נאס"א הודיעה אמש (רביעי) כי חריגות תקציביות ועיכובים אילצו אותה לבטל את פרויקט רכב הירח (רובר) אחרי שכבר הוציאה 450 מיליון דולר בפיתוחו, דבר שנחשב כישלון משמעותי בתוכנית חקר הירח של הסוכנות.
הרכב שנודע בשם וייפר (Volatiles Investigating Polar Exploration Rover – VIPER) נועד לחקור את הקוטב הדרומי של הירח בחיפוש אחר קרח וחומרים אחרים, ולסלול את הדרך למשימות מאוישות על ידי אסטרונאוטים אמריקנים במסגרת תוכנית ארטמיס בהמשך העשור.
"החלטות כאלה הן אף פעם לא קלות", אמרה ניקי פוקס, מנהלת שותפה של נאס"א במנהל משימת המדע. "אבל במקרה הזה, ההוצאות החזויות עבור פרויקט VIPER היו מביאות לכך שצריך לבטל או לשבש משימות רבות אחרות".
הרובוט הנייד, שנאס"א קיוותה שייכנס לתוך המכתשים המוצלים תמידית של הירח, היכן שמצבורי קרח מחזיקים מעמד במשך מיליארדי שנים, תוכנן, במקור, להיות משוגר כבר ב-2023. אבל בשנת 2022, סוכנות החלל האמריקנית ביקשה לעכב את השיגור עד סוף 2024 כדי לאפשר יותר זמן לבדיקות טרום טיסה של רכב הנחיתה – "גריפין", שסופק על ידי חברת אסטרובוטיק מפיטסבורג במסגרת התוכנית החדשה Commercial Lunar Payload Service – CLPS – (שירות מטען ירחי מסחרי) – מיזם ציבורי-פרטי משותף.
תאריך המוכנות לשיגור של הרכב הירחי התאחר עוד ועוד עד לספטמבר 2025, בעוד שהעלות הייתה צפויה לעלות ל-609.6 מיליון דולר. ג'ואל קרנס, סגן מנהל שותף למחקר במנהלת משימת המדע של נאס"א, הוסיף כי הקונגרס קיבל הודעה על החלטת הסוכנות. הרובר "הורכב לחלוטין" אך עדיין לא עבר בדיקות מסוימות שיאשרו שהוא יכול לעמוד בשיגור, בטיסה בריק של החלל ובטמפרטורות קיצוניות, אמר קרנס. אבל עדיין יתכן שניתן יהיה לעשות שימוש חוזר ברובר במשימות עתידיות, בכולו או בחלק ממרכיביו, אם נאס"א תוכל להגיע להסכם מתאים עם שותפים בתעשייה שעשויים להיות מעוניינים, הוא אמר.
אסטרובוטיק, ששיגרה בינואר את הנחתת פרגרין שלא הצליחה להגיע לירח, עדיין במסלול לשגור בסוף 2025, אך כעת היא תישא "סימולטור משקל" או משקולת כבדה במקום רובר של נאס"א.
קרנס התעקש שלמרות הכישלון, ארצות הברית לא מפגרת במרוץ החלל שלה מול סין, שביוני הצליחה להביא לכדור הארץ את הדגימות הראשונות אי פעם מהצד האפל של הירח. "אנו מברכים את סוכנות החלל הלאומית של סין על משימת ה-Chang'e-6 המוצלחת מאוד", אמר.
אבל הוא הוסיף כי על ידי שיתוף פעולה עם תעשיית החלל הפרטית במסגרת תוכנית CLPS, "אנחנו חושבים שתהיה לנו תוכנית מדעית חזקה יותר ויכולת נחיתה ירחית טובה יותר".
