בימים האלה לכל מילה של ילד יש משמעות עמוקה במיוחד

עוד לא מצאתי את המילים לתאר את המצב

נסיעה ברכבת עם אישה מבוגרת שיודעת על בשרה מהי דרך ארוכה

הלוואי שיתהפך הבכי הכואב לדמעות של התרגשות ותקווה, כמו אצל רחל אמנו

הלילה נותן דרור לכל הפחדים, מעצים את החרדות ומלווה בסיוטים שלא נעלמים עם בוא הבוקר. ואז צריך להתחיל הכול מחדש

בלב רועד אני מנסה למצוא נחמה בתוך הסיוט שאי אפשר להתעורר ממנו

בתוך אירועים קשים ומטלטלים, הודיה על ניסים ועל חסדים קטנים

קירות מבד ותקרה מענפי דקל אמורים להפוך מקום ארעי לבית קבע לשבעה ימים. אבל מה קורה כשהימים האלו מתארכים בלי ...

שרשרת האירועים הידועה מראש והבלתי נמנעת בין סעודה מפסקת לתפילת נעילה

אולי הריבה הזו היא הסימן שגם דברים קשים, אפילו בלתי אפשריים - יכולים להתרכך להם בהדרגה