לליגה הלאומית בכדורסל, הליגה השנייה בישראל, תצטרף ב־8 באוקטובר קבוצה חדשה: מועדון הכדורסל עוטף דרום, שייצג את יישובי הנגב המערבי, וגם ישמש כקבוצת פיתוח של כדורסלנים צעירים, חלקם בשירות צבאי, המשחקים בנבחרות הנוער והעתודה של ישראל. יו"ר הקבוצה ומי שדחף אותה לצאת לדרך הוא אלוף במילואים טל רוסו, והיזם הוא עמית גל, מנהלה המיתולוגי של הפועל גליל עליון. "עמית העלה לפני תשעה חודשים את הרעיון להקים קבוצת כדורסל בעוטף", מספר רוסו. "אני לקחתי אותו קדימה והפכתי אותו למעשי, יחד עם איגוד הכדורסל ומנהלת תקומה".
במשך השנים, אומר רוסו, הוא הבחין בתרומה החברתית של קבוצת הפועל גליל עליון לאזור הגליל כולו. "הבנתי שזה בדיוק מה שצריך לעשות גם בעוטף עזה", הוא מסביר. "בשלב הראשון פניתי לאיגוד הכדורסל כדי לראות אם אפשר לעשות כאן משהו אחר, כי עד היום מעולם לא קמה קבוצה שהשתלבה מיד בליגה השנייה. קיימנו כמה ישיבות עבודה, וכמה קבוצות אחרות בליגה התנגדו למהלך. הסברתי שאסון כמו 7 באוקטובר מעולם לא קרה ובמקרה הזה צריך לפעול אחרת, והם הבינו שאחרי האירוע הטראומטי חייבים לעשות הכול כדי לעזור לשיקום".
איגוד הכדורסל העביר בהמשך החלטה רשמית לשיבוץ הקבוצה החדשה כקבוצה ה־14 בליגה הלאומית, והוא ילווה את הפרויקט בפועל עם מעטפת מקצועית, תוכנית כושר, תזונאי וליווי מנטלי. חלק משחקני הקבוצה יתכוננו בה לקיץ הבא, שבו נבחרת הנוער הישראלית תתמודד באליפות העולם. "רוב הקבוצה בנויה מספורטאים מצטיינים בצבא, וחלק מהפעילות שלהם תהיה עזרה לקהילה ואימון צעירים בעוטף", מסביר רוסו. "בהמשך נקים גם קבוצות נערים ונוער, ונקדם את הכדורסל באזור כולו בתקווה למשוך אנשים מכל המרחב להגיע למשחקים".
הקבוצה תתאמן ותשחק באולם בקיבוץ מגן, אולם שבו 500 מושבים עם אפשרות להרחבה, שעבר בחודשים האחרונים שיפוץ כדי שיותאם לדרישות מנהלת הליגה. "תמיד הבטחתי לעצמי שלא אבקש כסף מאיש, אבל בשביל הקבוצה חרגתי מהעיקרון הזה", אומר רוסו. "יש הרבה אנשים טובים שעוזרים לנו, ואני פועל בהתנדבות מלאה ותורם כסף בעצמי. בתקופה האחרונה גייסתי נותני חסות ותורמים להשקעות חד־פעמיות, למשל לשיפוץ האולם. אנחנו בונים את התקציב והקבוצה עצמה, ונמצאים קצת בפיגור, אבל נדביק אותו". את משחק הליגה הראשון תקיים הקבוצה בהיכל בגין באילת ב־8 באוקטובר מול עירוני אילת, שנשרה מליגת־העל. משחק הבית הראשון יתקיים ב־22 באוקטובר.
"לתת תקווה והתחדשות"
מי שיוביל את המיזם מבחינה מקצועית הוא שחקן נבחרת ישראל לשעבר ויוצא סיירת מטכ"ל ברק פלג, שנעשה בשנים האחרונות למאמן מוערך. בעונה החולפת נאלץ פלג לנדוד ברחבי הארץ עם קבוצתו, הפועל גליל עליון, בשל המצב הביטחוני בצפון. "קשה להחזיק קבוצה במצב כזה, אבל שמחתי לראות את התקווה שהמשחקים נתנו לאנשים. הם שמחו לראות שהפועל עדיין קיימת ופועלת", משתף פלג. "על המיזם בעוטף שמעתי בפעם הראשונה חודשיים אחרי 7 באוקטובר. כבר אז אמרו לי שזה מתאים לי ושאני צריך לעשות את זה, אבל בשלב הזה העניין היה עדיין תיאורטי".
אחרי שהאיגוד אישר רשמית את המיזם, במהלך יולי, הגיש רוסו לפלג הצעה רשמית לאמן את הקבוצה בשנתיים הקרובות. "אז עוד הייתי במשא ומתן מול גליל עליון", מספר פלג. "לא הייתי בטוח שאני רוצה להמשיך אבל גם לא הרגשתי בנוח לעזוב אותם. הודעת טקסט לקונית שקיבלתי מהם גרמה לי להבין שהעסק שלי שם נגמר. בנוסף ויתרתי על כמה הצעות נוספות בליגת־העל שפחות עניינו או ריגשו אותי, והחלטתי להצטרף".
לפני כמה שבועות ארז פלג את ביתו בציפורי ועבר עם אשתו וארבעת ילדיו לעין־הבשור בעוטף, שם גם גרים כרגע השחקנים בשני בתים גדולים שהושכרו עבורם. הם מתאמנים פעמיים ביום. "מרכז החיים שלנו והמשפחות שלנו נמצאים בצפון, והמעבר מטלטל למדי", מודה פלג. "קפצנו ראש לתוך העניין ואנחנו עדיין מנסים להתאקלם. אבל חייבים לתת תקווה ותחושה של התחדשות לאזור כולו. כרגע אני מתמודד עם הקשיים, לא מסתכל אחורה ועסוק בעשייה".
עוזר המאמן של פלג הוא חן קראוניק, בנו של אריק קראוניק, רכז הביטחון של בארי שנרצח ב־7 באוקטובר. חן שיחק כדורסל בהפועל באר־שבע, אבל מאז הטבח הפסיק והחליט להצטרף לזמן מה לאימון ולתרום לקבוצה החדשה. מנכ"ל הקבוצה הוא עמוס אריאל, כדורסלן עבר בהפועל בארי וכיום אחד מעובדי בית הדפוס של הקיבוץ. לפני 15 שנה הייתה הפועל בארי הקבוצה האחרונה שייצגה את האזור באחת משלוש הליגות הגדולות. לחבר בהנהלה מונה שחקן העבר המצטיין ליאור אליהו, שהסכים גם הוא להתגייס למאמץ המשותף.
מבחינה מקצועית החלה הקבוצה את דרכה מאוחר למדי. עד השבוע שעבר היו לפלג רק שישה שחקנים לעבוד איתם: השאר עדיין היו בטירונות. "זו הפעם הראשונה שאני מקים מועדון מאפס", אומר פלג. "מעולם לא האמנתי שאעסוק בגיוס ספונסרים או אכבס לשחקנים את הבגדים, כי אנחנו עדיין לא מאורגנים מספיק וחסרים גם אנשי צוות. התחלנו את הכול בפיגור עם לוחות זמנים לא הגיוניים, ובמקביל הוחלט שהשנה הקבוצה לא תוכל לעלות או לרדת ליגה, מה שייתן לנו מרחב תנועה ואפשרות להשתפר. אנחנו מחפשים עכשיו שני זרים להחתים לקבוצה, עוד משימה לא פשוטה, אבל זה יקרה. ניצור כאן את החיבור ונהפוך לקבוצת כדורסל טובה".
התוכנית כוללת גם הקמת מחלקת נוער?
"כרגע יש כאן מחלקת נוער של המועצה האזורית אשכול שנפגעה מאוד מהמלחמה, כי רבים מהצעירים ששיחקו בה עזבו או לא חזרו עדיין. אני מאמין שהקבוצה תהפוך למקור גאווה ומודל לחיקוי, מה שיוביל הרבה ילדים להתחיל לשחק. אני שמח שהמיזם מושך הרבה תשומת לב באמצעי התקשורת ומאמין שבהמשך גם נצרף לקבוצה שחקנים מקומיים שיתאימו לרמה".
אתה והמשפחה מרגישים בטוחים בעוטף?
"כרגע אני מרגיש שזה המקום הכי בטוח בארץ, למרות שיש כאן רעש תותחים של צה"ל כל היום וכל הלילה, וזאת עובדה שצריך להתרגל אליה. אין ספק שהאזור בטראומה. אין יום שאני לא חושב על החטופים והחטופות שנמצאים לא רחוק מכאן, ואסור לתת לזה להישכח. לדעתי לא יהיה שיקום מלא עד שכולם יחזרו".
רוסו, שעסק בספורט תחרותי בצעירותו כשחיין בכפר־הנשיא וככדורסלן בגליל עליון לפני הקריירה הצבאית שלו, מבקש לבנות את המועדון כגוף שיפעל שנים רבות. "בשלב מסוים נצטרך להחליט אם נרצה שהקבוצה תהפוך לקבוצה תחרותית שמתמודדת על אליפות בליגת־העל או שתמשיך כקבוצת פיתוח של נבחרת העתודה", אומר רוסו. "בכל מקרה אני רואה בזה פרויקט להרבה שנים קדימה. מאז 7 באוקטובר אני יומיים בשבוע באזור העוטף ויומיים בצפון הארץ, עוזר לקדם מיזמים חברתיים ועושה כל מה שאפשר. אני מרגיש שקבוצת הכדורסל מעוררת תחושת תקומה ומביאה אנרגיה לעשייה. היה לנו כאן משחק אימון ראשון לפני שבועיים, ואנשים היו עם דמעות בעיניים".
