האם סלעים מתכתיים גבשושיים במעמקי האוקיינוס האפלים ביותר יכולים לייצר חמצן בהיעדר אור שמש? חלק מהמדענים סבורים שכן, אך אחרים מטילים ספק בטענה כי מה שמכונה "חמצן אפל" נוצר במעמקי קרקעית הים החשוכה.
את המחקר ערך האקולוג הימי אנדרו סוויטמן וצוותו והוא פורסם ביולי האחרון בכתב העת נייצ'ר גיאוסיינס. התגלית ערערה הנחות יסוד רווחות על מקורות החיים בכדור הארץ והובילה לוויכוח מדעי עז. לממצאים הייתה גם השפעה על חברות כרייה השואפות לחלץ את המתכות היקרות הכלואות בתוך אותם גושים רב-מתכתיים.
החוקרים טענו כי גושי סלע מתכתי בגודל תפוח אדמה עשויים לייצר זרם חשמלי המספיק כדי לפרק מי ים למימן וחמצן, תהליך המכונה אלקטרוליזה. דבר זה עורר ספקות לגבי התפיסה הרווחת לפיה החיים הפכו לאפשריים רק לפני כ-2.7 מיליארד שנים – כאשר אורגניזמים החלו לייצר חמצן באמצעות פוטוסינתזה, תהליך הדורש אור שמש. "התגלית ממעמקי הים מטילה ספק במקורות החיים", אמרה האגודה הסקוטית למדעי הים בהודעה לעיתונות שפורסמה לצד המחקר.
מערכת אקולוגית עדינה
פעילים סביבתיים טענו כי קיומו של חמצן אפל מדגיש עד כמה הידע על החיים בחלקים העמוקים ביותר של הים מוגבל, וכי הוא מחזק את עמדתם לפיה כרייה במעמקי הים מציבה סיכונים אקולוגיים בלתי מקובלים. "גרינפיס ניהלה זה זמן רב קמפיין לעצירת כרייה במעמקי האוקיינוס השקט, בשל הנזק שהיא עלולה לגרום למערכות האקולוגיות הרגישות שם", מסרה הארגון הסביבתי. "לתגלית המדהימה הזו יש חשיבות דחופה לחיזוק הקריאה שלנו".
התגלית נעשתה באזור קלריון-קליפרטון, אזור תת-ימי עצום באוקיינוס השקט שממוקם בין מקסיקו להוואי וזוכה לעניין גובר מצד חברות כרייה. הגושים רב-מתכתיים פזורים על קרקעית הים בעומק של ארבעה קילומטרים מתחת לפני השטח, ומכילים מנגן, ניקל וקובלט – מתכות המשמשות בייצור סוללות לרכבים חשמליים ובטכנולוגיות דלות פחמן אחרות.
המחקר שהוביל לתגלית החמצן האפל מומן בחלקו על ידי חברה קנדית המתמחה בכרייה במעמקי הים, The Metals Company, שביקשה להעריך את ההשלכות האקולוגיות של החיפושים הללו. החברה ביקרה בחריפות את המחקר שערך האקולוג הימי אנדרו סוויטמן וצוותו, בטענה כי הוא רצוף "ליקויים מתודולוגיים".
מייקל קלארק, מנהל איכות הסביבה ב-The Metals Company, אמר ל-AFP כי הממצאים "נובעים ככל הנראה משיטות מחקר לקויות ומדע רשלני, ולא מתופעה שמעולם לא נצפתה בעבר".
ספקות מדעיים
הממצאים של סוויטמן התגלו כנפיצים, ורבים בקהילה המדעית הביעו הסתייגויות או דחו את מסקנותיו. מאז יולי, חמישה מחקרים אקדמיים השוללים את ממצאיו של סוויטמן הוגשו לבדיקה ולפרסום. "הוא לא הציג הוכחה ברורה לתצפיותיו ולהשערותיו", אמר מתיאס הקל, ביוגיאוכימאי במרכז GEOMAR הלמהולץ לחקר האוקיינוסים בעיר קיל, גרמניה. "נותרו שאלות רבות לאחר פרסום המאמר. כעת על הקהילה המדעית לבצע ניסויים דומים ולבחון האם ניתן לאשש או להפריך זאת".
אוליבייה רוסל, חוקר גיאוכימיה ב-Ifremer, המכון הצרפתי הלאומי למדעי האוקיינוס והטכנולוגיה, אמר ל-AFP כי "אין כל קונצנזוס על תוצאות אלה". "דגימות ממעמקי הים הן תמיד אתגר", הוא הוסיף, וציין כי ייתכן שהחמצן שנמדד היה למעשה "בועות אוויר כלואות" במכשירי המדידה.
הוא גם הביע ספק באשר ליכולת של הגושים, שגילן נאמד בעשרות מיליוני שנים, להמשיך לייצר זרם חשמלי, כאשר "סוללות מתרוקנות מהר יחסית". "כיצד ניתן לשמר יכולת לייצר זרם חשמלי בגוש מתכתי שבעצמו נוצר באיטיות רבה?" הוא תהה.
כאשר פנו אליו מ-AFP, סוויטמן ציין כי הוא מכין תגובה רשמית. "דיונים כאלו הם עניין שכיח מאוד במאמרים מדעיים, והם מסייעים לקדם את תחום המחקר", הוא אמר.
