פתאום הבנתי. פתאום קלטתי. אני מדחיק. אנחנו מדחיקים. כל ההורים מדחיקים. שהרי תינוקות רכים, וילדים קטנים, הם ההדחקה האוליטמטיבית.

בבטן היה לה כזה חם וטוב, ובחוץ יש מלחמות ומנהרות. מחשבות של אבא לילדה שלישית

אנחנו לא יודעים לבקש עזרה, ואנחנו לא יודעים לקבל עזרה. עד כדי כך אנחנו דפוקים

הגעתי למקום הלא נכון, ובכל זאת סידרתי את המציאות בראש שלי כך שתתאים לציפיות שלי

השבוע המלחמה והמוות הגיעו גם אליי. קרוב מאי פעם. השבוע איבדתי חבר בקרבות

מאז פרוץ המלחמה הנפש שלי נשברה אבל הגוף נשאר אותו גוף. עכשיו גם הוא נשבר, ברוך השם

למי יש זמן בכלל לדבר על הנשים שנלחמות על השפיות בעורף, למי יש זמן לדבר על סופרים ששקעו בדיכאון עמוק, ...

אני מחפש את המדינה שלי. אני רוצה להרגיש אותה. אני רוצה להרגיש שכל השנים האלה לא היו אשליה

הסיפור העצוב והיפה של האיש עם העיניים הכחולות, שהוא לא הצליח לספר

נפצעתי בכדרוסל וכמו במציאות הכללית הרגל שלי מתחילה עכשיו מסע ארוך של ריפוי והחלמה. בעוד כמה שבועות או חודשים אני ...