כשנגמרת האזכרה, זה הזמן להתנער מעפר, לרדת מהענן האפור והקר ולשוב לחיים

השבוע פגשתי אותי. אותי מלפני ארבע שנים. עפעפיים נפוחים, נשימה כבדה, חיוך עייף ועיניים נחושות. עוד אלמנה

בארבעת ימי ההולדת האחרונים שלי הבנתי יותר ויותר שתהום פעורה בין הציפיות שלי מהחיים ובין האופן שבו הכול התגלגל

לפני רגע הוא עוד השתולל יחד עם הילדים שלי, ועכשיו הוא אבא של הנכד של חברה שלי. מתי הפכתי להיות ...

כולם מדברים על הסנוור שאחרי, אף אחד לא מספר על ניחוח העין הנחרכת ועל הצורך לסדר בובו בלי מראה. באימפולסיביות ...

הוא ישב על הבמה, עיניו מרוכזות בדבריי, ולפתע זיהיתי זיק קטן נדלק בהן. וככה בפשטות, הוא הנהן ואמר שיגיע.

אני לא יודעת איך זה קרה ומתי התעוררתי, אבל איכשהו לפתע מצאתי את עצמי בשלב 113 מבסוטה עד הגג. כך, ...

אף שזה אירוני לציין את התבגרותו של מי שיישאר צעיר לנצח, החלטנו לחגוג יום הולדת לרזיאל

אף שנטייתי לא לבכות גם ברגעי עצב ומשבר ידועה ומוכרת, יש התרחשות אחת שהופכת אותי באופן קבוע לשלולית של דמעות ...

לרזיאל, כמו על כל דבר, הייתה תורה שלמה על סוג הסבון, על הכמות הנכונה להניח על הספוג, על מספר הסיבובים ...