החזרה להר סיני היא חזרה לברית גן עדן

את עיוננו לפרשת בחוקותי, החותמת את חומש ויקרא, אנו מבקשים לפתוח בהארה לפרשה הקודמת, פרשת בהר, הנקראת איתה פעמים רבות יחד. אנו סבורים שהארה זו תאיר באור חדש את פרשתנו.

מאז מעמד הר סיני, המוזכר בפרשת יתרו, עם ישראל עבר כברת דרך, הן מבחינה גיאוגרפית והן מבחינה רוחנית ולאומית. אך בפרשת "בהר סיני" שבה התורה ומחזירה אותנו למעמד המופלא והנשגב: וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה בְּהַר סִינַי לֵאמֹר. דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם כִּי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם וְשָׁבְתָה הָאָרֶץ שַׁבָּת לַה' (כה, א־ב). חכמי התלמוד שאלו על החזרה המפתיעה למעמד הר סיני, בשאלתם הידועה "מה עניין שמיטה אצל הר סיני". לדעתנו, פרשת "בהר סיני" מחזירה אותנו למעמד הר סיני כדי לחדש את הברית בין עם ישראל לנותן התורה. באופן דומה, אנו מבקשים לטעון, פרשת בחוקותי מבקשת להחזיר ולחדש ברית משמעותית אחרת, ברית גן עדן.

טעם הפרי

ביום השלישי לבריאה, הקב"ה מצווה את הארץ: "תַּדְשֵׁא הָאָרֶץ דֶּשֶׁא עֵשֶׂב מַזְרִיעַ זֶרַע עֵץ פְּרִי עֹשֶׂה פְּרִי לְמִינוֹ אֲשֶׁר זַרְעוֹ בוֹ עַל הָאָרֶץ" (בראשית א, יא). חכמי התלמוד מסבירים שמשמעות הביטוי "עץ פרי" היא "שטעם העץ יהיה כטעם הפרי".

אולם למרות הציווי האלוהי, הארץ אינה נשמעת לפקודת ה' והיא מסתפקת בפחות: "וַתּוֹצֵא הָאָרֶץ דֶּשֶׁא עֵשֶׂב מַזְרִיעַ זֶרַע לְמִינֵהוּ וְעֵץ עֹשֶׂה פְּרִי". כלומר, האדמה חטאה והוציאה מתוכה עץ שטעמו אינו כטעם הפרי. בגלל חטאה של הארץ, בשעה שהקב"ה מקלל את האדם על חטאו, מוסיף הקב"ה לקלל גם את הארץ: "אֲרוּרָה הָאֲדָמָה בַּעֲבוּרֶךָ".

בפרשתנו הקב"ה אומר לעם ישראל שגם לאחר שעם ישראל לא יקפיד ללכת בדרכי ה', כאשר יחזרו בתשובה הקב"ה יסלח להם מכוח הברית הכפולה שהוא כרת עמם. הברית הכפולה כוללת את הברית עם אבות האומה, וכן את הברית עם הארץ:

וְזָכַרְתִּי אֶת בְּרִיתִי יַעֲקוֹב וְאַף אֶת בְּרִיתִי יִצְחָק וְאַף אֶת בְּרִיתִי אַבְרָהָם אֶזְכֹּר וְהָאָרֶץ אֶזְכֹּר (כו, מב)

פרשנים רבים תהו על המשמעות של "ברית הארץ". במה מועיל זיכרון ברית הארץ לאחר שהזכרנו את ברית האבות?

חטא הארץ בפרשת בראשית הוא שיקוף לחטאי עם ישראל. בשעה שעם ישראל חוטא, כל המציאות כולה – כולל הארץ עצמה, נופלת בתהומות החטא. לכן גם הארץ, כמו האדם, נענשת בחומרה רבה, וכפי שהתורה מעידה בשם אומות העולם: "וְאָמְרוּ כָּל הַגּוֹיִם עַל מֶה עָשָׂה ה' כָּכָה לָאָרֶץ הַזֹּאת מֶה חֳרִי הָאַף הַגָּדוֹל הַזֶּה" (דברים כט, כג).

פרשת בחוקותי עוסקת בתיקון חטא הארץ מספר בראשית. בפרשתנו א־לוהים מבטיח שאף שהארץ תלקה בעבור ישראל, קיימת ברית שלעולם לא תיפגם. זיכרון זה של ברית הארץ יעלה לרצון לפני ה', ובזכותה עם ישראל ייגאל.

פרשת בחוקותי מתכתבת בהנגדה לפרשת בראשית. אם בפרשת בראשית הארץ קלקלה, בפרשת בחוקותי הארץ מתקנת. בפרשתנו הארץ חוזרת למצבה הראשוני בגן עדן, קודם חטאו של אדם הראשון.

חיות צמחוניות

בתחילת פרשתנו התורה מבטיחה שאם עם ישראל ילך בדרכי ה', מובטחת לו רשימה ארוכה של ברכות:

וְנָתַתִּי גִשְׁמֵיכֶם בְּעִתָּם וְנָתְנָה הָאָרֶץ יְבוּלָהּ וְעֵץ הַשָּׂדֶה יִתֵּן פִּרְיוֹ. וְהִשִּׂיג לָכֶם דַּיִשׁ אֶת בָּצִיר וּבָצִיר יַשִּׂיג אֶת זָרַע וַאֲכַלְתֶּם לַחְמְכֶם לָשֹׂבַע (כו, ד־ה).

את סדרת פסוקי הברכה יש להבין בהתאם ליסוד שכתבנו. בעולם שבו לא יורדים גשמים בעיתם, למקיימי המצוות ירדו גשמים כתיקונם. בעולם שיש בו סכסוכים ומלחמות, שומרי התורה ישבו לבטח בארצם. בעולם שיש בו רעבים וגם צמאים, באוהבי ה' יתקיים הפסוק "ואכלתם לחמכם לשובע". ברכת ה' לעמו היא הזדמנות לחזור אל המציאות הבראשיתית של גן העדן, מציאות של הרמוניה טבעית מושלמת.

החזרה למציאות שקודם החטא באה לידי ביטוי בפסוק נוסף מסדרת הברכות. התורה מבטיחה לנו: "וְהִשְׁבַּתִּי חַיָּה רָעָה מִן הָאָרֶץ" (כו, ו). התנאים נחלקו בשאלה מה המשמעות של השבתה זו. לפי דעה אחת, הכוונה היא שהחיות הטורפות יפסיקו לטרוף ויהפכו לצמחוניות. משמעות דבריהם היא שהתורה מבטיחה לעם ישראל שאם יקפיד על שמירת מצוות, תתחולל חזרה אל המציאות הטבעית שהייתה בשעת בריאת העולם, קודם הנפילה והחטא של האדם הראשון.

המציאות הטבעית קודם החטא הייתה שבעלי החיים לא פגעו זה בזה וכולם ניזונו מן הצומח, כפי שנאמר: "הִנֵּה נָתַתִּי לָכֶם אֶת כָּל עֵשֶׂב זֹרֵעַ זֶרַע… לָכֶם יִהְיֶה לְאָכְלָה. וּלְכָל חַיַּת הָאָרֶץ וּלְכָל עוֹף הַשָׁמַיִם… אֶת כָּל יֶרֶק עֵשֶׂב לְאָכְלָה" (בראשית א, כט). לאחר חטא אדם הראשון המציאות השתנתה לחלוטין. הקב"ה שינה את הדי־אן־איי הפנימי של בעלי החיים וגרם להם לרצות לטרוף זה את זה. חטא האדם השחית את כל המציאות כולה.

הברכה של "והשבתי חיה רעה מן הארץ" היא בשורה והזמנה מחודשת לחזור אל המציאות האידיאית והשלמה, זו שנועדה להיות בתחילת בריאת העולם. כדברי הנביא ישעיה: "וְגָר זְאֵב עִם כֶּבֶשׂ וְנָמֵר עִם גְּדִי יִרְבָּץ… וּפָרָה וָדֹב תִּרְעֶינָה יַחְדָּו יִרְבְּצוּ יַלְדֵיהֶן וְאַרְיֵה כַּבָּקָר יֹאכַל תֶּבֶן. וְשִׁעֲשַׁע יוֹנֵק עַל חֻר פָּתֶן" (ישעיה יא, ז-ח).

*

ספר ויקרא, שנסיים לקרוא השבת, נתפס כמרוחק ומנותק משגרת חיינו בימינו אלה. במסענו גילינו את השותפות שלנו בקריאה אל הקודש, הטהרה וקרבת ה' שאנו פוגשים במשכן ובמקדש, בארץ ישראל, בקהילה ובתוכנו.

אנו נפרדים בתודה מראשי מכינת לפידות אמונה, הרב ניר יהודה וניצנית ריקלין, שדבריהם ליוו אותנו במהלך חומש ויקרא, ומקדמים בברכה את הרב ד"ר רפאל פוירשטיין, נשיא מכון פוירשטיין, שעיוניו ילוו אותנו במהלך חומש במדבר