הספירות משתנות ואבחון שגוי הוא דבר שכיח. המחלה מאובחנת לרוב בקרב בני 60 ומעלה, אומרת הסוכנות, אך עד 10% מהאנשים מאובחנים לפני גיל 50 וסימנים מוקדמים יכולים להישאר סמויים לעיניהם.
