חולה אפילפסיה "דיבר" תוך שימוש בכוח המחשבה בלבד, כך הודיעו שלשום (א') חוקרים באוניברסיטת תל אביב ובמרכז הרפואי בעיר ע"ש סוראסקי (בית החולים איכילוב).
המטופל דמיין שהוא אומר שתי הברות, ואלקטרודות שהושתלו במוחו העבירו את האותות החשמליים למחשב, שהשמיע את ההברות. תוצאות המחקר פורץ הדרך פורסמו בכתב העת היוקרתי Neurosurgery. הממצאים מציעים תקווה לאלה שאינם מסוגלים לדבר עקב מצבים כמו ALS, שבץ או פגיעה מוחית, אמרו החוקרים.
"בניסוי זה, לראשונה בהיסטוריה, הצלחנו לחבר את חלקי הדיבור לפעילות של תאים בודדים מאזורי המוח", אמר החוקר הראשי ד"ר אריאל טנקוס מבית הספר לרפואה ומדעי הבריאות באוניברסיטת תל אביב. "זה אפשר לנו להבחין בין האותות החשמליים המייצגים את הצלילים a" ו-'e'. כרגע המחקר שלנו כולל שני אבני בניין של דיבור, שתי הברות. כמובן שהשאיפה שלנו היא להגיע לדיבור מלא, אבל אפילו שתי הברות שונות יכולות לאפשר לאדם משותק לחלוטין לאותת 'כן' ו'לא'".
בשלב הראשון של הניסוי, כשאלקטרודות העומק כבר הושתלו, ביקשו החוקרים מהמטופל לומר שתי הברות בקול רם: "a" ו-"e" ותיעדו את פעילות המוח בזמן שהוא ניסח את הצלילים האלה. באמצעות למידה עמוקה ולמידת מכונה, החוקרים אימנו מודלים של בינה מלאכותית לזהות את תאי המוח הספציפיים שפעילותם החשמלית הצביעה על הכוונה, לומר את ההברות הללו.
לאחר שהמחשב למד לזהות את דפוס הפעילות החשמלית הקשורה לשתי ההברות הללו במוחו של המטופל, הוא התבקש רק לדמיין שהוא אומר "a" ו-"e". לאחר מכן, המחשב תרגם את האותות החשמליים והשמיע את הצלילים המוקלטים מראש של "a" ו-"e" בהתאם.
"המחקר שלנו הוא צעד משמעותי לקראת פיתוח ממשק מוח-מחשב שיכול להחליף את מסלולי הבקרה של המוח להפקת דיבור, ולאפשר לאנשים משותקים לחלוטין לתקשר שוב מרצון עם סביבתם", אמר טנקוס.
את המחקר ערך גם ד"ר עידו שטראוס מבית הספר למדעי הרפואה והבריאות של אוניברסיטת תל אביב ומנהל היחידה לנוירוכירורגיה פונקציונלית בבית החולים איכילוב. המחקר נתמך על ידי מענק ממשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה.
