תגית: סיפורים מהישיבה

כל שנה השבת בכפר הנוער עשתה אותנו מאושרים. חוץ מפעם אחת שהכאיבה מידי

איך נתקפתי קנאה שכרסמה אותי באחת ואיימה להוציא אותי מן העולם

רק שראש הישיבה לא יראה את כרוניקות. לא בא לי שיצעק עליי שיש לי ספרים חילוניים

מפגש אקראי ומפתיע עם האלטער של הישיבה

עד שכבר הרגשתי איזו אתחלתא דגאולה, הבנתי פתאום שזו סך הכול עוד עסקה, יש שיאמרו מוצדקת

יום הזיכרון בישיבות החרדיות יכול היה להיות אחרת, אם רק מישהו היה רוצה בכך

קשה זיווגן של ישראל, ויש כאלה שקשה להם יותר. כך או כך תמיד כדאי לומר שירה, ולפעמים זה גם עוזר

רק לא מזמן למדתי בעל פה את סדר החודשים הלועזיים. כן, אני יודע שזה משונה, אבל מה לעשות?

איך הופך בחור ישיבה למבקר קולנוע באחד העיתונים הנחשבים, ולמה הוא כותב בשם בדוי

החיים בישיבה מושתתים במידה כזו או אחרת על התנהגות העדר, תעשה מה שכולם עושים ואל תשאל יותר מדי שאלות