ימי המלחמה הביאו לגילויי הזדהות ותמיכה של יהודי אמריקה. אבל מאז שובי מניו־יורק אני תוהה לעצמי אם הם ימשיכו לעמוד ...

פתאום הבנתי שרגעי הסיום של מלכה בבית הספר מכוננים יותר משל כל ילד אחר. לא רק היא נפרדת ממנו, אלא ...

מאז פרוץ המלחמה עמלתי ליצור חיבור של שותפות גורל, לב הפונה ללב. אז אחיותיי מהמגזר החרדי, יש לי הצעה חשובה ...

זה לא היה התור הרגיל והמוכר, שרוך נחשי שמשתרך לאורכו של מסדרון, וחבריו עומדים בזה אחר זה בהמתנה שהאדם לפניהם ...

איך עשיתי לעצמי את זה. איך לא ידעתי לומר שאולי כבדה עליי האחריות הזו, האחריות להבין יותר את העולם

כך גיליתי מדוע האינטנסיביות המטורפת שמאפיינת את ביקורי בארצות הברית של אמריקה משרה עליי רוגע מופלא

בשבוע הקרוב אצא למסע בארצות הברית. מראש התבקשתי, יחד עם שאר החברים, להקשיב יותר ולדבר פחות. האם אצליח?

פעם חשבתי שהמדינה חייבת לי הכול. אבל הכול. היום אני אומנם לא מסירה אחריות מהממונים, אבל הבנתי שאף אחד לא ...

יש לנו כישראלים מנהג מעצבן: לשמוע על אנטישמיות מתגברת בעולם, ובאינסטינקט מודאג ומעט מתנשא לומר: "אז שיעלו לארץ"

תחושת המתח הקבועה והמפגשים היומיומיים עם השכנים העצימו בשדרות אהובתי את הרגישות לזולת. יום אחד עוד אשוב אליה