שיר השבוע: רַק לִי תּוּת
יֵשׁ תּוֹלַעַת שֶׁרוֹצֶצֶת אֶת הַתּוּת שֶׁכְּבָר כָּתוּת, יֵשׁ בִּפְנִים יָד שֶׁרוֹחֶצֶת יָד רוֹחֶצֶת אֶת הַתּוּת
יֵשׁ תּוֹלַעַת שֶׁרוֹצֶצֶת אֶת הַתּוּת שֶׁכְּבָר כָּתוּת, יֵשׁ בִּפְנִים יָד שֶׁרוֹחֶצֶת יָד רוֹחֶצֶת אֶת הַתּוּת
אִם לָאָדָם יֵשׁ רֹאשׁ עַל צַוָּאר הוּא מֵבִין שֶׁאֵין זֶה אוֹתוֹ דָּבָר לִדְרֹשׁ שֻׁתָּפוּת – וְלִדְרֹשׁ מֵאָדָם לְהָסִיר אֶת הָרֹאשׁ
כְּאִלּוּ כָּל שׁוּלַיִם שְׁאוֹל וְכָל אֵם דֶּרֶךְ הִיא שְׁלוּלִית וְכָל פָּנָס הוּא אַפְלוּלִית וְהַשָּׁמַיִם אַלְכּוֹהוֹל וְהַשְּׁתִיָּה-כַּדָּת כְּלָלִית
הֵם-הֵם סָרְקוּ בְּשָׂרוֹ בְּמַסְרְקוֹת בַּרְזֶל עַד מָצְאוּ רְבָב כְּשָׁלָל רַב, וּבְשִׁבְעָה יְתָרִים לַחִים לְכָדוּהוּ וַיַּחַל. סָגְרוּ עָלָיו יְהוּדָה וְדָן אֲשֶׁר ...
נַצְבִּיעַ שׁוּב וָשׁוּב וָשׁוּב בְּהַפְצָצַת שָׁטִיחַ. נַצְבִּיעַ לְאוֹתוֹ דָּבָר וְאֶת הָרֹאשׁ נָטִיחַ בְּסֶלַע קִיּוּמִי אַכְזָר שֶׁל הַצְבָּעָה קְבוּעָה וּבְאָבִיב רַב־עוֹנָתִי ...
בָּלוֹן וּפִצּוּץ וּבָלוֹן וּפִצּוּץ. בָּהָאא' לֹא הִקְשִׁיב כְּשֶׁאָמַר לוֹ חָמָאסְנִיק תַּרְגִּיעַ. הוּא שָׁם קָצוּץ
זֶה לֹא עִנְיָן תֵּאוֹרֵטִי רָחוֹק. זֶה בּוֹעֵר. זֶה עוֹלֶה שָׁלָב: מִי עֶלְיוֹן בְּשִׁלְטוֹן הַחֹק – הַחֹק, אוֹ מִי שֶׁחוֹלֵשׁ עָלָיו?
הָיְתָה קוֹאָלִיצְיָה, הָיָה לָהּ מַצְלִיף. לְאַנְשֵׁי אוֹפּוֹזִיצְיָה נִמְצָא תַּחְלִיף. וְהָיָה, בְּמִנּוּי מַלְכוּתִי, גַּם מַדְלִיף
שְׁאַג, הַגּוּר הַצָּעִיר, וְעַטֵּר מִצְחֲךָ לְסִימָן שֶׁאֲפִלּוּ תִּהְיֶה מִעוּט קָט וְתֻצַּג עֲרִירִי לֹא תִּשְׁכַּח שֶׁאֵינְךָ הַמְּשֻׁגָּע אֶלָּא גּוּר הָאֲרִי
תָּמִיד זֶה מַגִּיעַ, תָּמִיד זֶה חוֹזֵר, וְשׁוּם דָּבָר לֹא עוֹזֵר: יוֹשֵׁב הַיְּהוּדִי, אוֹכֵל כֻּפְתָּה, מַגִּיעַ הַסְּתָיו – וְהוּא מֻפְתָּע
כל הזכויות שמורות ל"מקור ראשון" 2021 ©