האושר האישי
העולם מתפרק: אט אט נוטשים אותו אילי ההון, היוצרים הגדולים. על המשמר עומדת דאגני טאגרט, סגנית הנשיא לענייני מבצעים של חברת הרכבות. דאגני היא מסוג האנשים המוכשרים והאחראים, החיים בתחושה שהעולם מוטל על כתפיהם. ריכוזיות כלכלית, הלאמת רכוש על ידי השלטון, זה הכוח שדאגני נלחמת בו. תפקידה לדאוג שהרכבות ימשיכו לנסוע למרות הקריסה. אין כמו קריאה של ספר עב כרס בן מאות עמודים, המניחה אותך בתוך דיסטופיה מוצלחת הרבה יותר מזו שאנו חיים בה בימים אלה. במרד הנפילים ההרס אינו אלא מבוא לבניין חדש ומושלם שיוקם אחרי שהיסודות הרעים יתפוררו וייעלמו. גיבוריה של ראנד הם אחד משניים: אלים או בובות סמרטוטים. איין היא סופרת של עלילות מפוארות, בוראת עולמות ומחריבתם. מרד הנפילים כבש אותי בסערה גדולה בנעוריי וידע לרומם את הרוח ברגעים שהעולם הדתי־חרדי הנמיך אותה. על כך לעולם אודה.
מרד הנפילים/ איין ראנד / מאנגלית: יצחק אברהמי / ש. פרידמן 1960
חיותה דויטש
האישי הוא הרלוונטי
ז'אנר "ילדה מרקע עני, עם אישיות מלבבת, שחולמת להיות סופרת" הוא ז'אנר ותיק שלא נס לחו. בצדק. אלו בדרך כלל הספרים הכי טובים. זהו ספר שזכה למעמד של קלאסיקה. הוא מספר את סיפורה של הילדה פראנסי, בת דמותה של סמית', שגדלה במשפחה ענייה אך נחושה בברוקלין של לפני מלחמת העולם הראשונה. כרגיל ביצירות מעולות, הסיפור המאוד אישי הוא גם מאוד מעורר הזדהות ורלוונטי. המעמדות הגלויים והסמויים, פערי הדורות, היחס לנשים, התקווה לגאולה דרך השכלה, ובעיקר האהבה לספרים, שכל מי שהיה ילד קורא יזהה מיד. הכול שם. הספר הנהדר הזה דורש ריכוז. הוא מתנה אמיתית לימים של ישיבה בבית, ותזכורת לעונג הצרוף, הישן ההוא, של צלילה לתוך ספר למשך שעות, עד ששעון השבת מכבה את האור. עדיין לא קראתם אותו? איזה כיף לכם!
אילן גדל בברוקלין/ בטי סמית' / מאנגלית: טובה קשת / אור־עם 1988
גילית חומסקי
היכולת להיות לבד
אחת השאלות הנואשות ביותר של האדם היא כיצד ימצא אהבה. אריך פרום מעמיק את השאלה ואומר שהבעיה אינה במציאת מושא אהבה, אלא בשכלול היכולת של האדם לאהוב. לצורך כך הוא זקוק להיכרות מעמיקה עם עצמו, מוכנות לנתינה, התמסרות ותרגול, כמו בכל אמנות אחרת. באופן מפתיע, שעשוי להיות הזדמנות מופלאה בימים אלה, הוא טוען שהיכולת להיות לבד היא תנאי ללימוד אמנות האהבה: "היכולת להתרכז היא היכולת להיות לבד עם עצמנו – והיכולת הזאת היא בדיוק תנאי ליכולת לאהוב. אם אני קשור לאדם אחר משום שאינני יכול לעמוד על רגליי שלי, הוא יהיה לי מעין גלגל הצלה, אבל הקשר לא יהיה קשר של אהבה. הפרדוקס הוא שהיכולת להיות לבד היא תנאי ליכולת לאהוב".
אמנות האהבה/ אריך פרום / מאנגלית: א"ד שפי / הדר תשכ"ו
בכל סרלואי
האבסורד חוגג
שני דברים הדביקו אותי לספר עב הכרס הזה בכריכתו הדקה והנקרעת: ההתענגות על ההומור האבסורדי וההשתאות – במיוחד בתקופת הצבא – שהאבסורד הזה יכול להיות מציאותי לגמרי. בעצם שלושה: הבחירה בגיבור אמריקני ממוצא ארמי. אשורי למעשה, דובר ארמית. דוברי הארמית היחידים שהכרתי עד אז היו גיבורי התלמוד הבבלי. ארבעה: המלכוד כמובן. אחרי שהתוודעת אליו, אי אפשר עוד לראות את החיים אחרת בלעדיו. ג'ון (אראם) יוסריאן הוא קצין זוטר בטייסת אמריקאית בזמן מלחמת העולם השנייה. הוא עובר עלילות שונות ומשונות, שהמילה שכיום היא בשימוש־יתר, "הזיה", נאה להן. יוסריאן, שכל התנהלותו וצורת חשיבתו היא די יהודית בעצם, ממוקד בדבר אחד – להשתחרר כבר מהשירות ומהמלחמה הנוראה הזאת. אלא שיש בעיה: הסעיף בחוק (המומצא) קובע שרק משוגע יכול להשתחרר, ורק אם מילא טופס בקשה, אבל עצם מילוי הטופס מוכיח שהחייל לא משוגע, ולכן אינו יכול להשתחרר. מלכוד.
מלכוד 22/ ג'וזף הלר / מאנגלית: בני לנדאו ובני הדר / ביתן 1971
שמואל פאוסט
שמחת חיים מדבקת
מי שיצליח לשים יד על הספר הזה לא יוכל לעמוד כנגד שמחת החיים המדבקת של הגיבור אלכסיס זורבה, או כנגד תאוות השתייה והאכילה שלו, רדיפת הנשים האין־סופית והוולגריות שמאפיינות אותו והחיזור הפרוע שלו אחר אהובתו החדשה – בּוּבּוּלינה. וכל זה על רקע האי כרתים, בימים שעוד לא הפך למוקד תיירות. גם המספר, אינטלקטואל בן דמותו של הסופר, אינו מסוגל לעמוד כנגד הקסם האישי השופע של הבריון, שכל מעשיו, אופן דיבורו ואורח חייו מנוגדים לאידיאל הבודהיסטי־המעודן שהוא, האינטלקטואל, שואב אותם מתוך ספריו ושואף אליהם. הסרט שהופק לפי הספר הפך את אנתוני קווין לכוכב־עליון ואת המוסיקה של מיקיס תיאודורקיס ללהיט בינלאומי אדיר. למרות גילו, הספר, וכמובן זורבה היווני עצמו, לא איבדו מכוחם להלהיב את הקורא היום בדיוק כמו אז.
זורבה היווני / ניקוס קזנצאקיס / תרגום: חנוך קלעי / עם עובד 1958
חבצלת פרבר
גרגר הנפש
מקום של כבוד אני שומר בארון הספרים שלי ליצירותיו של יצחק אורפז, חתן פרס ישראל לספרות שנשכח במקצת ושלא בצדק. רשימת ספריו ארוכה, אבל אם אצטרך לבחור את הספר האחד והיחיד שאקח איתי לדרך, אבחר ב"מסע דניאל", גם אם אינו בהכרח הטוב שבספריו. זוהי יצירה אקזיסטנציאליסטית, מסע רוחני־ספרותי אל גרגר החול, שהוא גרגר הנפש של כל אדם המחפש משמעות. הרומן עוסק בקצין הלום קרב עוד בימים שטרם השתמשו במינוח הזה, הנאחז בגרגר החול כמו חבל הצלה כדי לעשות את מסעו הנפשי בחזרה משום מקום אל שום מקום. דניאל דרור מקים אוהל בחוף רידינג בתל אביב, אז חוף מבודד, ונושא את דרשתו. "מסע דניאל" הטרים את "הצליין החילוני" של אורפז. שני הספרים האלה לא התיישנו לטעמי, גם אם יהיה מי שיחשוב אחרת.
מסע דניאל/ יצחק אורפז / עם עובד 1969
ירון אביטוב
מכונות עם לב אדם
לא מעט ספרי מד"ב וסרטי מד"ב נכתבו על וירוסים שמכלים את האנושות, אך האנושות קמה על רגליה, בקושי, כדי להמציא את עצמה מחדש. זה בהחלט לא ספר כזה, אבל הוא כן ספר רלוונטי, שנכנס לעומק השאלה מה בעצם הופך אותנו לבני אדם ואת המכונות למכונות, האם זו רק הדרך שבה נולדנו – אנו מרחם אישה והם ממעין מדפסת תלת ממדית? ומה קורה כשיש מכונות המתנהגות כמו בני אדם, מפגינות אמפתיה, מפיצות רק טוב בעולם, ומנגד, כידוע, בני אדם שמתנהגים, לכאורה, כמו מכונות? איך אפשר לעשות סדר כזה בעולם? במיוחד כשמדובר בעולם קודר ורווי ייאוש, שבו רוב תושבי כדור הארץ עזבו אותו, ומה שנשאר מאחור אלו כמה גופים רופפים, אנשים חסרי ייחוד, אנדרואידים והרבה טינופת, ובכל זאת ריק דקארד אחד, המוהיקני האחרון, הדינוזאור האחרון, האנושי האחרון שמצליח, איכשהו, להפיח תקווה.
האם אנדרואידים חולמים על כבשים חשמליות/ פיליפ ק.דיק / מאנגלית: עמנואל לוטם / כתר 1995
עמיחי שלו
